יועמ"ש הנהלת בתי הדין הרבניים איים על דיינים שיחזרו מעמדה שהגישו לבג"ץ

בימים אלה מתנהל הליך בבג"ץ בשאלת ניגוד העניינים של נשיא בית הדין הרבני לערעורים, הרב דוד לאו, בנוגע למינוי גיסו לאב בתי הדין הרבניים בירושלים • בעקבות עמדה דיינים בכירים שהוגשה לבג"ץ בנושא, יועמ"ש בתי הדין הרבניים שמעון יעקבי הבהיר לדיינים בניסוח מאיים כי הוא מצפה מהם לחזור בהם מכך עוד באותו היום

הרב עו''ד שמעון יעקבי, היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים / צילום: תמר מצפי
הרב עו''ד שמעון יעקבי, היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים / צילום: תמר מצפי

בימים אלה מתנהל הליך בבג"ץ בין נשיא בית הדין הרבני לערעורים, הרב דוד לאו, לבין עו"ד בתיה כהנא-דרור, שעוסק בשאלת ניגוד העניינים של הרב לאו בנוגע למינוי גיסו, הרב מרדכי רלב"ג, לאב בתי הדין הרבניים בירושלים.

אל הקלחת הזו נכנסו היועצת המשפטית לממשלה וכן היועץ המשפטי לבית הדין הרבני, עו"ד שמעון יעקבי, שנמצא בסכסוך מתמשך עם רבים מהדיינים. בעקבות עמדת דיינים בכירים שלא מצאה חן בעיניו, הבהיר עו"ד יעקבי בניסוח מאיים וחסר תקדים כי הוא מצפה מהדיינים לחזור בהם במפורש עוד באותו היום, אחרת הוא יראה בהם אחראים על כל המשתמע מכך בטווח הקצר ובטווח הארוך.

הבכיר, המענק הפיקטיבי, הטענות להתפטרות והסערה בבתי הדין הרבניים
בעקבות חשיפת "גלובס": דרישה לחקור את יועמ"ש בתי הדין הרבניים שמעון יעקבי  

בתגובה לגלובס, עו"ד יעקבי גם השתלח בצורה קשה בדיין בכיר המכהן כיו"ר נציגות הדיינים, וטען כי הגיש בשם נציגות הדיינים עמדה מסולפת שלא על דעת חברי הנציגות. חברי הנציגות בתגובתם לגלובס הכחישו את טענות עו"ד יעקבי. על כך בהמשך הכתבה, אך קודם כל קצת רקע. 

מנגנון להתמודדות עם ניגוד עניינים

המחלוקת בבג"ץ כיום נוגעת בעיקר לשאלה כיצד יש להתמודד עם מציאות בה נשיא בית הדין צריך לקבל החלטה בעניין בו הוא מצוי בניגוד עניינים. שופטי בג"ץ הציעו מנגנון מסוים, הרב לאו הציע מנגנון אחר, היועצת המשפטית לממשלה הציעה מנגנון נוסף, והיועץ המשפטי לבית הדין הרבני הציע מנגנון רביעי.

הרב לאו הציע כי במקרים בהם נשיא בית הדין מצוי בניגוד עניינים, יואצלו הסמכויות לרב הראשי לישראל שמכהן יחד עימו, או לחילופין יוקם מנגנון של דיינים בדימוס, אשר ימונו על-ידי גורם שבקיא בפעילות מערכת בתי הדין הרבניים: הרב הראשי לישראל הראשון לציון הרב יצחק יוסף; או הרב שלמה דייכובסקי, ששימש בעבר כדיין בבית הדין הרבני הגדול וכמנכ"ל בתי הדין הרבניים.

לבתי הדין קיימת נציגות דיינים, כפי שיש נציגות שופטים בבתי המשפט. חברי הנציגות הגישו בקשה לבג"ץ, ובה הם כתבו כי "כחברי נציגות הדיינים הארצית, שביקשו להצטרף כמשיבים לעתירה זו בהיותם בעלי עניין ישירים וממשיים בעניינה, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל החלטה שעולה בקנה אחד עם הקו שהתוו כבוד השופטים במהלך הדיון הראשון בעתירה שהתקיים, ולפיו בוועדה זו, שתפקידה למנות אבות בתי דין וראשי אבות בתי דין במערכת בתי הדין, יכהנו אך ורק דיינים בדימוס".

נציגות הדיינים כתבה בתגובתה לבג"ץ כי היא סבורה כי לשם השמירה על עיקרון היסוד שנקבע מימים ימימה, ולפיו יש לשמור על עיקרון "הכבוד ההדדי" בין ערכאות השיפוט השונות, תוך שמירה מרבית על עצמאות כל אחת מהן, ובעניין דנן שמירה קפדנית על מעמדה ועצמאותה של מערכת בתי הדין, שהיא חלק מן הרשות השופטת לכל דבר ועניין - חשוב מאוד שכל החלטה שעניינה מינוי דיינים מכהנים לתפקידים בכירים במערכת בתי הדין, תתקבל על-ידי ועדה המורכבת כולה מאנשי מערכת בתי הדין. כל מינוי של גורם חיצוני, במיוחד אם מדובר בגורם השייך לרשות המבצעת דוגמת היועמ"ש או מי מאנשי הרשות המבצעת שימונה על-ידו, יפגע במעמדה ובכבודה של מערכת בתי הדין והרשות השופטת, ואף עלול לפגוע בעצמאותה השיפוטית.

הנציגות דחתה את הצעת המדינה, לפיה יועמ"ש בתי הדין שמעון יעקבי יהיה מעורב בוועדה שכזו, זאת בשל "היותו נגוע בניגוד עניינים חמור בענייננו, בשל הקרע הקיים - מזה זמן רב - בינו לבין רובם המכריע של דייני ישראל, וביתר שאת בינו לבין כבוד נשיא בית הדין הרבני הגדול".

עוד נכתב על-ידי הדיינים כי "לא ראינו לנכון להלאות את כבוד השופטים באירועים קשים המבטאים את רמת המתח האישי, אך נראה כי אילו נדרשנו לפרט את הדברים בפני בית המשפט הנכבד, דומה שהוא היה תמה על עו"ד יעקבי ,שאינו פוסל את עצמו מלהגיש חוות-דעת כלשהי הנוגעת לכבוד נשיא בית הדין הגדול. נציין רק את הדברים הגלויים והידועים: עו"ד יעקבי הגיש את מועמדותו לכהונת דיין, וזו תלויה ועומדת כיום בפני הוועדה לבחירת דיינים. עו"ד יעקבי אף התראיין בפני ועדת משנה של הוועדה לבחירת דיינים. ממילא יובן, שקיים ניגוד עניינים מובהק - גם אישי וגם מהותי - בינו לבין כבוד נשיא בית הדין הגדול, הנמנה עם חברי הוועדה לבחירת דיינים".

לפני שנציגות הדיינים שלחה את ההודעה לבג"ץ, היא העבירה את הטיוטה לתגובת עורכי דינו של הרב לאו, עמית חדד ונועה מילשטיין, וכן לתגובת הפרקליטות, המייצגת את היועצת המשפטית לממשלה ואת היועץ המשפטי לבתי הדין. 

מסר מאיים 

עו"ד יעקבי בתגובה לכך שלח מייל לכל חברי נציגות הדיינים, וכתב את המסר המאיים הבא: "בהמשך המכתב המצ"ב של הרב מאיר כהנא בשמכם לבית המשפט העליון, להווי ידוע לכם שאם לא אקבל מכם עוד היום הודעה מפורשת בכתב, שאתם מתנערים מן הכתוב שם ו/או חוזרים בכם, הריני רואה כל אחד מכם אחראי באופן אישי לאותם דברים, על כל המשמעויות הנלוות לטווח הקצר ולטווח הארוך".

בעקבות מסר מאיים זה, החליטה נציגות הדיינים לרכך במעט את התגובה שהוגשה בסופו של דבר לבג"ץ בעניין ניגוד העניינים החמור של עו"ד יעקבי ואת הקרע שקיים בינו לבין הדיינים.

במשרד המשפטים הבהירו בתגובה במענה לפניית גלובס כי המכתב המאיים שנשלח על-ידי עו"ד יעקבי נשלח ללא ידיעת הייעוץ המשפטי לממשלה או פרקליטות המדינה שמייצגת אותו בהליך. ממשרד המשפטים נמסר במענה למייל המאיים: "לא הכרנו, ולא היה בתיאום איתנו". לגופו של לגיטימיות המסר, במשרד המשפטים בחרו שלא להתייחס.

פנינו לתגובת הנהלת בתי הדין כדי לקבל את תגובתה. ואכן הגיעה תגובת "הנהלת בתי הדין", אלא שלאחר בירור הועלה כי התגובה נכתבה על-ידי יועמ"ש בתי הדין עו"ד יעקבי בעצמו, וכי מנהל בתי הדין כלל לא היה מודע לתגובה זו, היא לא נכתבה על דעתו, והוא התקומם על עצם שליחתה. מנהל בתי הדין הרבני, הרב אלי בן דהן, הבהיר כי התגובה על דעת עו"ד יעקבי בלבד, וכי הוא מיצר מאוד על תגובה זו.

במענה לשאלת גלובס, הדובר אישר לבסוף כי התגובה שמפארת את עו"ד יעקבי ומבקרת קשות את נציגות הדיינים, איננה באמת בשם הנהלת בתי הדין אלא בשם עו"ד יעקבי אישית.

עו"ד יעקבי כתב לגופו של עניין כי "ההקשר שבגינו נכתב המייל - שהודלף באופן פסול על-ידי בעלי עניין מקורבים, ולא בפעם הראשונה - נוגע להליך עתירה לבג"ץ שהוגשה על-ידי עורכת דין פרטית נגד נשיא בית הדין הרבני הגדול בגין טענות על ניגודי עניינים במינוי גיסו הרב מרדכי רלב"ג לאב בית הדין בירושלים.

"היועצת המשפטית לממשלה, כמו גם היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, כמשיבים בעתירה, סברו כי אכן מינוי שכזה על-ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול מעלה ניגודי עניינים של ממש, ויש להעביר מינוי זה מחדש לוועדה עצמאית ובלתי תלויה. בהתאם לכך נתן בג"ץ צו ביניים המחייב את הרב לאו להעביר אל עו"ד יעקבי כל מינוי, כדי לבחון מראש את שאלת ניגוד העניינים.

"יו"ר נציגות הדיינים ראה לנכון, מסיבות בלתי מובנות ובשל לחצים שהפעילו בעלי עניין, לבקש להצטרף להליך זה לצד נשיא בית הדין הרבני הגדול, ובמסגרת עמדה ששלח אל שופטי בג"ץ התבטא קשות נגד היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים באופן מסולף, חסר שחר, החוטא לעובדות בשטח. הדברים שנכתבו לא תואמו עם כל חברי הנציגות והיו גם חסרי בסיס בלשון המעטה - ובכך עסק המייל הפנימי לחברי נציגות הדיינים, שהודלף על-ידי אותו מקורב בעל עניין. אכן, בעקבות אותו מייל שונה נוסח הודעת יו"ר הנציגות לבג"ץ באופן מהותי".

נשיא בית הדין הרבני לערעורים, הרב דוד לאו, בחר שלא להגיב לידיעה.

נציגות דייני בתי הדין הרבניים מסרו בתגובה כי "תגובה זו ניתנת בהתאם לתקנה 40(ה) בתקנות כללי אתיקה לדיינים תשס"ח-2008. נציגות הדיינים מביעה אמון מלא ביו"ר נציגות הדיינים, אב"ד אשקלון, הדיין הרב מאיר כהנא, ועומדת מאחורי כל פעולותיו. תיקון הניסוח בהודעה לבג"ץ, שהגיעה לידי כתבכם, נעשה מפני דרכי שלום בלבד.

"מפאת כבודה של מערכת בתי הדין וכבודו של עו"ד הרב יעקבי, סבורה הנציגות כי לא יהיה נכון להיכנס מעל דפי התקשורת לפרטי האירועים שהביאו למתח בין עו"ד הרב יעקבי לבין דייני ישראל. בימים אלה פועל יו"ר נציגות הדיינים, בתיאום מלא עם מנהל בתי הדין הרבניים, הרב אליהו בן דהן, להשבת השלום למערכת בתי הדין ולהשבת עו"ד הרב יעקבי לתפקוד מלא בסיוע לדייני ישראל כמימים ימימה".