רשות המסים תפצה בגין עיקול שהטילה על אופנוע בטעות

לא פעם האזרח הקטן מרגיש שהוא לא יכול להילחם במערכת גדולה כמו רשות המסים, ומעדיף לוותר - גם אם הרשות טעתה. אבל יובל פלג לא ויתר, עד שקיבל מרשות המסים פיצוי בסך 7,900 שקל בעקבות עיקול שהרשות הטילה בטעות ולא בוטל, ולאחר ש"טורטר" בין הרשויות כשניסה להבין מי אחראי להטלת העיקול השגוי. 

■ הפסד נוסף לניסים דז'לדטי: ישלם לרשות המסים עוד כ-9.6 מיליון שקל 
■ רשות המסים עיכבה 6 חשודים בביצוע עבירות מס בהיקף 600 מיליון שקל 

הסיפור של פלג התחיל בנובמבר 2021, כשרשות המסים הטילה עיקול על נכסיו של פלג עקב חוב שהיה חייב לו. פלג מיהר להסדיר את חובו, והעיקולים הוסרו בהתאם - כך לפחות נמסר לו.

בחודש ינואר 2022 רצה פלג לרכוש אופנוע חדש, בעסקת "טרייד-אין", במסגרתה ימסור את האופנוע הישן שלו וישלם את ההפרש בעבור האופנוע החדש. להפתעתו, במהלך ביצוע העסקה התברר כי רישום העיקול שהוטל על האופנוע שברשותו לא הוסר, ולכן הוא לא יכול היה להשלים את העסקה. בעקבות כך אף בוטלה העסקה, לאחר שבחלוף זמן סביר הוא לא הצליח להביא למחיקת רישום העיקול.

מחודש ינואר פנה פלג עשרות פעמים למע"מ חיפה ולגופים נוספים שלפי המידע שנמסר לו יכולים היו לעמוד מאחורי העיקולים, בהם מס הכנסה, מכס, אגף הרישוי במשרד התחבורה - וכולם התנערו מאחריות.

בשלב מסוים נשלח פלג מאגף הרישוי אל מע"מ חיפה, ובחזרה לבדיקת מקור העיקול, נאלץ לבזבז זמן יקר לרבות שעות עבודה רבות, ואף נגרמה לו עוגמת-נפש רבה משלא ניתנו לו תשובות על-ידי מי מהגופים, שהוסיפו ושלחו אותו מן האחד אל השני, ועקב כך, כאמור, הפסיד את עסקת ההחלפה של אופנועו.

בסופו של דבר התברר כי מקור התקלה הוא בתקשורת בין משרד התחבורה לבין מע"מ חיפה: בעוד שמע"מ חיפה נתן לפלג אסמכתה כי הוסר העיקול, בהגיעו למשרד התחבורה נמסר לו כי העיקול שהוטל על-ידי מע"מ חיפה בעינו עומד. 

השחית זמן לריק

פלג, שניזוק מביטול העסקה לרכישת האופנוע החדש, ואף לא אהב שטרטרו אותו בין הרשויות, הגיש תביעה בסך כ-12,000 שקל לבית המשפט לתביעות קטנות נגד מע"מ חיפה. בתביעה טען כי מפנייתו הראשונה לרשות המסים ברור היה לו כי מדובר בתקלה מחשובית, אך "אף אחד לא הקשיב לי, וישבתי מול נציגת מע"מ ואמרתי לה שמדובר בתקלת מחשב ושתבדוק את זה ".

עוד העיד פלג כי הוא השחית זמן לריק עת היה עליו לפנות למשרד התחבורה באופן פיזי, לחפש חניה, להגיע כשעה וחצי לפני הפגישה שנקבעה לו, להמתין כ-40 דקות עד לפגישה, ולבסוף לא לקבל את מבוקשו. התובע טען כי יש בכך עוגמת-נפש רבה, והביע את מורת-רוחו מהתנהלות זו של הנתבע, וזאת הרבה מעבר לנזק הכספי שנגרם לו.

לא הייתה כל מחלוקת כי פלג התייצב באופן פיזי לפחות פעם אחת במשרד התחבורה ופעם נוספת במשרדי מע"מ חיפה, התקשר עמם טלפונית פעמים רבות והתכתב איתם. ברשות המסים טענו מנגד כי מקור התקלה בכשל טכני, עת ביטול העיקול שהוטל לא נקלט במחשבי משרד התחבורה ואגף הרישוי.

נציגת רשות המסים טענה כי "למע"מ אין גישה למערכת של משרד הרישוי", אך הודתה כי כשפלג הגיע לפגישה במשרדי מע"מ חיפה, הוא העלה על קו הטלפון נציג ממשרד הרישוי, אשר הסביר כי העיקול עדיין רשות כתקף במשרד התחבורה. רק שיחה זו הביאה לכך שהעניין טופל, ויומיים לאחר מכן הוסר העיקול - כחודש וחצי לאחר פנייתו הראשונה של פלג ולאחר בקשות לרבות.

הרשמת הבכירה דנה ביאלר קיבלה את תביעתו של פלג וציינה כי "לתובע לא הייתה כל השפעה על קרות התקלה, והוא עשה ככל יכולתו להביא לתיקונה, וזאת מיד עם גילויה", ו"השחית זמן רב בניסיון - אשר ארך חודש וחצי - להביא לתיקון המצב".

השופטת קיבלה את גרסת של פלג כי נגרמו לו נזקים ישירים ועקיפים בין השאר בשל ביטול עסקת החלפת האופנוע ובעקבות השחתת זמן רב לצורך ביטול העיקול. "יהא זה בלתי סביר ובלתי הוגן כי התובע יישא לבדו בנזקים שנגרמו לו" קבעה.

השופטת חייבה את רשות המסים לשלם לפלג פיצוי בסך 9,700 שקל, וציינה כי "סכום זה משקף גם פיצוי בגין התנהלות מע"מ חיפה, אשר בהתאם להתרשמותי ולעדות שנשמעה בפניי, לא עשה די על-מנת לסייע לתובע בזמן אמת, במהירות סבירה ובמקצועיות המצופה ממנו מקום שמקור התקלה היה באחריותו".

בתי המשפט מחייבים את הרשות לפצות

פלג התעקש וזכה, אך הוא לא לבד. מעת לעת ניתנים פסקי דין במסגרתם מחייבים בתי המשפט את רשות המסים בפיצוי אזרחים בשל עיקול שגוי.

כך, ביוני השנה, חייב בית משפט השלום באשדוד את רשות המסים בפיצוי בסך 10,000 שקל ובהוצאות משפט בסך 3,000 שקל לאזרח שהטילה על חשבונו עיקול בטעות. פסק הדין ניתן בתביעה שהגיש ישראל צימרמן נגד פקיד שומה אשקלון מכוח חוק איסור לשון הרע.

למרות שפקיד השומה היה חייב להקפיא את חוב המס של צימרמן, כיוון שהוא הגיש ערעור על החלטת פקיד השומה להוציא לו שומה לפי מיטב השפיטה, החוב לא הוקפא. במקום להקפיא את החוב, הטיל פקיד השומה עיקול על חשבון הבנק של צימרמן. צימרמן גילה על החוב בשיחת טלפון שקיבל מנציג הבנק ופנה לפקיד השומה בדרישה לביטול העיקול - והוא אכן בוטל. פקיד השומה אף שידר לצימרמן מכתב התנצלות, שבו צוין כי מקורו של העיקול בטעות אנוש.

בתביעה שהגיש טען צימרמן כי חרף ביטול העיקול, עצם הטלת העיקול גרם לו לעוגמת-נפש, בושה והשפלה ואף הכתים את הפרופיל הבנקאי שלו. בית המשפט קבע כי אין מחלוקת שהעיקול הוטל בטעות, ועל כן מדובר בעיקול שהוטל שלא כדין, העולה כדי פרסום לשון הרע.