השר אלקין מתכנן להעלות את רף הפטור ממס על דמי שכירות

במסגרת סדרת של רפורמות שיוזם משרד השיכון, השר אלקין מציע בין השאר הטבות מס כנגד הארכת תקופת השכירות, מודל חדש של קרנות ריט, הסבת שטחי מסחר ותעסוקה ליח"ד להשכרה לטווח ארוך • האם השינוי יטיב עם השוכרים?

שר השיכון, זאב אלקין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר השיכון, זאב אלקין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, יוזם שורה של רפורמות לבלימת העלייה בדמי השכירות.

הרפורמות כוללות פטור ממס על דמי שכירות עד 7,000 שקל, העמקה של הטבות המס כנגד הארכת תקופת השכירות של 10, 15 ו-20 שנים (בחברות ו/או פרטי), מודל חדש על קרנות ריט במסגרתו תוגדר השכרה ארוכת טווח במסגרת החוזה (5 שנים עם אופציה ל-5 שנים נוספות), הפחתת מס רכישה בדיספוזיציה, כלומר, אפשרות למכירת פרויקטים להשכרה לטווח ארוך (בתנאי שיעמדו בלפחות 15 שנים להשכרה) עם מס מופחת של 0.5% במקום 6% והסבת שטחי מסחר ותעסוקה ליחידות דיור להשכרה לטווח ארוך.

ההצעה עלתה ביום חמישי האחרון, במצגת שאלקין הציג בפני 60 אנשי מקצוע בתחום הנדל״ן ביניהם עורכת הדין, כרמית יוליס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט אזרחי; צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים בתחומי הנדל"ן במשרד האוצר; ח"כ אלכס קושניר, יושב ראש ועדת הכספים בכנסת ועוד.

יצויין כי ההצעה להעלות את רף הפטור ממס על דמי השכירות ל-7,000 שקל נאמרה בעל פה ובכוונת השר להעלות את התקרה במטרה העומדת כיום על 5,200 שקל, בתנאי שבעלי הנכסים ישכירו את הדירות לתקופה של חמש שנים לכל הפחות, שבמהלכן העלייה במחיר השכירות תהיה לפי המדד ולא יותר.

בלשכת השר מסבירים כי ״המטרה של הרעיון הזה הוא להביא במיידי היצע דירות להשכרה לטווח ארוך ובמקביל להמשיך לשווק ולבנות באמצעות דירה להשכיר דירות להשכרה לטווח ארוך״.

ספק אם מדובר ברפורמה בת יישום, בעיקר בשל מערכת הבחירות הקרובה שתתקיים כחודש וחצי מהיום ב-1 בנובמבר, אשר אחריה ספק אם השר אלקין ימשיך לשבת בראשות משרד השיכון. במקביל, ההצעה נדרשת לעבור תהליך חקיקה מורכב, ארוך וסבוך.

קרוב לרבע ממשקי הבית בישראל גרים בשכירות

במצגת עלה בין היתר כי שיעור משקי הבית המתגוררים בשכירות פרטית בשנת 2020 עמד על 24.8%, כאשר ממוצע ה-OECD עומד על 16.8% ואילו באיחוד האירופי שיעור השוכרים הוא 13% (נכון לשנת 2019).

בנוסף, ביישובים בהם מתגוררים מעל 50 אלף תושבים השיעור עמד, לצורך ההשוואה, על 26%. כמו כן עולה מהמצגת כי שיעור השינוי בשכר הדירה בין הרבעון שני לשנת 2022 לעומת התקופה הזהה בשנת 2020 עמד על 5.7%

מהנתונים עולה כי בין השנים 2010-2019 רמת גן רשמה עלייה של 8.3% בשיעור המתגוררים בשכירות פרטית, בירושלים הייתה עלייה של 8.4%, בנתניה 8.2% ובתל אביב 5.1%. לעומתן, שיעור השוכרים ברחובות ירד ב-8.3%, בבת ים ב-3.7%, בפתח תקווה ב-2.7% ובאשקלון ב-0.7%.