מתרשיחא ועד לצמרת עמק הסיליקון: היזם הישראלי הסודי של אמזון נחשף

נאפע בשארה, סגן נשיא אמזון AWS ומהנדס בכיר, נחשף בכנס של החברה כמוח מאחורי כל סדרות השבבים של ענקית הענן - מחוות שרתים ועד אלכסה • כיצד הפסידה אינטל את השותפות עם אנפורנה לאבס, איך נראית מבפנים התחרות עם אנבידיה, ומדוע יזם השבבים אביגדור וילנץ ביטל טיול לנפאל • חשיפה לישראלי המסקרן ביותר באמזון

מטה אמזון. בעיגול: נאפע בשארה, סגן נשיא אמזון AWS / צילום: שאטרסטוק, מתוך כנס אמזון, אמש
מטה אמזון. בעיגול: נאפע בשארה, סגן נשיא אמזון AWS / צילום: שאטרסטוק, מתוך כנס אמזון, אמש

בחודשים האחרונים מנהלת אמזון מהלך יחסי ציבור שנועד לקדם את פעילות השבבים שלה אשר עד כה נשמר תחת מעטה חשאיות. אחד הביטויים לכך היה הפרסום באתר הטכנולוגיה האמריקאי דה אינפורמיישן לפיו שבב השרתים גרביטון (Graviton) המפותח בישראל, הכניס לענקית הענן והקמעונאות כבר מעל ל-5 מיליארד דולר והותקן בשרתים של ענקיות טכנולוגיה דוגמת טוויטר, סטאר ברסט ודאטה בריקס.

אתמול (ד') העלתה אמזון הילוך והציגה את אסטרטגיית השבבים שלה בכנס וירטואלי מיוחד. בתוך כך חשפה אמזון את אחד מיזמי השבבים הנחבאים ביותר אל הכלים, הישראלי נאפע בשארה, שהתגלה באמצעות הראיון שנתן כאחד משני האבות המייסדים של הסטארט-אפ אנפורנה לאבס מיוקנעם אותו רכשה אמזון לפני שבע שנים בכ-370 מיליון דולר. בשארה, המשמש כיום כסגן נשיא אמזון AWS , הוא אחד המוחות המרכזיים באמזון העולמית מאחורי פיתוח כל סדרת השבבים שלה, המשובצים לא רק בשרתי אמזון, וחוות השרתים של לקוחותיה אלא גם בכמה מוצרי צריכה פופולריים כמו אלכסה.

רבים משווים אותו לישראלי ערבי אחר, ג'וני סרוג'י, שמנהל כיום את כל תחום פיתוח השבבים באפל ועושה זאת בין השאר באמצעות הפעלת מרכז פיתוח גדול בישראל. ״יש לי את אחת העבודות הכי מהנות בתעשיית השבבים״, הודה בשארה, וסיפק הצצה שנמשכה רבע שעה לדרך בה הוקמה אחת מחברות השבבים המהפכניות בישראל.

הגיבורים של מרוול

נאפע בשארה נולד בחיפה בזמן שהוריו התגוררו במעונות הטכניון ואביו למד לתואר שני בהנדסת חשמל. תוך זמן קצר עברה המשפחה לתרשיחא שבגליל העליון, שם גדל. במהרה התגלה כתלמיד מחונן שמצא עצמו בתוכניות ההעשרה לנוער במכון ויצמן והתחרה במספר אולימפיאדות למתמטיקה ופיזיקה כנער. כשסיים את התיכון רצה ללמוד מדעי המחשב או הנדסת חשמל, אך חשש מהגורל שהמתין לאביו לאחר סיום לימודיו. ״אבא שלי סחב טראומה מסוימת כערבי-ישראלי שלמד כאן הנדסת חשמל ולא היה יכול לעבוד במקצוע כי רוב המשרות הרלוונטיות אז היו בתעשיות הביטחוניות״, סיפר בעבר למגזין הטכניון.

בשארה התקבל לתכנית רוטשילד טכניון למצוינים, שם פגש לראשונה את ביליק הרבויה, אז עולה חדש מסרביה, שלימים הפך לשותפו להקמת אנפורנה. בטכניון, חיבר אותו פרופ' צחי בירק לאייל ולדמן שבאותם הימים היה בכיר בסטארט-אפ השבבים גלילאו. ״אני מציע לך לחטוף אותו ואחר כך לחשוב מה לעשות איתו״, כתב לו בירק כפי שהודה לאחר מכן בפני מגזין הטכניון.

המייל החצוף השתלם כיוון שבאוקטובר 2000 נמכרה גלילאו לענקית השבבים מרוול בתמורה למעל ל-2.7 מיליארד דולר במניות. באותו הזמן מונה בשארה לסמנכל הטכנולוגיות של מרוול ועבד מול הלקוחות בארה״ב ובילי נשאר לעבוד בישראל עם הפיתוח, חלוקה שעליה הם שומרים עד היום.

ביליק הרבויה נולד ב-1971 ביוגוסלביה. אביו היה מנכ״ל יוגולסביין טלקום, חברת התקשורת הגדולה במדינה. בנערותו חלם על קריירה בכדורסל אך בסופו של דבר נרשם ללימודי הנדסת מכונות באוניברסיטת סרייבו, ועם פרוץ המלחמה בבלקן עלה לישראל כמעט ללא פרוטה, כשהוא מותיר את הוריו מאחור.

ב-2011 החליטו בשארה והרבויה להקים את אנפורנה, אך לפני כן, חלמו על טרק טיפוס על הר האנפורנה שבנפאל. ״כדי לבדוק איך הזוגיות עובדת, אבל לפני כן החלטנו להתייעץ עם אביגדור וילנץ שייסד את גלילאו״. הפנייה לוילנץ הפכה את החלום להקים את החברה למציאות, והטיפוס לאנפורנה נותר בינתיים בגדר משאלה לא ממומשת.

על פי בשארה, וילנץ העניק לחברה את המימון הראשוני שלה בסך של 20 מיליון דולר, הביא איתו עוד כמה בכירים מגלילאו כמו רונן בונה ומנואל אלבה. ביליק הפך למנכ״ל החברה עד הרכישה ובשארה לנשיא וסמנכ״ל.

"כאשר תעשיית המוליכים למחצה נהרה אחרי הבהלה למובייל, וכאשר רוב החברות בתחום רצו לשפר את האופן בו פועלים טלפונים חכמים ומחוברים לרשת, כמו אייפון ואנדרואיד, וטלוויזיות חכמות, אני ועמיתי בילי הרבויה, שייסד איתי יחד את אנפרונה לאבס, האמנו שהמגמה הזו תצית ביקוש גדל לשרתים ולחוות לשרתים״, אמר בשארה אתמול (רביעי) בכנס של אמזון. ״התחום הזה באותה תקופה לא ממש חווה חדשנות בתחום החומרה, והבקרים שעמדו בליבת מערכות האחסון לא ממש השתנו בעשרים שנה שקדמו לה. באותה תקופה, היהלום שבכתר בתחום מרכזי הנתונים היתה אמזון עם פלטפורמת AWS, כך שמטבע הדברים כאשר פיתחנו בקר לשרת, התמקדנו במוצר שלה״.

״הפרודוקטיביות של תעשיית התוכנה השתפרה פלאים ב-25 השנה האחרונות, בעוד שתחום פיתוח השבבים כמעט ולא השתפר מאז שנות התשעים. ראינו את הפוטנציאל שטמון בשוק חוות השרתים, ויחד עם ההזדמנות להגדיר מחדש את תחום פיתוח השבבים ועם גיבוש מודל עסקי טוב יותר יצאנו לדרך להקים את אנפורנה״, אמר בשארה. ״פיתוח שבבים בשנים 2020-2011, שנתיים בלבד לאחר פרוץ המשבר הפיננסי של 2008, היה אז הרפתקה בסיכון גבוה, במיוחד כאשר מחזורי הפיתוח היו ארוכים ולקח זמן רב לפתח שבבים. בינתיים, הסתכלנו מסביב וראינו כיצד אנשי תוכנה מאמצים מתודולוגיות זריזות וחסכוניות ושואלים מודלים מעולם התוכנה לפיתוח חומרה. השיטות היו סטנדרטיות, ואילו אנחנו ידענו שאנחנו רוצים להיות חסכניים וזריזים יותר״.

״אחרי שהבנו איך לפתח חומרה באופן מהיר וזול, החלטנו לקחת הימור גדול ועל בסיס ההנחה שכדי להצליח צריך לצאת מהר לשוק מהר החלטנו להקים בחברה עוד פונקציות שלא רואים בדרך כלל בסטארט-אפים של שבבים, כמו עיצוב האריזה, הנדסת הייצור, הנדסת תהליכים, בקרת איכות ואמינות - כל אותם מרכיבים שמוצאים בדרך כלל בעשרת חברות השבבים הגדולות בעולם. היתה לנו הזדמנות פז לא רק להקים חברת שבבים גדולה עם דף חלק, אלא לאמץ מודלים של פיתוח יעיל ומהיר וללכת עד הסוף על מודל של חברה גדולה עם דיסציפלינות רבות בים תחת קורת גג אחת, כדי להגיע לייצור המוני זריז ויעיל ולהשיק במהירות מוצר לשוק. השקנו שבב בתוך שנתיים, מה שלא קרה במקומות אחרים בזמנו״.

ובמהלך השנים שחלפו מאז הקמתם את אנפורנה, כיצד התפתח שוק השבבים?
"התעשייה הבינה באיחור שרמת פרודוקטיביות גבוהה ותזמון נכון לשוק צריכים הם שני תחומים שצריכים להשתפר. רבים הלכו אחרי המודל שהובלנו, והוא לפתח לפי שבבים סביב אבני בניין, כפי שהדבר נעשה בתחום התוכנה עם מודל המבוסס על תכנות מונחה עצמים (Object Oriented) ומבוסס שירותים. חברות השבבים מתרכזות היום סביב מודלים של קניין רוחני והן אימצו לחיקן את הענן - מה שמכפיל פי כמה וכמה את כח המחשוב העומד לרשותן."

"אנחנו, כמו גם עמיתנו בתעשייה לא היינו מסוגלים לייצר את מה שאנחנו עושים ללא כח המחשוב בענן. זה הוביל ליצירה של שוק בריא שבו חברות מבינות שהן לא צריכות לפתח הכל בעצמן, בדיוק כפי שחברות תוכנה יכולות לרכוש ספריות תוכנה ממקורות של קוד פתוח וספקיות תוכנה מסחריות. את אותן אבני בניין ופיסות קניין רוחני חברות השבבים של היום קונות ממגוון של ספקיות כמו קיידנס, סינופסיס ו-ARM״.

השבב שפיתחו בשארה ועמיתו מכניס לאמזון כ-5 מיליארד דולר בשנה

בשנת 2015 נרכשה אנפורנה על ידי אמזון בתמורה ל-370 מיליון דולר והפכה בפועל לרכישה הראשונה והיחידה עד כה של ענקית הקמעונאות והענן בישראל. ״כשדיברנו עם השוק והתייעצנו עם מומחים בתחומי הדאטה והשרתים, באותה התקופה רק לאמזון היה חזון הוליסטי ועם יכולת ביצוע בקנה מידה גדולה״, מסביר בשארה כיצד התחיל הרומן עם אמזון. ״היתה להם נכונות לבנות טכנולוגיה ובמקביל גם פתיחות לעבודה עם סטארט-אפים. משם התחלנו יחד מסע של הרבה פגישות ומחשבות משותפות, בין השאר עם ג'יימס המילטון (לשעבר מאדריכלי מוצר הדאטה-בייס של מיקרוסופט וכיום סגן נשיא בכיר ב-AWS של אמזון ואוונגליסט בכיר בתחום הענן - א״ג), ומשם בתוך 6 חודשים מצאנו את עצמנו בתוך אמזון.״

לפני שבע שנים ביצעה אמזון את הרכישה הראשונה שלה בישראל, בעסקה במסגרתה קנתה את אנפורנה לאבס, חברת שבבי שרתים מיוקנעם בסכום שהוערך אז ב-370 מיליון דולר. לפי דיווח של אתר הטכנולוגיה דה אינפורמיישן נראה כי אמזון עשתה עסקה טובה כיוון שהכנסותיה משרתי הענן "גרביטון" המבוססים על השבב שפיתחו בשארה ועמיתו ביליק הרבויה מגיעים לכ-5 מיליארד דולר בשנה, נתון המתקרב לעשירית מכלל ההכנסות השנתיות שלה בתחום הענן.

שבב הגרביטון מפותח בחיפה ומאז 2018 תוכננו שלוש גרסאות שלו. כמו רוב השבבים המפותחים באופן עצמאי על ידי חברות מכשירי קצה, כמו אפל ומיקרוסופט, גם השבבים של אמזון מפותחים על בסיס ארכיטקטורה של ARM, המתחרה בזו של אינטל, ומיוצרים במפעל הענק TSMC בטייוואן. גם המתחרות של אמזון בתחום הענן, מיקרוסופט וגוגל, מפתחות שבב ARM משלהן לשרתים, כאשר חלק מן הפעילות הזו מנוהל מישראל.

אמש, בכנס אמזון, חשף בשארה כיצד נהגה שבב הגרביטון וסיפר כיצד הפסידה ענקית השבבים אינטל את השותפות עם אנפורנה, שהיתה יכולה להבשיל לשותפות עתידית עם אמזון. ״אחרי שסיפקנו כמה דורות של בקרי הניטרו, ישבנו עם הנהלת AWS וחשבנו אילו שבבים נוכל להוציא לשוק כדי לייצר לעצמנו בידול מול הלקוחות. הגענו לשני מוצרים: שבב לשרתים ושבב ללמידת מכונה. ראשית, אלה הם שבבים מהקשים והמורכבים ביותר לפיתוח, ובוודאי שלייצר אותם באותה החברה זה אתגר מאוד גדול, לא כל שכן בחברה שמתעתדת להוציא לשוק שלושה מוצרים סך הכל״, אמר בשארה.

נאפע בשארה / צילום: מתוך כנס אמזון, אמש
 נאפע בשארה / צילום: מתוך כנס אמזון, אמש

״כשהתחלנו לבנות את השבב לשרתים (גרביטון- א״ג) ידענו שאנחנו צריכים מעבד שיש לו יכולות זיכרון משוכללות, מאפייני פס רחב במיוחד ועם מסוגלות להתמודד עם עומסים, ומנקודת המבט של הלקוחות חיפשנו פלטפורמה כזו שללקוח שלנו יהיה קל להגר אליה, יחד עם תמיכה טובה, סביבת תוכנה ידידותית ופתיחות ללקוחות. המחשבה הראשונה שעלתה לראש היתה אינטל עם ארכיטקטורת ה-x86 שלה, אך למרבה הצער הגישה אז לספריות של אינטל בתחום הענן הוגבלה למספר חברות גדולות. אז פנינו ל-ARM, שותף ותיק שלנו שבאותה התקופה השקיעו רבות גם ביחידות עיבוד מרכזיות (CPU) בעלי ביצועים גבוהים שהתמקדו במובייל, ויחד איתם החלטנו להרכיב ליבות שבבים משלנו לתחום השרתים״.

״את טכנולוגית ניטרו, יישמנו לשבב גרביטון, והשימוש בענן של אמזון סייע לנו לזרז את הפיתוח ואת הסימולציה עבור כלל השבבים שפיתחנו. היום, ארבע שנים לאחר מכן, שבב הגרביטון כבר כולל שלושה דורות, המותקנים בקרב עשרות אלפי לקוחות״.

מדוע ״אנפורנה״?
"ראשית, בילי ואני תכננו טרק טיפוס על האנפורנה (רכס לפני שהקמנו את החברה. אבל אז התלהבנו מהרעיון שמאחורי החברה, גייסנו הון, ולפתע הזמן דחק בנו, אז איפסנו את תכניות הטיפוס במגירה והקמנו את החברה. קראנו לה אנפורנה כי אז - כמו היום - ישנו חסם כניסה גבוה לשוק השבבים. האתגר הוא תלול והסיכון גבוה, וזה מזכיר את הטיפוס על הר האנפורנה. רצינו גם להגיע למקום מטאפורי גבוה, מעל לעננים, מהיכן שניתן לראות את הכל באופן ברור וללא הפרעות״.

לא רק אינטל על הכוונת

פעילות השבבים של אמזון מתחרה לא רק באינטל, אלא בעיקר בשבבי העיבוד הגרפי של אנבידיה בהם נעשה שימוש גם להפחתת עומסים בשרתים ובחוות שרתים. בשיחה שנערכה אמש (רביעי) שחרר בשארה רמזים עוקצניים לעבר ענקית השבבים האמריקאית. ״הלקוחות רוצים פתרונות מהירים שעובדים בפשטות, כי יש להם לא מעט אתגרים בצד המחקר המדעי. כך שהם מחפשים פתרון שיאפשר הגירה מהירה ופשוטה מהשבב שעליו הם עובדים כרגע, בואו נניח שמדובר במעבד גרפי ללמידת מכונה (רמיזה עבה לאנבידיה - א״ג) לאחד מהשבבים של אמזון AWS כמו טיטניום או אינפרנשיה. האתגר שלנו הוא ״להחביא״ את כל הסיבוכיות שבלהגר מטכנולוגיה אחרת. זה מאתגר כי חברות קיימות בתחום המעבדים הגרפיים, ובמיוחד אנבידיה, עשו עבודה טובה בלפתח שורה של מוצרים טכנולוגיים הפרוסים על פני תחומים רבים״.

״האתגר השני פונה כלפי חוץ, אתגר שבו עלינו לצפות מה יהיה חשוב ללקוחות שלנו בעוד שלוש, ארבע או חמש שנים, מאחר ומחזור הפיתוח של השבב עשוי להמשך על פני שנתיים, ולאחר מכן הוא נמכר במשך שלוש שנים. זה קשה לצפות מה לקוחות יבקשו בתחום למידת המכונה בעוד חמש שנים מהיום. בניגוד לתחום מעבדי הליבה (CPU) שלא מתפתחים במהירות כל כך גבוהה, למידת מכונה והעומס המחשובי שהיא מביאה עמה מתפתחים במהירות מסחררת, כך שהדבקת הקצב היא מעין אמנות. צריך צוות מנוסה מספיק כדי שיוכל למצוא את האיזון המתאים בין עלות הפיתוח, לוח-זמנים ומאפייני מוצר שפונים לצורך שיתקיים רק בעתיד״.

אלכסה מייצרת אינטראקציות קוליות עם מיליארדי לקוחות מדי שבוע. בבסיס האלקסה נמצא שבב ה״אינפרנשיה״ שפיתחתם. מה היתרון שהוא מייצר לה על פני מעבד גרפי לשימושים כלליים יותר (כמו זה של אנבידיה - א״ג)?
״אלכסה היא דוגמא למוצר שככל שמשתמשים בו יותר אנשים, כך הוא מביא יותר ערך על ידי לימוד דפוסים. אלכסה מחייבת אותנו להשתמש במודלים מתוחכמים יותר של למידת מכונה, תוך ביצועי שבב ברמה גבוהה וזמן השהיה (latency - א״ג) נמוך. זה לא שיצרניות שבבים לצרכים כלליים יותר לא יכולים לעשות את העבודה הזו, זה פשוט יעלה את המחירים ואת זמני ההשהיה.

צרו איתנו קשר *5988