האם ישראל בסיכון? תרחישי הקיצון שעלולים להסיג את הכלכלה

שגשוג הכלכלה הישראלית נעוץ בהשקעות זרות וביצוא למדינות העולם. על כן, מצבים של חרם על תוצרת ישראלית או היעדר השקעות זרות עלולים להביא לסחרור המשק • האם היתכנותם תלושה מהמציאות? ההיסטוריה מלמדת שלא • מדינות בחדלות פירעון, פרויקט מיוחד

שגשוג הכלכלה הישראלית נעוץ בהשקעות זרות וביצוא למדינות העולם / צילום: Shutterstock
שגשוג הכלכלה הישראלית נעוץ בהשקעות זרות וביצוא למדינות העולם / צילום: Shutterstock

מצב המשק הישראלי טוב ביחס למדינות בעולם, בין השאר מפאת גודלה של הכלכלה ביחס להון האנושי המצוין. אולם, אלו לא תמיד מספיקים במקרה של תרחיש קיצון. בישראל, ככל הנראה, לא צפויים לראות את התמונות מסרי לנקה של ההמון שפושט על ארמון המנהיג. ועדיין, תרחיש של חשיפת המשק הישראלי לחרמות כלכליות מעמיד את המשק בבעיה.

שגשוג הכלכלה הישראלית נעוץ בהשקעות זרות וביצוא למדינות העולם. על כן, מצבים של חרם על תוצרת ישראלית או היעדר השקעות זרות עלולים להביא לסחרור המשק. האם זה תלוש מהמציאות? היסטוריית החרמות על כלכלת ישראל, שזכורים בה היטב אירועים כמו חרם הנפט וגלידת בן אנד ג’ריס, החלה כבר לפני הקמת המדינה ונמשכת עד היום. כך, למשל, הליגה הערבית החליטה בשנת 1945 להטיל חרם על היישוב היהודי בארץ ישראל; ובשנים האחרונות - פרסם האיחוד האירופי קווי מדיניות לגבי סחר וקשרים כלכליים אחרים עם יישובים הנמצאים ביהודה ושומרון, אזור מזרח ירושלים ורמת הגולן.
תרחישי קיצון עם סבירות גבוהה שאכן יקרו הם מלחמה עם איראן וחיזבאללה, ביחד - או לחוד, ואינתיפאדה. אפשרות אחרת היא רעידת אדמה או אסון טבע אחר שיזיק לכלכלה.

עתודות של כ־200 מיליארד דולר

איך מתמודדים עם משק מוחרם או עם מלחמה כוללת? מאז 2010, בנק ישראל הגדיל את יתרות המט"ח - עד לרמה של כ־200 מיליארד דולר. אלא שזה אינו פתרון לאינתיפאדה שעלולה לפגוע בצריכה הפרטית. כלומר, זו אינה התרופה לכל משבר עתידי שיגיע, אלא העתודות נועדו בעיקר להתמודד עם הפיחות החד בשקל שצפוי להתרחש.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

אבל לא צריך ללכת רחוק מדי לתרחישי קיצון, כאשר המציאות בשנתיים האחרונות סיפקה אתגר לכלכלה העולמית בדמות אינפלציה גבוהה שזולגת למשק - ובמקרה זה המשק הישראלי מצליח בינתיים לנווט בין האתגרים. עם זאת, התרופה לאינפלציה בדמות העלאת ריבית מהירה, מעמידה את המשק בסיכון של סטגפלציה. כלומר, מצד אחד אינפלציה, ומצד שני - האטה עד כדי מיתון. במקרה שכזה, שבו קטר המשק יאט בחדות נוכח המצב העולמי, או ההכנסות ממסים כבר לא יציגו מספרים גבוהים כבעבר - חשיבות היציבות הפוליטית עולה.

להעלאת הריבית כתרופה לאינפלציה יש תופעות לוואי בדמות האטה, ועלייה באבטלה. לכן, מדיניות הממשלה צריכה להיות תומכת צמיחה. זה כולל קידום רפורמות, ביצוע שינויים מבניים במטרה להתמודד עם עליות המחירים, והשקעה בתשתיות. אולם, כאשר אין ממשלה - אין יכולת הכרעה. וכך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בהאטה לצד עליות מחירים - והדרך לסחרור תתקצר.