ראובן אבלגון נפרד ממפעל חייו ומגלה את סודות השוק: "בלי חלונות במשרד ובלי פינוקים התחלתי מחדש"

צודק מי שסבור ששוק ההון בישראל גדוש ביצרים, אינטריגות, דרמות ועסקאות מתוחכמות. אבל מי שבקיא בהלכות השוק, יודע שגם בתוך החום שמייצר המטבח הגדול, יש פינות לוהטות יותר, ואחת מהן היא עולמן של חברות החיתום, שער הכניסה לבורסה. עבודת החתמים בתקופה עמוסת הנפקות של מניות ואג"ח מתנהלת בקצב רצחני, כדי להגיש בסופו של דבר "מנה" אטרקטיבית לקהל המשקיעים.

● בגיל 99 הנרי קיסינג'ר בטוח שהעולם על סף מלחמה | WSJ
● כשהגלים עולים כולם סופגים, וגם האג"ח הממשלתיות לא נשארות סולידיות | מומחים כותבים

חברות החיתום הן גורם מתווך בין החברות המנפיקות לבין המשקיעים. הן האמונות על הבאת החברות החדשות לבורסה, ועל גיוס הכספים עבורן. שוק החיתום המקומי מתאפיין מצד אחד בתחרות עזה בין הגופים הפועלים בו על הובלת ההנפקות ועל העמלות השמנות הנלוות להן, ומצד שני בשיתופי פעולה בין הפעילים בו, לצורך הוצאת הגיוס לפועל.

אחד השחקנים הוותיקים בשוק הוא ראובן אבלגון, יו"ר חברת החיתום רוסאריו קפיטל, שבחודש שעבר מכר מרבית החזקותיו בחברה, שאותה הקים לפני עשרים שנה (ראו מסגרת) תמורת כמה מיליוני שקלים. אבלגון ימשיך לייעץ לחברה במשך תקופה קצרה ובכוונתו לפנות לעסקים חדשים.

סיפורו של אבלגון בשוק ההון לא שגרתי. מי שחווה נפילה כואבת של עסקיו בעבר, הצליח בתוך זמן קצר להמציא את עצמו מחדש, לשוב ולזכות באמון השוק ולבסס עסק מצליח בתחומו. הוא עשה זאת בעזרת חריצות ושמירה על שמו הטוב - למרות ההפסדים שהסבו עסקיו למשקיעים בעבר.

"הדבר הראשון הוא נחישות", אומר אבלגון כשנשאל על סוד ההישרדות שלו. "אליה מצטרפת האמונה בדרך והתמיכה של הסובבים אותך - המשפחה והילדים, שנותנים לי את הכח. גם לכלכתי את הידיים, מעולם לא ישבתי רק בקומת ההנהלה. כשהיה צריך להתחיל מחדש, הלכתי לבניין משרדים, נכנסתי לחדר בגודל של 2 על 3 מטרים, בלי חלונות ובלי פינוקים - והתחלתי מחדש. מעולם לא התביישתי לעבוד ולעשות דברים קטנים. אבל בשביל זה אתה קודם כל צריך להאמין בעצמך, בדרך שלך וביושרה, ואז להתמיד".

"שוק החיתום התמקצע בשנים האחרונות"

אבלגון מוכר החזקותיו ברוסאריו כשברקע תקופת גאות בעסקיה, בעקבות גל הנפקות חסר תקדים של חברות טכנולוגיה בבורסה בת"א בשנים 2021-2020 שהוביל לתוצאות שיא בחברות החיתום המקומיות. עם זאת, הפסדים כבדים שנחלו המשקיעים ברבות מאותן הנפקות, הוביל לאחרונה להצטננות השוק. "אני לא חושב שהשוק מת", מתייחס לכך אבלגון, "הוא משתנה והוא יתאים את עצמו. היינו בתקופה שבה בשל הריבית האפסית המוצר שנקרא 'כסף' היה ללא מחיר, ואין מוצר שאין לו מחיר. בסופו של דבר, יכול להיות שהמחיר (הריבית) של גיוס כספים לחברות יהיה מעתה טיפה יותר גבוה. אבל אנחנו במטוטלת, עד שנגיע לשיווי המשקל חדש מבחינת מחיר הכסף. חוץ מזה, צריך להסתכל על שוק ההנפקות בשני מישורים, של מניות ושל גיוסי אג"ח, כאשר שוק גיוסי החוב תמיד ימשיך להתקיים. כמו כן, שוק החיתום מאוד התמקצע והשתנה לגמרי בשנים האחרונות".

"הבנקים לא יספקו את צורכי חברות הבנייה"

אילו הנפקות יעניינו את השוק בעתיד?
"תחום התשתיות יתחזק. אלה דברים שיצליחו ויגיעו לבורסה - חברות בתחומים כמו התפלה, טכנולוגיות ניהול מים, ותשתיות חשמל. בעולם הבנייה למגורים פשוט אין ברירה, המערכת הבנקאית לא תוכל לספק את הצרכים של הענף. חברות הבנייה ימשיכו לגייס אג"ח ובהמשך יצטרכו להנפיק מניות".

אגב תשתיות, הובלתם לאחרונה הנפקה של קרן התשתיות קיסטון, כחלק מעסקה שלה להשתלט על אגד לפי שווי של 4.8 מיליארד שקל. תג המחיר בעסקה היה יקר מדי?
"אני חושב שכל מי שקנה עד היום חברה גדולה במשק, בסוף הסתבר שעשה עסקה טובה ובמקרה של אגד יוכח לדעתי אותו הדבר".

גל ההנפקות האחרון כלל הרבה חברות טכנולוגיה שהסבו הפסדים כבדים למשקיעים.
"אבל סך כל הכסף שגויס על ידן באמת לא היה גדול. נניח שכל חברות הטכנולוגיה האלו גייסו מיליארד שקל. ביחס לכלל השוק, נכסי המוסדיים, זה לא משמעותי. אנחנו עדיין לא יודעים מה תהיה תרומת החברות החדשות האלו לשוק. יש חברות שבאמת מתפתחות ועומדות בתחזיות שנתנו, והשוק לא יודע לתמחר אותן. זו לא אשמת החברות או החתמים, אלה החיים".

כשהוא מתבקש לנקוב באנשי עסקים שהוא מעריך, אבלגון משיב כי "אני חושב שנתן חץ, יו"ר אלוני חץ, הוא מנהל מצוין ואיש ישר, חכם וצנוע. גם רמי נוסבאום, יו"ר אשטרום, הוא איש מצויין. אלה הם אנשי עבודה. אני מעריך מאוד גם את אייל בן סימון מנכ"ל הפניקס ואת יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח".

 נתן חץ, מנכ''ל אלוני חץ / צילום: איל יצהר

אין אנשי הייטק ברשימה שלך, יותר מתחומים מסורתיים.
"בעולם ההייטק קשה מאוד למדוד את המנהלים. בתחומים המסורתיים יותר של הכלכלה, עובדים קשה בשביל להרוויח. אצלנו הכסף לא צומח על העצים. בענפים שאינם בעולם ההייטק, צריך לקום בבוקר וללכת לעבודה כדי להרוויח, כשבעולם ההייטק הרבה פעם הרווחים יותר מהירים".

ניסיון מר מכישלון קבוצת זלר-אבלגון

בפרק הקודם, המוצלח פחות שלו, היה אבלגון חלק מהצמד שהוביל את קבוצת זלר-אבלגון שהוקמה בשנת 1993. אבלגון ושותפו אהרון זלר, בכירים לשעבר בחברה לישראל, רצו להשיג הצלחה דומה לזו של אהרון דוברת ואיציק שרם, יוצאי קונצרן כלל שהקימו באותה תקופה את בית ההשקעות דוברת-שרם.

הבורסה נהנתה אז מגאות שאפשרה לזלר-אבלגון לנצל את החודשים הראשונים לפעילות הקבוצה לגיוסי הון גדולים, בעיקר באמצעות אג"ח, לצורך פעילות בתחום המימון החוץ בנקאי.

למרות שהקבוצה הצליחה לייצר בזמן קצר עסקים בהיקף מרשים, והפכה לגורם דומיננטי בשוק הליסינג שהיה בחיתוליו, ספגה זלר-אבלגון שורת מהלומות עסקיות בעקבות עסקאות מימון כושלות והשקעות שלא צלחו על רקע הירידות בבורסה. החברה, שבשנות פעילותה יצרה למשקיעים הפסדים של יותר מ-100 מיליון שקל, נדרשה בתחילת שנת 2000 להסדר שכלל מחיקת חובות גדולים לבנקים, והוציא את השליטה בה מצמד המייסדים.

עם הפסד כספי ניכר ומוניטין פגוע, יצא אבלגון לדרך חדשה, הפעם לבדו, בשוק החיתום. ב-2003 הקים את רוסאריו קפיטל, הנקראת על שם העיר בה גדל בארגנטינה. שבע שנים לאחר מכן קיבל אסמכתה לשיקום המוניטין, כשבנק מזרחי טפחות רכש חמישית ממניות החברה".

מה החוזקות שמגלה רוסאריו כיום בשוק החיתום?
"המקצועיות. אנחנו באים ללקוח עם מחקר ואנליזה. הצלחנו לשכנע גם את הרשות לניירות ערך שכדאי לצרף מודלים כלכליים כחלק מהמסמכים שהחתמים מגישים בהנפקה. אתה מגיע (לשווק הנפקה, ח' ש') עם מודל כלכלי, ולא עם 'תעשה לי טובה'. לקח זמן, אבל עובדה שבסוף כל המתחרים שלנו מחקים אותנו ומקימים מחלקות מחקר. זה סימן שאתה מצליח".

איך היית מאפיין את הענף כיום?
"בסוף רואים שכל המנהלים הבכירים בחברות החיתום הם ותיקים, אין כמעט חדשים. זה עסק של אנשים, מסורת. לצבור מוניטין וידע בענף שלנו זה משהו שלוקח זמן. היום אין יותר את המונח 'בית', כלומר בית השקעות גדול מאחוריך שאמור לקנות את ההנפקה אם לא תצליח לשווק אותה. אם העסקה טובה, המוסדיים קונים".

למה בעצם אתה מוכר את מפעל החיים שלך?
"אסור שיהיה לך אגו בעסקים. אם יש קונה, אז מוכרים. אי אפשר להוציא אותי מרוסאריו, אבל כשיש אגו יש את המחשבה שאתה לא יכול לטעות. ראיתי הרבה אנשים שחושבים ולא מודים ולא לומדים מטעויות. מותר לעשות טעויות, מותר כל יום טעות - אבל טעות חדשה. אל תעשה את אותה טעות פעמיים. אל תעשה טעות שיכולה לגרום לך למצב של 'טוטל לוס'".

מה התוכניות שלך לעתיד?
"אני מתכוון לפתח את נושא ההשקעות האלטרנטיביות. יש לי אופציות להצטרף לקרנות השקעה חדשות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיות. לא אעסוק בחיתום. אני לא צריך לרוץ. אני נהנה מכל רגע. אני רעב ומחפש משהו חדש ומרגש".

איך רוסאריו תמשיך בלי המייסד?
"יש בשוק אמון רב בליאור (פייס, היו"ר והמנכ"ל, ח' ש'). רוסאריו היא סיירת. גוף שכל הזמן מסתובב ומחולל עסקאות. אני מאמין שהחברים שם ימשיכו את הדרך ברוח טובה ובחברות".

הרוכשת המפתיעה של מניות אבלגון: משפחת שמלצר נכנסת לעולם החיתום

במסגרת עסקה שדווחה בחודש שעבר, מוכר ראובן אבלגון את מרבית החזקותיו בחברת החיתום רוסאריו לקבוצת משקיעים בראשות מנכ"ל החברה, ליאור פייס. בשלב הראשון מוכר אבלגון 37% מהמניות (ימשיך להחזיק 10% מהמניות שאותן הוא צפוי למכור בעוד שלוש שנים).

 ליאור פייס, מנכ''ל רוסאריו קפיטל / צילום: גיא גלעד

היות שרוסאריו היא חברה פרטית, לא פורסמה תמורת העסקה אך בשוק מעריכים כי היא משקפת לרוסאריו שווי של 20-30 מיליון שקל, המבטא את המוניטין שנצבר בחברה (חברות החיתום מחלקות בדרך כלל את הרווחים השוטפים שנצברים בהן כדיבידנד).

את הנתח שמוכר כעת אבלגון רוכשים, לצד פייס, עוד כמה משקיעים ובראשם משפחת שמלצר, בעלת קבוצת שלמה הפועלת בתחומי הרכב, הביטוח והנדל"ן, וכעת מבקשת לה גם אחיזה בשוק ההון (שוק החיתום המקומי מגלגל עמלות בהיקף של כמה מאות מיליוני שקלים בשנה).

עוד משקיע מוכר בקבוצת הרוכשים הוא נדב גרינשפון, בעברו סגן יו"ר אפריקה ישראל בתקופת לב לבייב, וכיום יו"ר קרן הגידור חצבים.

לאחר השלמת העסקה יחזיקו מנהלי רוסאריו והמשקיעים החדשים ב-70% ממניות חברת החיתום, לצד אבלגון (10%) ובנק מזרחי טפחות (20%). בשנה הקרובה ימשיך אבלגון לייעץ לחברה, ובהמשך ייפרדו דרכיהם.

תעודת זהות | ראובן אבלגון

אישי: בן 71, בזוגיות. אב ל-3 ילדים וסב ל-6 נכדים
מקצועי: יו"ר רוסאריו קפיטל. בעברו שימש כסמנכ"ל הכספים באחים עופר נכסים וכסמנכ"ל כספים בכלל ביטוח. כמו כן ניהל את ח.ל. ממון מקבוצת החברה לישראל
עוד משהו: אוהד שרוף של מכבי חיפה, משחק טניס, וגם שחקן גולף המשתתף בתחרויות בעולם