כך הפכה טורקמניסטן למעצמת גז מחוזרת במשבר האנרגיה

בעידוד אירופה ובצל המלחמה של רוסיה באוקראינה, טורקיה מעוניינת לראשונה זה שני עשורים לייבא גז מטורקמניסטן, המדינה השישית בעולם בהיקף עתודות הגז • במקביל, המאבק על יצוא גז לסין בין טורקמניסטן לרוסיה, מוכת־הסנקציות המערביות, צובר תאוצה • רוסיה משתמשת במסילות רכבת, שעוברות בטורקמניסטן כנתיב להובלת סחורות להודו, כדי לעקוף את הסנקציות

ולדימיר פוטין, סרדאר ברדימוחדוב, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Associated Press
ולדימיר פוטין, סרדאר ברדימוחדוב, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Associated Press

כשמדמיינים מדינה מסוגרת בעולם, בדרך כלל עולה צפון קוריאה - בעיקר בגלל המנהיג שלה קים ג'ונג און, היכולות הגרעיניות של פיונגיאנג וחסימת המערב ממעורבות בה. מי שלרוב לא עולה במחשבה היא המדינה שנחשבת לשנייה הכי מסוגרת, טורקמניסטן - אף שמדובר במדינה שנמצאת במקום השישי בעתודות הגז (3.8% מכלל העתודות בעולם). לטורקמניסטן אמנם יש עתודות נפט בהיקף 600 מיליון חביות, אבל לאחרונה, בצל משבר האנרגיה העולמי שנגרם כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה, היא הפכה למוקד עניין של מנהיגים שמעוניינים לייבא ממנה גז טבעי.

בניגוד למרבית מדינות העולם שהוטרדו במרץ מפלישת רוסיה לאוקראינה, בטורקמניסטן, שמנציחה את עמדתה הנייטרלית בכל הזדמנות, התרכזו באירוע אחר: הנשיא שמכהן כבר 15 שנים, גורבנגולי ברדימוחדוב, החליט לפנות את הדרך להנהגה לבנו המופנם, סרדאר. כמקובל, בבחירות שהתקיימו בחודש מרץ השנה ותוצאותיהן היו צפויות למדי, סרדאר זכה ב־72.97%, ונכנס למעון הנשיא בבירה באשגבט.

בכל הנוגע לדירוג האשראי, מצבה של טורקמניסטן יציב למדי. בשנתיים האחרונות סוכנות פיץ' קבעה דירוג של B+. דירוגה של טורקמניסטן מצביע, לדעת האנליסטים, על כך שקיימת סכנה במתן אשראי לה, אך היא עומדת בהתחייבויותיה הפיננסיות.

 
  

הבהלה הטורקית להשגת גז טבעי

בעקבות מצבה הפיננסי הנורא של טורקיה, שהולך ומחמיר בשל עליית מחירי האנרגיה, אנקרה נמצאת בבהלה של ממש לגז טבעי. שר האנרגיה, פתיך דונמז, אמנם סיפר בשבוע שעבר כי טורקיה מעוניינת להאריך את חוזי היבוא מרוסיה, מאיראן ומאזרבייג'ן, אבל מחירי האנרגיה המאמירים והמתיחויות האזוריות מחייבים את ארדואן ואנשיו לחישוב מסלול מחדש. לכן, לראשונה מזה יותר מ־20 שנה, סגן הנשיא, פואט אוקטאי, הודיע בחודש שעבר שאנקרה בוחנת אפשרות של יבוא גז טבעי מטורקמניסטן דרך אזרבייג'ן.

אוקטאי לא התייחס במישרין להיות טורקיה "תחנת מעבר" משמעותית של גז טבעי לאירופה, אבל העובדות הן שהצינורות הטרנס־אנטולי (TANAP) שמתחבר מטורקיה ליוון, והטרנס־אדריאטי (TAP) שמחובר אליו וממשיך מיוון לאלבניה, לבולגריה ולאיטליה - מהווים פוטנציאל גדול לטורקמניסטן. במסגרת התוכניות לאיתור מענה אירופי למחסור בגז רוסי, בבריסל כבר דנו בסוגייה של הגדלת קיבולת הצינורות הנוכחית.
סגן נשיא טורקיה התייחס לאופן הובלת הגז הטבעי מטורקמניסטן. הוא מנה שלוש אפשרויות: צינור, הסכם החלפה, ושילוב בין מכליות לבין צינור.

"נשיא טורקמניסטן תומך לחלוטין בבחינה שמתבצעת בנושא", ציין אוקטאי. התוכנית שאנקרה בוחנת, ככל הנראה, כוללת פריסת צינור באורך 77 קילומטר ממאגר מגטימגולי במים הכלכליים של טורקמניסטן לבין מאגר אזרי־צ'יראג־גונשלי במים הכלכליים של אזרבייג'ן. ממאגר זה כבר קיימת תשתית צינורות קיימת אל חופי אזרבייג'ן. לפי הערכות חברת "המאגרים הטרנס־כספיים" (TCP), צינור שכזה עשוי להוביל 10־12 BCM בשנה.

הסכם ההחלפה שעליו דיבר אוקטאי כנראה עוסק באפשרות להרחבת הסכם החלפת גז בין טורקמניסטן, איראן ואזרבייג'ן, שלפיו הטורקמנים מעבירים 1.5־2 BCM גז בשנה לאיראן, שמובילה את אותה הכמות לאזרבייג'ן. אפשרות כזו עשויה להועיל לטהרן, ש"תרוויח" מכך תלות אירופאית באספקת גז מצידה. האופציה השלישית המשולבת של צינור ומכליות נראית פחות סבירה בשל הצורך בהשקעה של 10 מיליארד דולר בבניית מתקני הנזלת גז, והגזה מחדש. לא מן הנמנע שאוקטאי התייחס לגז טבעי דחוס שהקמת התשתית עבורו זולה יותר - אך עדיין יקרה.

תחרות עם רוסיה על יצוא גז

טורקמניסטן, כאמור, מגדירה עצמה נייטרלית, אבל במסגרת ההיסטוריה הסובייטית - השלטונות מנהלים יחסים קרובים מאוד עם מוסקבה. הנשיא סרדאר ברדימוחמדוב, לדוגמה, רכש השכלה אקדמית באקדמיה לדיפלומטיה של משרד החוץ הרוסי בין השנים 2008־2011. את הקשר הזה ניצל נשיא רוסיה פוטין היטב בחודש שעבר, כאשר התבצע משלוח סחורות ראשון באמצעות רכבת מצ'כוב שבמחוז מוסקבה להודו, דרך קזחסטן, טורקמניסטן ואיראן. מדובר בנתיב אחד מתוך מכלול של התוכנית הרוסית "מסדרון התחבורה צפון־דרום הבינלאומי" (INSTC), שבאמצעותו מוסקבה מבקשת לעקוף את הסנקציות נגדה.

על אף שיתוף הפעולה ההדוק בין אשגבט לבין מוסקבה, הגז הטבעי הפך למקור לתחרות משמעותית בין שתי המדינות. פלישת רוסיה לאוקראינה יצרה "אפקט שרשרת" שבו הושתו עיצומים על מוסקבה, ורוסיה הגיבה ב"הורדת שאלטר" לחלק משמעותי מהגז שהיא מספקת למדינות האיחוד האירופי, תוך הרחבת היקף מכירות הגז הטבעי לסין.

מאז דצמבר 2019, רוסיה מספקת לסין גז דרך הצינור "הכוח של סיביר". הצינור נכנס מהמזרח הרחוק הרוסי ועובר לאורך קו החוף הסיני דרך בייג'ינג, עד שנגחאי. המקטע הדרומי של הצינור צפוי להתחיל לפעול ב־2025. מבחינת הרוסים, הם רחוקים מלהחזיר את ההשקעה במיזם. לפי נתוני המכס הסיני, היקף יבוא הגז מאז תחילת פעילות "הכוח של סיביר" עמד על 3.81 מיליארד דולר - כאשר מוסקבה השקיעה בפרויקט לא פחות מ־55 מיליארד דולר.

עם זאת, לרוסיה יש סיבות רבות לאופטימיות: במחצית הראשונה של 2022, סין ייבאה גז טבעי בהיקף 7.5 BCM בכ־1.66 מיליארד דולר מרוסיה - תשלום של כמעט פי שלושה מהתקופה המקבילה אשתקד עבור היקף יבוא שעלה ב־63.4%. וכאן באה לידי ביטוי הפגיעה בטורקמניסטן. אשגבט אמנם סיפקה לבייג'ינג גז טבעי בשווי 4.52 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, אבל למרות עליית מחירי הגז - מדובר היה בעלייה בהיקף ההכנסות בשיעור 52% "בלבד" ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

בטורקמניסטן מכירים לא רק את מטרת סין לגיוון מקורות האנרגיה שלה, אלא גם יודעים כי הסכם הגז המקורי בין בייג'ינג לבין מוסקבה כולל יעד עתידי של 38 BCM - פי חמישה מהיקף היבוא הנוכחי. בממשל הטורקמני התפארו בחודש יוני כי מאז הקמת צינור הגז טורקמניסטן־אוזבקיסטן־קזחסטן־סין (TAGP) ב־2009, הם ייצאו לסין 334 BCM גז, כאשר 34 מתוכם ב־2021, אולם הנשיא ברדימוחמדוב ואנשיו בוודאי מודאגים מהעתיד.
רוסיה וסין כבר מנהלות שיחות על הקמת מיזם "הכוח של סיביר 2", שיעבור דרך מונגוליה. לפי דיווח ב"פיננשל טיימס", במונגוליה שעשויה לגרוף מהמיזם רווחים - מצפים כי עבודות ההקמה יחלו בתוך שנתיים.

הטליבאן באפגניסטן טרף אתה הקלפים

בניגוד לתנופת התשתיות המוצלחת של רוסיה, תוכנית משמעותית של טורקמניסטן ליצוא גז להודו עלולה להפוך לכישלון. בדצמבר 2015 החלו בטורקמניסטן העבודות להקמת צינור TAPI, שמיועד להוביל גז טורקמני להודו, דרך אפגניסטן ופקיסטן. העבודות באפגניסטן אמנם החלו בפברואר 2018, אבל הפיכת הטליבאן בשנה שעברה "טרפה" את הקלפים.

בעוד שממשלת הטליבאן מדברת על שאיפתה לחדש את הקמת TAPI, שאורכו הכולל בארבעת המדינות עומד על 1,814 ק"מ, הם מדברים גם על אפשרות לייבא גז ונפט מרוסיה. "אנחנו מעוניינים לפתח את שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה עם רוסיה", אמר הממונה האפגני על היחסים עם רוסיה, ג'מאל נאסיר גרוואל.

ממשלת הטליבאן סובלת מבעיות תזרימיות קשות, ולפי הערכות חייבת לשכנתה טג'יקיסטן עשרות מיליוני דולרים עבור חשמל שהיא סיפקה לאפגניסטן. על כן, ההיתכנות ליישום תוכנית TAPI לא נראית סבירה במיוחד בשלב זה בהיעדר מקורות מימון. מנגד, כפי שרוסיה השקיעה סכום עתק בהקמת צינור "הכוח של סיביר" לסין - לא מן הנמנע שהיא תיטול על עצמה את עלויות יצוא הגז לאפגניסטן, וכך תיצור תלות אנרגטית של קאבול במוסקבה.

צרו איתנו קשר *5988