"אין שעות שיא, כי כל הזמן פקוק": מהירות הנסיעה באיילון נחתכת, וזה לא ישתפר בקרוב

מהירות הנסיעה באוגוסט בנתיבי איילון ירדה בכ-10% לעומת השנה שעברה • האטה הורגשה גם בכבישים נוספים, כמו 471 ו-531 • ומה הבעיות באיסוף הנתונים על העומס בכבישים?

פקקים בנתיבי איילון, למה המצב לא הולך להשתפר? / צילום: Shutterstock
פקקים בנתיבי איילון, למה המצב לא הולך להשתפר? / צילום: Shutterstock

הפקקים בנתיבי איילון: פחות עומסים מבשגרה, אבל יותר מבאוגוסט בשנה שעברה, ומדוע המצב לא הולך להשתפר? לדברי פליקס שכמן, ראש אגף איסוף מידע בחברת נתיבי איילון, במקטע המרכזי של הכביש המהירות עלתה ב-25% מ-19 ק"ש ל-24 קמ"ש בחודש אוגוסט בהשוואה לתקופת השגרה.

לעומת זאת, אם משווים את אוגוסט מול אוגוסט אשתקד - נראית ירידה של 10% במהירות הנסיעות. כך לדוגמה בכניסה לאיילון צפון ועד צומת חולון, מהירות נסיעה ירדה מ-52 קמ"ש ל-47 קמ"ש, כאשר בקטע העמוס במקטע זה בין מחלף קוממיות לצומת חולון, מהירות הנסיעה ירדה ב-15% מ-30.5 קמ"ש ל-26.5 קמ"ש. "לכאורה, היקף התנועה ירד כי אנחנו רואים פחות מכוניות בנתונים. אבל הסיבה לכך היא שגם המהירות ירדה ולכן כשהגלאים סופרים את המכוניות בפרק זמן קצוב - הם סופרים פחות מכוניות בגלל שהמהירות איטית יותר, העומס רב יותר ופחות רכבים עוברים בקטע", מסביר שכמן.

הממצאים המדווחים מבוססים על ניתוח של מגוון מאגרי BIG DATA, המשלבים את נתוני זמני הנסיעה ממאגרים של חברת גוגל, נתוני היקף תנועה ומהירות הנסיעה מגלאים בכביש איילון ומבדיקות נקודתיות בשטח.

איסוף הנתונים בפיגור טכנולוגי 

בחברת נתיבי ישראל לעומת זאת, התקשו לספק נתונים מדויקים שכן שם נספרים רק כמות הרכבים העוברים בקטע, וכאמור כמות גדולה לאו דווקא מצביעה על פקקים, וכן ישנם נתונים הנסמכים על חברת גוגל ולא מבוצע עיבוד סטטיסטי מקיף בנתונים שהועברו. נתוני העומסים בכבישים נמצאים בפיגור טכנולוגי בישראל. רק בשנים האחרונות בחברת נתיבי איילון עברו מבדיקה על סמך גלאים לבדיקות מתוחכמות יותר - צעד שעל סמך הנתונים שהועברו נראה שבנתיבי ישראל עדיין מתקשים לעשות.

חולשה נוספת של הנתונים הם משתנים שמשפיעים עליהם כמו התראות של אפליקציות הניווט, עבודות באזור, תאונות דרכים בצידי הדרך ומשתנים נוספים שהנתונים לא מגלים.

לפי החברה הממשלתית שאחראית על מרבית הכבישים בישראל ונתוניה מבוססים פחות גם חסרים מרכיב נוסף: בכל אחד מימות השבוע היקף ואופי התנועה שונה, הנתונים שבוחנים תאריכים מול תאריכים לא עברו עיבוד בהתאם.

בכל אופן, בכביש 531 ברוב הימים מאז תחילת חודש אוגוסט עברו פחות רכבים מאשר באותם מועדים אשתקד. ואולם, נתוני המהירויות נמצאים במגמה מעורבת. לעומת זאת, בכביש 57 כמעט בכל הימים שנמדדו מהירות הנסיעה השנה נמוכה יותר מאשר בשנה הקודמת ב-2 קמ"ש בערך ובכביש עוברים 15-26 אלף כלי רכב ביום בדומה לאותה התקופה אשתקד.

בכביש 471 הורגשה האטה משמעותית השנה כשבמועדים שנבדקו (1-15/8) מהירות הנסיעה עמדה על 78-86 קמ"ש לעומת אותם תאריכים אשתקד אז המהירות עמדה על 114-123 קמ"ש, כשכמות הרכבים שנסעה בכביש השנה עלתה באלפים בודדים מתוך 26-70 אלף כלי רכב שנסעו בתקופה זו.

בכביש 444 הורגשה גם כן האטה השנה כשמהירות הנסיעה בו עמדה על 65 -95 קמ"ש לעומת 75-104 אשתקד. כמות כלי הרכב שנמדדו בכביש עלתה משמעותית השנה ועמדה על 24-69 אלף מכוניות ביום לעומת 14-37 אשתקד.

גוש דן במקום ה-16 במדד העומס בכבישים הבינלאומי

לפי מדד TOMTOM הבינלאומי, מטרופולין גוש דן ממוקם במקום ה-16 בעומסים בכבישים לעומת למעלה מ-400 מדינות שנבדקו. לפי המדד, בחלק מהימים בשבוע שעבר נרשמו פחות עומסים מבשנים 2021 ו-2019, אך בחלק מהימים ושעות העומס נרשמו עומסים גדולים יותר מבשנים הקודמות שנבדקו. בשנים האחרונות מידת העומסים התגברה בחודש אוגוסט. על פי נתוני המדד, בשנת 2021 הנסיעות ארכו בממוצע 43% יותר זמן מאשר הייתה אורכת הנסיעה ללא גודש לעומת 36% ב-2020 וב-2019, סיבה אפשרית לכך הוא משבר הקורונה וההגבלות בעקבות המגפה.

לדברי פליקס שכמן מנתיבי איילון הנתונים לא מקריים "דפוס הנסיעות באוגוסט השנה מזכיר ימי חול של לפני כעשור. חזרנו אל שעות שיא מובהקות בבוקר ואחר הצהריים, כאשר בימי החול בשגרה ב-2022 אין יותר שעות שיא כי כל היום פקוק, אבל המצב לא משתפר כי המקום בכביש לא יגדל והביקוש עולה ואנחנו רואים את זה בא לידי ביטוי באוגוסט וגם בימי שישי, אפילו בסופי השבוע יש שעות עם עומסים בנתיבי איילון".

ואולם, לפקקים שמסמלים ביקושים אין פתרון, משום שהרחבת כבישים לא הועילה במשך השנים ורכבים נוספים הצטרפו לכבישים ובמדינה צפופה אין מקום ואין תועלת להרחבה וסלילה של כבישים נוספים במטרופולינים, כאשר סביבם מתבססים יישובים פרבריים עם תלות גבוהה ברכב הפרטי. היכולת לספק נגישות לאזרחי המדינה טמונה במתן אלטרנטיבות להתניידות לרכב הפרטי דוגמת תחבורה ציבורית, הליכה ורכיבה על אופניים - אך כל אלו יכולים לעבוד ביעילות רק במרחב עירוני צפוף - שלא קיים מספיק בערים בישראל.