חודשים ספורים במקום שנה וחצי? השינוי בוועדת ההשגות של רמ"י

האם משך עבודתה של ועדת השגות על שומות מטעם רשות מקרקעי ישראל תתקצר משמעותית? מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד ערן דוידי, כינס לאחרונה את גורמי המקצוע לדיון במשרדו, במטרה לבחון חלופות ופתרונות לצורך קיצור של זמני ההמתנה להחלטת הוועדה.

שומות הקובעות את שוויין של קרקעות המדינה נערכות על ידי שמאי מקרקעין מטעם רמ"י, בעסקאות הפטורות ממכרז. מבצע העסקה מול המדינה רשאי להגיש על כך השגה אל השמאי המחוזי באגף שומת מקרקעין של משרד המשפטים, אם לדעתו השומה אינה נכונה. גם על החלטת השמאי המחוזי ניתן להשיג השגה - וזו תגיע לדיון בפני ועדת ההשגות.

ועדת ההשגות הוקמה בעקבות החלטת מועצת מקרקעי ישראל ב-2009, והיא מורכבת משלושה חברים: יו"ר הוועדה, שהוא משפטן הכשיר להיות שופט שלום; נציג הממשלה, שהוא השמאי הממשלתי הראשי או סגנו; ושמאי מכריע. עם השנים הפכה עבודתה של הוועדה איטית במיוחד, וברוב המקרים מגיש ההשגה ממתין להחלטה חודשים רבים. מאחר שלוועדה סמכות להחליט בענייני שווי הקרקע בלבד, לעיתים החלטתה אינה סופית אלא מפנה את המשיג לבית המשפט - מהלך שמוסיף לזמן ההמתנה.

נתונים עגומים

את המציאות הזו שואף משרד המשפטים לשנות. במהלך הדיון שזימן המנכ"ל דוידי הוצגו נתונים לגבי התמשכות עבודת הוועדה, ובראשם הנתון לפיו התקופה הממוצעת עד לקבלת החלטת ועדה היא 545 יום - כלומר, כשנה וחצי. עוד הוצגו במהלך הדיון שני "צווארי בקבוק" מרכזיים בהליך הוועדה: כתיבת טיוטת ההחלטה וכתיבת ההחלטה עצמה. בדיון צוין כי חולפים שישה חודשים עד שהוועדה מתחילה בכתיבת הטיוטה.

גורמים שנכחו בדיון מספרים כי המנכ"ל דוידי והציב יעד לגורמים המקצועיים: "לחתוך" במחצית לפחות את זמן ההמתנה להחלטת הוועדה.

הוספת שמאים מכריעים

במהלך הדיון הועלו כמה פתרונות אפשריים, שנבחנים בידי גורמי המקצוע במשרד המשפטים בימים אלו - לקראת דיון נוסף שנקבע בנושא לסוף חודש אוגוסט הקרוב. בין הפתרונות: הגבלת המועד עד למתן החלטה, לפי לוחות זמנים קבועים מראש; הגבלת אורך ההחלטה הכתובה; הגדלת כמות השמאים המוסמכים לשמש "שמאים מכריעים", והרחבת התמריצים עבורם; וקביעה כי כל פנייה לוועדת ההשגות תדרוש הגשת בקשת רשות ערעור, שתיבחן על סמך קריטריונים מסוימים.

נציין כי החלטה על שינוי עבודתה של ועדת ההשגות אינה דורשת חקיקה חדשה, שכן היא הוקמה מכוח החלטת מועצת מקרקעי ישראל, אשר לה הסמכות לבצע שינויים. הסכמה בינה לבין משרד המשפטים, לאחר שזה יעביר את המלצותיו, יכולה לקדם שינויים נדרשים גם בתקופת ממשלת מעבר.

ארז כהן, שמאי מקרקעין ומשפטן, אומר כי "מדובר בנקודה כואבת ומעיקה. המסגרת שבה פועלת הוועדה מובילה למציאות עגומה שבה אין-ספור עסקאות מול רמ"י פשוט תקועות. הפתרונות שהוצעו מהווים נקודת פתיחה טובה, אך לא מספקת: חשוב להעלות את מעמד הוועדה למעמד של ועדה ציבורית אובייקטיבית, כמו ועדות הערר מכוח חוק התכנון והבנייה, כדי שתהיה בעלת סמכות לדון בכל הסוגיות ולא רק בסוגיית השווי; ולייצר עוד הרכבים לדיוני הוועדה, שכן הרכב אחד בלבד של חברי ועדה פשוט לא מספיק".