השנה של הדולר: העלאות הריבית של הפד הובילו להתנפלות על המטבע האמריקאי. איך זה ישפיע על ישראל?

מטבע הליש"ט הבריטי התרסק השבוע ברמה היסטורית מול הדולר. אבל זהו רק מטבע אחד מבין מטבעות רבים, כולל השקל, שנחלשו בחודשים האחרונים מול המטבע האמריקאי. הרקע לכל אלה הוא טלטלות בשווקים ואינפלציה שדוהרת בכל העולם, וגוררת עמה העלאות ריבית חדות. 

● הדולר בשיא של שנתיים וחצי מול השקל: "בלתי נסבל לשוק המניות"
● במורגן סטנלי מעריכים: העלייה בדולר תסתיים במשבר  
● שלושה מטבעות מרכזיים סובלים מפיחות מול הדולר. הסיפור של הין היפני שונה מכולם 

איך בדיוק עובדת הדינמיקה הזו, איך היא עוד צפויה להשפיע על השווקים ועל הכסף שלנו, ומה היא מסמנת לגבי הכלכלה האמיתית? ריכזנו תשובות לכל השאלות החשובות.

אחת המגמות המובהקות של השנה היא התחזקות הדולר. למה זה קורה ומהן ההשלכות?

במהלך השנה הסתיים עידן הריביות האפסיות, על רקע האינפלציה המשתוללת בעולם. מאז פברואר 2022, החלו הבנקים המרכזיים, בהובלת הבנק הפדראלי בארה"ב, בסדרה של העלאות ריבית נחושות ששינו את גובה הריבית והכניסו את השווקים הפיננסיים לעידן חדש.

הריבית של הפד, שהייתה קרובה לאפס במשך שנים ארוכות, נמצאת כיום, נכון לסוף ספטמבר, ברמה של 3% עד 3.25%. הצפי הוא להמשך העלאות ריבית נחושות מצד הבנק הפדראלי כדי לטפל באינפלציה.

ההעלאה המתמשכת של הריביות, הובילה "להתנפלות" גלובלית על הדולר, שהתחזק ביחס לכלל המטבעות. בחלק מהמקרים, כמו למשל בלירה שטרלינג, מדובר היה בדרמה של ממש. השבוע הגיע הליש"ט לשפל של כל הזמנים מול הדולר, על רקע העלאת הריבית האחרונה. בעקבות כך, הבנק המרכזי באנגליה נקט בצעד חריג של רכישת אג"ח ממשלתיות, כדי לשלוט בגובה הריבית שבה מגייסת ממשלת בריטניה את החוב, ובכך לבלום התדרדרות אפשרית למשבר נזילות.

  

האם גם ישראל מושפעת מהתחזקות הדולר?

ישראל מושפעת מהתחזקות הדולר בעולם, אם כי במידה פחותה של אפקטיביות. שער הדולר זינק ביום רביעי, לאחר מספר ימים שבהם לא התקיים מסחר במטבעות בשל החג, ברף של מעל ל־3.53 שקלים. הדולר הגיע בכך לשיא של שנתיים וחצי.

למרות העלייה החדה של הדולר מול השקל, הדולר התחזק בשיעור חד יותר ביחס לאירו ולליש"ט. ישראל "נחלצה" מהגורל של אירופה, בין היתר משום שעלויות האנרגיה שלה נמוכות יותר הודות לפיתוח מאגרי הגז הטבעי. בנוסף לכך, השגשוג בחברות ההייטק שאפיין את השנה שעברה, מותיר את בנק ישראל עם רזרבות מט"ח גדולות (בשווי כולל של 192 מיליארד דולר בסוף אוגוסט).

בכל העולם מעלים ריבית. מדוע דווקא הדולר מושפע? מה המשקיעים צריכים לעשות?

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, אומר כי בארה"ב בעיית האינפלציה חריפה יותר. "בניגוד לאירופה, זהו לא משבר האנרגיה שמחולל את האינפלציה באופן עיקרי, אלא מדובר בהתמודדות של ארה"ב עם משבר הקורונה. התמודדות זו לוותה בהדפסת כספים אגרסיבית מאוד.

"הפד, הבנק המרכזי האמריקאי, איחר להבין את זה והגיב באיחור לאינפלציה שהחלה לטפס. כעת מדובר באינפלציה שחילחלה גם לשוק העבודה, שכן רואים שם עליות שכר של 6%־7% בשנה.

"לכן, תוואי העלאת הריבית צפוי להיות ממושך ואגרסיבי בארה"ב. לצד זאת, מצבה של ארה"ב יציב יותר מבחינה גיאו־פוליטית בהשוואה לאירופה, ולכן מבחינתם של המשקיעים - עדיף כיום לקנות דולרים מאשר מטבעות אחרים. הריבית שעולה הופכת גם השקעה באפיקים כמו אג"ח ממשלתיות לטווח קצר, למשתלמת יותר".

  

כיצד התחזקות הדולר משפיעה על שוק איגרות החוב הממשלתיות ועל שוק המטבעות?

ציבור המשקיעים בעולם ממהר לקנות אג"ח של ממשלת ארה"ב, שמציעות כיום תשואה אטרקטיבית יותר מבעבר. השבוע התקרבה התשואה של אג"ח ל־10 שנים של ממשלת ארה"ב ל־4%. המשמעות היא שמי שיקנה את האיגרת, יקבל תשואה כזאת, במונחים דולריים, מדי שנה. כמו כן, הרכישה של אגרות החוב הדולריות, מהווה כשלעצמה את המנוע שדוחף להתחזקות הדולר ביחס למטבעות האחרים.

מעבר לכך, גם אם האינפלציה בארה"ב כפולה מהתשואה הזאת, כבר יש בה כדי לדכא את פעילות הבורסות, שהן קופצניות ולא מבטיחות דבר, בוודאי לא יציבות כמו אגרות החוב של ממשלת ארה"ב. הירידות בוול סטריט לא איחרו לבוא, ולאחר נתוני האינפלציה השליליים באוגוסט, ובהמשך העלאת הריבית על ידי הנגיד ג'רום פאוול החודש, חזרה המגמה השלילית לשווקים.

 יו''ר הפד, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

בניגוד למה שקורה בדרך כלל, גם המניות יורדות וגם האג"ח הממשלתיות של ארה"ב. מדוע?

בתוך שוק האג"ח, הציבור מעדיף יותר את האג"ח הממשלתיות שמועד פרעונן קרוב יותר (בעלות משך חיים ממוצע, או מח"מ, קצר יותר). לכן הוא מוכר את האגרות הרחוקות (והתשואה שלהן מטפסת), וקונה אג"ח קצרות שמציעות תשואה גבוהה עוד יותר מהארוכות.

מצב זה, שמכונה "עקום הפוך", שבו לטווח הקצר מקבלים תשואה גבוהה מהטווח הארוך, נחשב לחריג בשווקי החוב, והוא מנבה מיתון כלכלי בהמשך הדרך. עצם הצפייה בשווקים למיתון ברקע, וגם האטרקטיביות של תשואות האג"ח, מהווים גורמים שפוגעים במניות.

אם הכסף לא הולך למניות וגם לא לאג"ח הממשלתיות - אז לאן הוא הולך?

הכסף יוצא כיום בעיקר ממניות, נכנס בחלקו לאפיקים הסולידיים כמו שוק האג"ח, בין אם הממשלתי או הקונצרני, בסדרות הקצרות, וכלל השווקים מבצעים מעין "הקצאה מחודשת" של הנכסים. רבים מעדיפים להיצמד דווקא למזומן בפקדונות בנקאיים, עד יעבור זעם. גם אם מדובר לתקופה ארוכה.

הבנקים מסוגלים להציע היום גם ריביות סבירות יחסית לציבור, ובעיקר את השקט הנפשי שיחסוך את הפחדים והקופצנות שמאפיינות את השווקים הכספיים. ניתן להגיד שעיקר הכספים עוברים לאפיקים נזילים שמושקעים לטווחים קצרים יותר.

בעבר השקיעו בנכסים כמו ביטקוין, כי "אין אלטרנטיבה". הפיקדון בבנקים הוא חלופה?

בקצרה, התשובה לכך חיובית. בעידן הריביות האפסיות, הכסף היה "זול", ובעקבות העלאות הריבית, הגיוס שלו הפך ליקר יותר. המשמעות היא "התייבשות" מסויימת של עולמות ההשקעות בכלל, וירידה בנזילות.

זוהי חלק מהמדיניות המכוונת של הבנקים המרכזיים, שמייצרת מעין "צימאון" בשווקים, שתכליתו בלימת הכלכלה עד כדי מיתון ותוך כדי כך עצירת האינפלציה המשתוללת. היעד העיקרי הוא בלימת השתוללות המחירים. האלטרנטיבה היא יותר פקדונות בבנקים, או אפיקים צמודי מדד קצרי טווח, כמו למשל אגרות חוב שמציעות את ההגנה מהאינפלציה ובתוספת ריבית מזערית.

שוק ההון אמור לשקף את הכלכלה. מה השווקים מסמנים בכל הנוגע לכלכלה האמריקאית?

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, מציין כי התרחיש הסביר ביותר שמנבאים שוקי איגרות החוב, הוא שאנו עומדים בפני מיתון בכלכלה האמריקאית, עם השלכות עולמיות. "לפי תרחיש זה, הפד ימשיך בהעלאות ריבית עד סביב 4.5%־4.75%, ושם הריבית תתייצב עד המחצית השנייה של 2023. משם עשויות להתחיל דווקא הורדות ריבית.

"זו ריבית שתהיה כנראה מספקת כדי להאט את הכלכלה ולהוריד את האינפלציה. בשוק המניות לוקח יותר זמן לעכל את המציאות הזו, וההתנהלות משקפת צפי להאטה, לא למיתון. אבל, נראה שיהיה קשה להוריד את האינפלציה חזרה לרמות נמוכות, בלי לעבור דרך מיתון. זה כמעט בלתי אפשרי".

בתוך כמה זמן השווקים צפויים לחזור ליציבות?

גוזלן מציין כי התימחור שנגזר כרגע מהשווקים - התייצבות סביב המחצית של 2023 - נראה סביר. "זאת תחת ההנחה שלא ניכנס לעוד סחרור של עליות במחירי האנרגיה. בארה"ב, נראה שהמפתח ליציאה מהמצב הנוכחי נעוץ לא בשוק האנרגיה, כי אם בשוק העבודה ושם התהליכים הם יותר איטיים.

"האם אנחנו מכוונים לגידול באבטלה בארה"ב? התשובה היא כן. הבנקים המרכזיים מכוונים לאבטלה כדי להוריד את קצב עליית השכר ולהחזיר את האינפלציה לרמות יותר נמוכות".

בשוק המשכנתאות בבריטניה ניכרו סימני לחץ השבוע. האם גם אנחנו צריכים לדאוג? 

במשך שנים רבות השתכנענו שמחירי הדירות בישראל יכולים להיות רק בעלייה. אלא שזה היה בעידן של ריבית אפסית שנמשך מעל לעשור. השנה, עם העלאות הריבית שנעשו בישראל, תהיה לכך השפעה ישירה על שוק הדיור.

ציבור נוטלי המשכנתאות ימצא את עצמו במציאות לא פשוט בשנה הקרובה, ככל שהריבית תטפס. חלק מרכיבי המשכנתה ניטלו בריבית פריים, שמתייקרת ככל שהריבית במשק עולה. מה שקורה בבריטניה הוא אולי תרחיש קיצוני יותר, בשל תשלומי מחירי האנרגיה הגבוהים וגם החורף הקר יותר מאשר בארץ. אבל זהו איתות אזהרה למצב שהציבור עלול להיקלע אליו.

עד כמה אנחנו צריכים להיות מודאגים מפני העתיד ותוך כמה זמן שוק המניות צפוי להתייצב?

למרות שצפויה לנו שנה מורכבת בשווקים הפיננסיים צריך לזכור שלאחר בלימת האינפלציה ניתן יהיה לחזור בהדרגה לצמיחה כלכלית וגם להתחלת הורדת הריבית, כמובן מהרמה שאליה תגיע בהמשך.

אנחנו עוד לא שם, וכרגע הבהלה והפחד אוחזים בשווקים, שתמיד מגיבים למה שקורה בהווה. גם המיתון שעליו מדברים בעולם, עדיין נמצא בהמשך הדרך והשלכותיו טרם הורגשו במלוא עוצמתן.

ועדיין, חשוב לזכור, שימים של פסימיות גדולים ובהלה בשווקי המניות, הם הזמנים הנכונים לפתח "תיאבון" להשקעות. שלום חנוך, היטיב לשיר, "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר". בשווקים הפיננסיים צריך לדעת לזהות מתי זה "הכי חשוך", וגם אם מחמיצים קצת את התחזית והשווקים יורדים בהמשך, בסוף השמש עולה והעולם יחזור לתוואי של התאוששות וצמיחה כלכלית.