משפחתי, מאתגר או קורע: שלושה מסלולים בנחל בוקק

נחל בוקק: קלאסיקה מדברית שתמיד כיף לחזור אליה • צעידה נעימה שבסופה מפל, ואופציה להמשיך במעלה ההר לתצפית מרהיבה

המפל האחרון בנחל. המפל קטן, וכיף לשבת בו או לרבוץ בבריכה שלמרגלותיו / צילום: אורלי גנוסר
המפל האחרון בנחל. המפל קטן, וכיף לשבת בו או לרבוץ בבריכה שלמרגלותיו / צילום: אורלי גנוסר

נחל בוקק הוא לא איזה נחל עלום שאיש אינו מכיר, אבל תמיד כיף לחזור אליו. שמורת הטבע נגישה לקהל, ללא תשלום, ורבים פוקדים אותה, כחלק מחופשה במלונות ים המלח או בטיולים בסביבה. כמו רבים אחרים, גם לי ​​​​​יש לי הרבה זכרונות טובים ממנו, במיוחד מטיול חורף (כדרכו של בקע ים המלח, יש לחורף המקומי גרסת לייט ותחושה של אביב נצחי). צעדנו בין הקנים, צמחי הסמר והאשלים. ההרים התנשאו מעל, כמו מגוננים על הוואדי שזרם בקצב אחיד והשקט היה כמו בקצה העולם.

בימים ההם עוד הייתה גישה לאזור הנביעה, והמים פרצו בגיל מהצינור כמו מקלחת, אולם הזמנים השתנו, וגם הנחל. היום כבר אין גישה לנקודת השפיעה הטבעית, ומסלול הטיול נעצר בבריכה העליונה - וגם לכך יבוא הסבר, אבל בואו נתחיל מהתחלה.

נחל בוקק הוא נחל קצר ביחס לשכניו במדבר יהודה, כ-15 קילומטרים שמבקיעים דרכם בסלעי מצוק ההעתקים. התוצאה היא ואדי קניוני יפהפה, חוסה בצלם של קירות סלע גבוהים ומרשימים ורצוף מפלים ובריכות. נקודת ההתחלה סמוכה לכביש 90, במתחם חדש יחסית עם חניה מסודרת. הרבה יותר טוב מבעבר, אז חנו בשולי כביש 90 או במתחם המלונות, וצעדו במנהרה מתחת לכביש.

מהחניה גולשים לנחל, ופוסעים לאורך סימון שבילים שחור. המפגש עם המים מיידי. כבר בהתחלה נכנסים לסבך צמחייה וצועדים פעם בתוך המים הזורמים ופעם לצדם. אורך המסלול פחות מקילומטר, דרגת הקושי קלילה וכיף לצעוד ולרענן את כפות הרגליים.

נחל בוקק / צילום: אורלי גנוסר
 נחל בוקק / צילום: אורלי גנוסר

פה ושם יש מעברים סלעיים, מדרגות אבן וכדומה, ואט אט תפגשו בבריכות קטנות הנקוות ביניהם. חגיגה של טבע. המתמידים יגיעו כעבור כ-800 מטרים למפל האחרון, שלמרגלותיו בריכה. המפל קטן, וכיף לשבת בו או לרבוץ בבריכה. רוב המטיילים מגיעים לנקודה זו, עושים פיקניק וחוזרים לחניה.

עין בוקק נובע כ-300 מטרים מערבה יותר, מעיין שכבה, הפורץ מתוך סדק בסלע. עד לפני שני עשורים ויותר נשאבו המים לצורך שתייה במלונות נווה זוהר. היום קורה ההפך, ואל הנחל מוזרמים מים מתוקים בצינורות המלווים את קירות הוואדי. מדוע? בעת ההיא החל במי הנחל תהליך המלחה עקבי שמקורו, כך התברר בדיעבד, בזיהום מי התהום ממפעלי מישור רותם, שבאזור התעשייה בין דימונה לערד. בניסיון לבלום את המלחת בית הגידול, נעצרה השאיבה וכפתרון הוחלט למהול את מי הנביעה במים מתוקים. משנת 2015 מוזרמים מים מתוקים למעיין באמצעות אותה מערכת צינורות, ומוהלים את ריכוז המלח. הרשויות מנטרות, עוקבות ומוודאות שאיכות המים נשמרת. נחל בוקק, כבית גידול לח, רגיש מאוד לשינויים וההשפעה של מים מליחים על מערכת אקולוגית של מים מתוקים עלולה להיות קריטית. המשמעות היא הרס אקולוגי, פגיעה בחי ובצומח, במגוון המינים הביולוגי ועוד.

אבל מזג האוויר יתקרר בקרוב, וחדי העין בוודאי יבחינו שהשביל ממשיך ומטפס על הסלע שבגדה הצפונית של הנחל, וקבועות בו יתדות ומעקות. זוהי אופציה למסלול מעגלי, המטפס אל המצוק ושב לחניה במסלול האדום, פחות משני קילומטרים. אבל יש עוד אופציה: במפגש עם השביל האדום אפשר לעלות בו שמאלה, אל תצפית עין בוקק. זהו טיפוס תלול ומאתגר, קילומטר אחד, קצר אבל קורע. לא מתאים למשפחות עם ילדים, אבל הנוף הנפלא מצדיק את המאמץ. הירידה מהירה יותר, מאתגרת לא פחות, ובדרך מטה עוברים בעין נואית, נקודת חן שבעבר נבעה מים תרמו - מינרליים בעלי תכונות ריפוי. עוד הלאה ורגע לפני החניה היכנסו למצד בוקק, תחנת דרכים מהתקופה הביזנטית (לפני 1,600 שנה) שנבנתה על שרידי מצד מימי הורדוס. משערים שגידלו אז באזור צמחי בושם כגון האפרסמון המקראי וצמחי רפואה נוספים.

אם תגיעו לאזור בסוכות, דעו שפסטיבל התמר השנתי של המועצה האזורית תמר, יתקיים במשך ארבעה לילות (10-14.10) ויכלול שפע אירועי מוזיקה ומופעים, חלקם ללא תשלום, בקיבוץ עין גדי ובפארק נחל אמציה. בתוכנית מופעי זריחה מדבריים עם אמנים, מוזיקה ותפאורה טבעית מהפנטת. לפרטים: www.tamarfestival.com