האם מאות אלפי נכסים ותיקים יחויבו בקרוב בהיטל פיתוח?

הכותבים ממשרד כץ גבע איצקוביץ (KGI), המתמחה במיסוי מוניציפלי

בית המשפט העליון עלול להקשות בקרוב על בעלי נכסים להשיג על תשלומי היטל פיתוח שהרשויות המקומיות דורשות מהם, וזאת בעקבות עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה שהוגשה לבית המשפט ותומכת בעמדת העיריות.

רקע: מדובר בהליך ערעור המתנהל בין שני גופים בעלי נכסים מול עיריית חצור הגלילית בעניין חיוב בהיטלים. המערערות ביקשו לבטל דרישות תשלום על היטל סלילה והיטל תיעול שהוציאה להן העירייה בגין נכסים המחוברים לתשתיות עירוניות זה שנים ארוכות. הערעור הוגש לאחר שבית המשפט המחוזי מרכז דחה ערעור שהוגש על ידן.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהוגשה לבקשת שופטי העליון, תומכת בעמדת העירייה ומעודדת את הרשויות המקומיות להטיל חיובים של היטלי פיתוח על מבנים ותיקים, שקיימים עשרות שנים.

המחלוקת: היטלי פיתוח הם תשלומי חובה אך אינם מהווים מס, שכן בשונה מארנונה למשל, הרשות המקומית חייבת להוכיח שיש קשר מהותי בין החיוב בהיטל לבין טובת ההנאה של בעל הנכס מהתשתית שתוקם. כל רשות מקומית מוסמכת לגבות היטלי פיתוח בתנאי שהסכומים שייגבו ישמשו לצורך פיתוח התשתיות ולא לצורך העשרת קופת העירייה. היטלי פיתוח מסתכמים בסכומים גבוהים ויכולים להגיע עד לכ־400 שקל למ"ר בנוי וכ־100 שקל לכל מ"ר קרקע.

בגין כל מ"ר של נכס ניתן לגבות היטל פיתוח פעם אחת בלבד. כלומר, אם בגין נכס מסוים שולם היטל בעבר, לא ניתן לגבות שוב תשלום על אותו נכס בגין אותו שטח, וזאת גם אם יחול שינוי בבעלות על הנכס, וגם אם בוצעו עבודות תשתית משמעותיות נוספות. האירועים העיקריים בעקבותיהם נדרש בעל נכס לשלם היטלי פיתוח הם: בקשה להיתר בניה, ביצוע עבודות תשתית, בקשה לקבלת אישור בדבר היעדר חובות מהרשות המקומית לצורך העברת הנכס בטאבו.

הבעיה: המורכבות בנכסים ותיקים, אשר נבנו לפני עשרות שנים, היא שהמידע ההיסטורי לגבי תשלומי עבר לא תמיד מצוי בידי בעל הנכס ולפעמים גם לא בידי הרשות המקומית. לדוגמה, בתקופה שבה הוקמו חלק מהנכסים חלה שיטת תשלום אחרת שנקראה "דמי השתתפות", בהם חויבו בעלי נכסים בעת סלילת כביש גובל למשל. המעבר לשיטת ההיטל החדשה הותיר את הנכסים הוותיקים במצב מורכב, כאשר מצד אחד הנכסים מחוברים לתשתיות מזה עשרות שנים ובגינם שולמו דמי השתתפות. בכך למעשה, הם הסדירו את חיוביהם לעירייה. מצד שני הם גם נהנים מתשתיות חדשות שהחליפו את התשתיות הישנות. דוגמא נוספת נוגעת לנכסים אשר הוקמו במסגרת הסכם פיתוח עם רמ"י או עם חברה מפתחת אחרת , וכבר שולמו תשלומים לאותם גופים.

לעמדת היועמ"שית, כאשר מתנהל הליך משפטי בעקבות דרישת היטל פיתוח, הרי שהנטל להוכיח כי בעבר כבר שולמו תשלומים בגין עבודות שבוצעו, מוטל על בעל הנכס. עמדה זו צפויה ככל הנראה להתקבל על ידי בית המשפט העליון, ואז תיקבע הלכה מחייבת. לדעתנו, יש חשיבות לשמר את מוסד ההתיישנות ולא לאפשר יצירת "עילות מתחדשות" אשר תייצרנה לרשויות הזדמנות להטיל חיובים חדשים כל אימת שתחפוצנה.