השקיעות הכי יפות בארץ: שתי נקודות תצפית מרהיבות מול הים

"ועם רדת, רדת יום על שטיח עטור זהב אדום כאישה עייפה היא נוטה ראשה פתאום - היא שוקעת והלהט בא עד תום" (שמרית אור)

יולי בעיצומו והוא מביא עמו מלבד נחיל מדוזות גם שקיעות אדומות שביכולתן לנחם כל נפש דוויה וגוף מיוזע. ואם לצד מראה הקרניים הטובלות במים ומנשקות את הים בברכת השמש, תתכבדו במשקה ובנגיסה כזית, ותקנחו בצעדה נמרצת או רוגעת, הרי שאפילו חומה של החמה יישכח במהרה. להלן שני מסלולי צעידה מומלצים לסיומו של יום, כשלצדם שקיעה ומשקה.

 משקה מרענן ב-Lucky Chicken / צילום: בן מזרחי

 

שמורת ביתן אהרון ובמיה מטוגנת

זהו מסלול למיטיבי לכת, הדורש לטפס ולפלס דרך בין דרדרים סגולים ושיחי רותם ורודים שעל גבעוליהם שזורה מחרוזת שבלולים. מי שיעשה את המאמץ הלבבי הנדרש להגיע לראש הגבעה, יתוגמל בתצפית על יישובי השרון המזרחיים מהמצפור על שם רמי כהן, תושב כפר ויתקין שנפל במלחמת לבנון הראשונה.

המשיכו עם השביל המסומן והביטו לצד מערב, בשעה 19:00 לערך מתחילה השמש לאותת ריצודי מורס על פני הים, ואלה בשילוב המטעים, הפרדסים ושיחי הבוגונוויליה המתפרעים בשלל צבעים יוצרים פלטת צבעים שיפה להביט בה. הדרך עולה ויורדת וטומנת בחובה מערות קבורה עתיקות ועץ חרוב עצום בגודלו. שורשיו העבותים של החרוב שלחו זרועות מוצלות ויצרו מעין זולה טבעית שבה אפשר להסתתר, לנוח וללכוד את משחקי התופסת שמשחקים הענפים עם קרניה האחרונות של השמש.

אם רוצים לתגבר צעדים, ממשיכים אל תוך שדרת הפיקוסים המרשימה בכניסה ליישוב ביתן אהרון, ממשיכים עם הכביש עד הגעתכם למתחם ביתנ'ס. אפשרות קצרה יותר - לסיים את המסלול, לרדת לחנייה ומשם למתחם.

תחילת המסלול: שמורת טבע ביתן אהרון

סיום המסלול: מתחם ביתנ'ס

מס' צעדים: 8,559 (5.7 קילומטר) במסלול הארוך

מזון ומשקאות: אני האחרונה להתפעל ממקומות השוכנים בתחנות דלק או במתחמי קניות, אבל לפעמים מסתתרות שם פנינים. מתחם ביתנ'ס, למשל. בעבור המסלול המפרך שעברתם, תפוצו בבמיה מתפצחת, בצלעות תירס מתוק ובעוף מטוגן המלווה בקולקציה מטורפת של רטבים.

Lucky Chicken, הוא מקום זערורי וצבעוני. מעין גרסת גורמה מושחתת של הדוד המפורסם מקנטאקי, אבל עם תפריט מקורי שיש בו גם מנות למי שלא חובב בעלי כנף. מעבר לבמיה האלמותית ואם אתם לא צמחונים, נסו את עציץ הקיסר ואת קציצת הקימצ'י. גם גזרת המשקאות מרעננת במיוחד. מומלץ: משקה הבית, לאקי ג'ין, תמצית מתוקה של סירופ מלימונים סחוטים, סוכר, גבעולי סלרי, סודה וג'ין. כמה רע זה כבר יכול להיות.

גן לאומי חוף השרון ואפרול

מעבר למשאבי טבע עשירים, ניחן הגן הלאומי חוף השרון במתת אל שכולם מתקנאים בה. ועל כך אמר פעם יזם נדל"ן שאיכשהו התגלגל להיות נשיא: Location ,Location .Location הכניסה לגן עוברת דרך שער ירוק וחורק, יורדת בשביל מסומן ומתפתלת לאורך גבעות משופעות צמחייה ומצוקי כורכר. ברגע שתפגשו בשלט "שביל המצוק", מן הסתם תימלט מפיכם קריאת השתנקות קלה, שכן לא משנה כמה פעמים נראה את הים, תמיד הוא מפעים מחדש, בטח בשעת בין ערביים.

לאורך המסלול פזורים דקים מעץ, עם חלון פתוח אל הים התיכון. כזה המאפשר נשימה עמוקה ומבט אל האינסוף. טרוניות היום שחלף נשכחות. על הדקים ישובים זוגות חבוקים, חברות צוהלות, מתרגלי "כלב מביט מטה" וחבורות של אנשים שנהנים מכל הטוב הזה חינם אין כסף.

 שביל המצוק, חביב על יוגיסטים / צילום: חגית אברון

סיום מסלול: אפשרות קצרה - חזרה לנקודת המוצא, אפשרות ארוכה - יציאה בצדו הצפוני של הגן.

מספר צעדים: 6,500 (3.9 קילומטר) במסלול הקצר.

מזון ומשקאות: כדי לתפוס מקום בגולדן רינג של עגלת הקפה קפה וים, צריך להתארגן מבעוד מועד כמו לפני הופעה על הדשא בפארק. הקבועים מגיעים שעה לפני השקיעה, תופסים מקום בקו ראשון לים ומחכים בסבלנות לבריזה. המתקדמים מגיעים בדיוק בשעת הקסם, בה החמה מחליפה לפיג'מה כתומה, מביאים מהבית כסאות נוח (אלה של העגלה כבר תפוסים) ותופסים פינה ברחבי הרכס. יש מספיק שקיעה לכולם. המזדמנים זקוקים לטיפת מזל.

אם מגיעים בזוג או בקבוצה, מומלץ להתפצל: אחד סורק את האזור בתקווה לתפוס מקום ישיבה, ואילו השני נעמד בתור הארוך אם כי היעיל לעגלה. התקרובת המוגשת ב"קפה וים" תואמת את האווירה, ואינה מתיימרת לדבר פרט להיותה בת לוויה הולמת לשקיעה. יש פיצות, אבטיח, מלבי, בירות ממבשלות בוטיק, כוס יין ואפרול שפריץ בכוס פלסטיק שקופה, משקה שתמיד מצטלם יפה על רקע שקיעות ומפרשיות לבנות. רק עשו לעצמכם ולעגלה טובה ואל תגיעו בסופי שבוע, המקום עמוס.