עובדים קשה כל היום ומתעמלים פעמיים בשבוע? מחקר חדש מגלה שזה לא מספיק

ידוע ששעות עבודה ארוכות תורמות לריבוי של מקרי מוות ממחלות לב ושבץ • מחקר חדש מצא כי בניגוד למה שחשבנו עד כה, פעילות גופנית מתונה אינה מגינה עלינו מנזקי עומס העבודה, ובמובן מסוים אפילו להפך • הפקולטה, מאמרים של חוקרי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב

הפקולטה לניהול.  עובדים קשה כל היום ומתעמלים פעם או פעמיים בשבוע? / צילום: Shutterstock
הפקולטה לניהול. עובדים קשה כל היום ומתעמלים פעם או פעמיים בשבוע? / צילום: Shutterstock

אודות מדור הפקולטה

מדור "הפקולטה" הוא שיתוף פעולה מערכתי ייחודי בין גלובס והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שנועד להנגיש, בשפה בהירה ותמציתית, ידע מחקרי ואקדמי בנושאי כלכלה, אסטרטגיה, שיווק, ביג דאטה, פינטק וחדשנות. הפקולטה לניהול ע"ש קולר של אוניברסיטת ת"א היא מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, וחוקריה עוסקים בסוגיות העדכניות ביותר בענף. במדור יכתבו מיטב חוקרי הפקולטה לניהול לצד בחירת הנושאים, העריכה והתמצות של מערכת גלובס. להרחבת היריעה וצלילה עמוקה יותר למחקרים עצמם, המקורות מצורפים בסוף הכתבה

אודות הכותבים

פרופ' שרון טוקר היא חברת סגל בכירה בתכנית להתנהגות ארגונית וראש תכנית ניהול מערכות בריאות בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. מחקריה עוסקים בלחץ, שחיקה והשפעתם על בריאות פיזית ונפשית.

ד"ר עופר אטד הוא חבר סגל בכיר במרכז האקדמי פרס ובוגר תכנית הדוקטורט של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב. חוקר, יועץ ומרצה בחברות וארגונים בתחומי הפסיכולוגיה החיובית, האימון האישי וההתנהגות הארגונית.

כיצד הייתם מעריכים את עומס העבודה שלכם בימים אלה? נמוך? בינוני? גבוה? לכאורה, ניתן לענות על השאלה הזו בקלות, אך התשובה אינה כה פשוטה. עומס עבודה הוא מושג מורכב, המכיל בין היתר את היקף המשימות שעל העובד לבצע בזמן נתון (עומס כמותי), את מורכבות המשימות ביחס ליכולתו של העובד (עומס איכותני) וכן את כמות השעות שהעובד מקדיש לעבודה. בעשורים האחרונים הצביעו מחקרים שונים על המחיר שגובה חשיפה לעומס עבודה רב.

 
  

במחקר רחב היקף שפרסם בשנת 2021 ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשיתוף ארגון העבודה הבין-לאומי (ILO) נבחנו שעות העבודה והיקפי התחלואה והתמותה של מיליוני עובדים ב-194 מדינות. נמצא כי שעות עבודה ארוכות (מעל 55 שעות בשבוע) אחראיות ל-4-7 אחוזים ממקרי המוות ממחלות לב ושבץ בכל העולם (Pega et al., 2021).

המצב בישראל עלול להיות חמור במיוחד, לאור דוחות של ארגון המדינות המפותחות (OECD) המצביעים בעקביות על היקפי שעות עבודה גבוהים (בעיקר בקרב גברים) וממקמים את ישראל בתחתית טבלת איזון בית-עבודה. עם זאת, שעות עבודה ארוכות (המכונות גם עומס אובייקטיבי) לא מהוות בהכרח את גורם הסיכון העיקרי לתחלואה. יתכן שדווקא העומס הסובייקטיבי - כלומר, תפיסת כמות המשימות כגדולה מדי ולא ניתנת לביצוע במסגרת הזמן המוקצב - הוא המשפיע יותר על הבריאות.

עומס, לחץ, תחלואה


מחקר שנערך בישראל (אטד וטוקר, 2022) ועתיד להתפרסם בקרוב בכתב העת International Journal of Stress Management חשף את הקשר בין שני סוגי העומס - עומס עבודה סובייקטיבי (נתפס) ועומס עבודה אובייקטיבי (כמות שעות העבודה) והסיכוי לפתח גורמי סיכון לתחלואת לב, המהווה את גורם המוות הראשון בשכיחותו בדירוג העולמי. המחקר חשף לראשונה גם את התפקיד הקריטי (ומציל החיים) של פעילות גופנית בשמירה על בריאות העובדים.

במחקר עקבו החוקרים במשך כ-3.5 שנים אחרי כ-2,000 עובדים ישראלים (רובם במקצועות צווארון לבן), שביצעו בדיקות סקר תקופתיות במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל אביב. המשתתפים התבקשו לציין כמה שעות הם עובדים בשבוע ולדרג את היקף עומס העבודה שהם חווים (עומס נתפס).

בנוסף, סיפקו המשתתפים מידע אודות היקף הפעילות הגופנית שלהם, וכן נתונים תעסוקתיים, פסיכולוגיים, התנהגותיים ובריאותיים. כעבור 3.5 שנים, בדקו החוקרים מי מהמשתתפים פיתח תסמונת מטבולית המהווה שילוב של חמישה גורמי סיכון לתחלואת לב (לחץ דם, השמנה בטנית, ורמות סוכר, טריגליצרידים ושומנים בדם).

החוקרים מצאו כי ככל שעומס העבודה הנתפס היה גבוה יותר, משמע ככל שעובדים דירגו את היקף המטלות שלהם כעולה על משאבי הזמן העומדים לרשותם, כך עלה באופן מובהק הסיכוי שלהם לפתח את התסמונת המטבולית בתקופת המעקב.

הקשר בין עומס נתפס לגורמי סיכון לתחלואה נשמר גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון את שעות העבודה (עומס אובייקטיבי), ותק, גיל, מין, השכלה ועישון. למעשה, כאשר לוקחים בחשבון הן את העומס הנתפס והן את העומס האובייקטיבי (שעות עבודה), רק העומס הנתפס מנבא תחלואה.

הממצא המפתיע ביותר


עם זאת, החוקרים הופתעו לגלות כי הקשר בין עומס העבודה לתחלואה תלוי בהיקף הפעילות הגופנית בה עסקו העובדים המשתתפים במחקר לאורך 3.5 שנות המעקב (ממוצע של שלוש מדידות שונות). מהניתוח הסטטיסטי עולה כי בקרב עובדים שהתעמלו בממוצע כחצי שעה בשבוע או פחות, עלייה בעומס העבודה ניבאה עלייה של 41% בסיכוי לפתח תסמונת מטבולית ואילו בקרב עובדים שהתעמלו כ-150 דקות בשבוע (כפי שמומלץ ע"י ארגון הבריאות העולמי) לא היתה כלל עלייה בסיכון לתחלואה.

הממצא המפתיע ביותר נגע לקבוצת העובדים שהתעמלה כ-250 דקות בשבוע. בקרב קבוצה זו, ככל שעומס העבודה עלה, כך הסיכוי לפתח את התסמונת המטבולית ירד בכ-38%. במילים אחרות, השילוב של עומס עבודה שנתפס כגבוה ופעילות גופנית בהיקף גבוה היוו גורם מגן מפני עלייה בתחלואה.

מה יכול להסביר את הממצא המפתיע הזה? ראשית, פעילות גופנית מאפשרת הסחת דעת מטרדות היומיום ומאפשרת למלא מחדש את מצברי האנרגיה (Toker & Biron, 2012). שנית, מחקרים מצביעים על כך שכושר גופני מאפשר לגוף להגיב טוב יותר לגורמי לחץ. הדופק עולה בצורה מתונה יותר, רמות הסוכר בדם נשארות מאוזנות ולחץ הדם יורד מהר יותר.

עם זאת, במצבים של עומס עבודה גבוה, כיצד ניתן למצוא את הזמן ולשלב פעילות גופנית בלוח הזמנים העמוס מלכתחילה? התשובה לכך טמונה בשינוי בסדר העדיפויות האישי. אם נתייחס לפעילות גופנית כמנגנון הגנה החיוני לשמירה על הבריאות, בעיקר בתקופות בהן אנו חווים עומס עבודה, נדאג לשלב ביומן חלונות זמן לפעילות גופנית (אפילו חודשים קדימה), בדיוק כמו שמשריינים פגישות ומטלות אחרות. אחרי הכל, הגוף הוא הכלי החשוב ביותר העומד לרשותנו. חבל לקצר את תאריך התפוגה שלו. 

פרופ' שרון טוקר / צילום: חן גלילי
 פרופ' שרון טוקר / צילום: חן גלילי

ד''ר עופר אטד. המרכז האקדמי פרס
 ד''ר עופר אטד. המרכז האקדמי פרס

לקריאה נוספת:

Atad, O. & Toker, S. (forthcoming). Subjective Workload and the Metabolic Syndrome: An Exploration of the Mediating Role of Burnout and the Moderating Effect of Physical Activity. International Journal of Stress Management.

Huang, C.-J., Webb, H., Zourdos, M., & Acevedo, E. (2013). Cardiovascular reactivity, stress, and physical activity. Frontiers in Physiology, 4. 

 Pega, et al., (2021). "Global, regional, and national burdens of ischemic heart disease and stroke attributable to exposure to long working hours for 194 countries, 2000-2016: A systematic analysis from the WHO/ILO Joint Estimates of the Work-related Burden of Disease and Injury". Environment International 154, 106595.

Toker, S., & Biron, M. (2012). Job burnout and depression: unraveling their temporal relationship and considering the role of physical activity. Journal of Applied Psychology, 97(3), 699.

 OECD- Work Life Balance Index