למה ח"כ שיקלי נפסל, אבל אחרים לא?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: בנימין נתניהו
מפלגה: הליכוד
מקום: כנס בחירות
תאריך: 29.9.22
ציטוט: "פוסלים את שיקלי, אבל משאירים את מיכל שיר, איימן עודה ואחמד טיבי"
ציון: מטעה

לאחר פסילתו של עמיחי שיקלי מריצה במסגרת רשימת הליכוד, ראש האופוזיציה ויו"ר הליכוד נאם בכנס מפלגה בלוד, ופרסם בחשבון הטוויטר שלו חלק מדבריו: "כל המטרה היא להפיל את שלטון הימין לפני שיש בכלל בחירות, בניגוד לרצון העם, וזה דבר שערורייתי. פוסלים את שיקלי, פוסלים את שיקלי, אבל משאירים את מיכל שיר. פוסלים את שיקלי, ומשאירים את איימן עודה שאומר שנסראללה הוא 'מופת ודוגמה' ואת אחמד טיבי שאומר שהחמאס הוא לא ארגון טרור. פוסלים את בל"ד, פוסלים את בל"ד, אבל משאירים - כן? - משאירים את טיבי, משאירים את טיבי ואת איימן עודה, כי כל המטרה היא משחק מכור שמטרתו [...] להפיל את הימין ולהשאיר את השמאל. עכשיו אני רוצה לשאול אתכם שאלה, אני מפנה את זה לעומד בראש הוועדה: למה לשחק? בואו תעשו את זה מהמקפצה, תפסלו את הליכוד! זה מה שאתם צריכים, תפסלו את הליכוד וחלאס. זה לא משפט, זה לא צדק, זה לא אמות מידה - זה משחק מכור פוליטי. ואנחנו ניתן לזה תשובה אחת. מי ייתן לזה תשובה? אנחנו ניתן! בקלפי! בקלפי! בכל הכוח!".

בנוסף, בישראל היום פורסם עוד סרטון של דברים נוספים שאמר בכנס: "הפסילה של עמיחי שיקלי, אתם שמעתם את זה? זה נראה לכם? גם לי זה לא נראה. אתם יודעים למה? אחמד טיבי אומר: 'חמאס הוא לא ארגון טרור'. איימן עודה אומר: 'נסראללה הוא דוגמה ומופת'. ושיקלי אומר: 'ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. צריך לחזור לציונות'. ואת מי פוסלים? את שיקלי. ואת מי משאירים? את טיבי ואת עודה. זה נראה לכם? ברור שלא".

הסמכות לפסול מועמד מהתמודדות לכנסת
המכניזם של פסילת מועמדים לכנסת מפורט בחוק הבחירות לכנסת. סעיף 63א לחוק מפרט על בקשה לפסילה לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת - שקובע שרשימה או אדם לא יכולים להיות מועמדים לכנסת אם הם שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסיתים לגזענות או תומכים במאבק מזוין נגד ישראל - תוגש לוועדת הבחירות המרכזית. סעיף 16 לחוק הבחירות קובע שחברי ועדת הבחירות המרכזית, שבראשה עומד שופט עליון (כיום השופט יצחק עמית), יהיו נציגי הסיעות בכנסת המכהנת, כשמספר החברים לכל סיעה נקבע בהתאם לגודלה.

אך שיקלי, כפי שיוסבר בהרחבה בהמשך, לא נפסל על בסיס הסעיף הזה אלא נקבע שאינו כשיר להיות חלק מרשימת הליכוד. הסמכות לפסול בעניינים אלו, כפי שמסביר במאמרו ד"ר יעקב בן שמש מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, פחות ברורה מבחינת החוק. החוק מעניק ליו"ר הוועדה את הסמכות לדון בעניין קלון של מועמד, אבל לא נוקב בענייני קביעת אי-כשירות מטעמים אחרים. עם זאת, כן נוצר נוהג שבמקרים מסוימים, לדוגמה במקרה של תקופת צינון, יו"ר הוועדה מכריע לבדו.

ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר בשיחה עם המשרוקית שמכיוון שמדובר בהחלטה משפטית, של פרשנות חוק יסוד, עניין שסביר יותר להשאיר בידי הגוף המקצועי. אבל יש מי שסבורים אחרת. ד"ר בן שמש מערער במאמרו על הסמכות שלקח לעצמו עמית, בטענה שעל סמך סעיף 146(ב) לחוק הבחירות לכנסת (שמאפשר לוועדה להעביר חלק מסמכויותיה ליו"ר הוועדה), הדבר צריך להיות בסמכות הוועדה. יצוין שמוועדת הבחירות המרכזית נמסר למשרוקית שהיא צפויה לתת את תשובתה בנושא זה בדיוק לבית המשפט העליון בשל הערעור על פסילת שיקלי.

הפסילה של עמיחי שיקלי
ח"כ גבי לסקי וסיעתה מרצ הגישו בקשה לפסול את עמיחי שיקלי מריצה ברשימת הליכוד. הבסיס לבקשה היה סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת: "חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת". ב-25 באפריל 2022 ועדת הכנסת הכריזה על שיקלי כפורש מסיעת ימינה. לפי אתר הכנסת, שיקלי חדל להיות חבר כנסת ב-14 ביולי 2022, יומיים לאחר שהגיש את התפטרותו.

טרם ההתפטרות מהכנסת, ב-13 ביוני, שיקלי ערער לבית המשפט המחוזי, כפי שמאפשר סעיף 61 לחוק הכנסת. החלטה ניתנה ב-10 ביולי. הן לפי הבקשה והן לפי החלטתו של יצחק עמית (בה גם הסביר מדוע הוא סבור שיש ליו"ר הוועדה את הסמכות לדון בעניין), המחוזי דחה את הערעור, כפי שצוטט מתוך פסק הדין: "לאחר שהתקיים דיון ונשמעו טענות הצדדים, המערער [שיקלי] ביקש לחזור בו מהערעור מטעמים שפירט בא-כוחו ולאחר ששמע את דברי ב"כ משיבים 1-3. לפיכך, הערעור נדחה. רשמנו לפנינו את עמדת ב"כ המשיבים 1-3 [ועדת הכנסת, יושב הראש שלה וממלא מקומו], לפיה בנסיבות ערעור זה, אם המערער יתפטר בארבעת הימים הקרובים הדבר ייחשב מבחינת הכנסת כהתפטרות בסמוך למועד הפרישה. אף אנו סבורים כי בנסיבות העניין מדובר בעמדה ראויה העולה בקנה אחד עם החוק ועם עובדות המקרה". בהמשך, המשיבים ביקשו להוסיף "כי עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת אינה מחייבת את ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, אשר עשויה לדון בנושא זה". בכל מקרה, שיקלי עמד בתנאים שהוצבו בהחלטה.

טענתן של לסקי ומרצ הייתה ששיקלי לא התפטר או אפילו הגיש את הערעור בסמוך למועד ההכרזה עליו כפורש, כפי שדורש החוק. השופט עמית קיבל את הטענה הזו, בעיקר משום שבין ההכרזה עליו כפורש ועד התפטרותו הוא המשיך לפעול בכנסת נגד סיעת ימינה. שיקלי ניסה להגן על עצמו באמצעות השוואה לשני מקרים: ראשית, העובדה שחברי כנסת כמו שמעון פרס, דליה איציק וחיים רמון - שעברו מהעבודה לקדימה - לא הוכרזו כפורשים למרות שעברו 45 יום בין המעבר להתפטרות מהכנסת; ושנית, העובדה שכשמיכאל נודלמן הוכרז כפורש ב-2006 הוא התפטר מהכנסת רק לאחר שניתן פסק הדין במחוזי. עמית דחה את שתי ההשוואות האלו: הפורשים מהעבודה עשו זאת בזמן פגרת בחירות, כשלא היו בכנסת דיונים מהותיים, לעומת שיקלי שהמשיך לפעול נגד המפלגה בזמן עבודה הכנסת; ונודלמן הגיש את הערעור למחוזי למחרת ההכרזה עליו כפורש, בניגוד לשיקלי שהתעכב עם כך שבועות רבים. לכן, עמית קיבל את עתירת לסקי ומרצ ושיקלי נפסל מהתמודדות בבחירות.

יצוין שהתנועה לאיכות השלטון וגם גבי לסקי ומרצ הגישו עתירות כדי לפסול גם את עידית סילמן, בטענה שפרישתה מהקואליציה ושריונה ברשימת הליכוד מהווים עבירה על חוקי הבחירות. עמית דחה את העתירות האלו, מאחר שוועדת הכנסת לא הכריזה על סילמן כפורשת באופן רשמי, כיוון שלא הוגשה לה בקשה לעשות כן.

הפסילה של בל"ד
אכן היו גם בקשות גם לפסול את בל"ד. בקשה אחת הוגשה מטעם מפלגת אנחנו. ביחד - לסדר חברתי חדש, שדרשה לפסול את בל"ד על בסיס סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, שכן לטענת "אנחנו. ביחד" בל"ד שוללת את מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמו כן מתבטאת באופן גזעני "נגד ישראל ונגד חיילי צה"ל". בקשה זו נמשכה בשל הגשת הבקשה הנוספת. הבקשה השנייה, מטעם מפלגת אני ואתה - מפלגת העם הישראלית, עשתה זאת גם על סעיף 7א, בטענות דומות (רק שכאן הגזענות היא נגד יהודים). מכיוון שהבסיס לפסילה היה בסיס 7א, ההחלטה התקבלה בוועדת הכנסת, ולא על-ידי יצחק עמית לבדו. עמית לא השתתף בהצבעה, והוועדה המרכזית הצביעה בעד הפסילה ברוב של 9 מול 5, למרות שעמדת היועצת המשפטית לממשלה הייתה שלא הוצגה תשתית ראייתית מספקת.

שתי בקשות הוגשו גם נגד רע"ם, גם הן על סמך סעיף 7א. בקשה אחת הוגשה מטעם פורום המשפחות השכולות, שטען שהמפלגה תומכת בטרור נגד מדינת ישראל. טענות דומות עלו גם מהבקשה השנייה, של תנועת עד כאן. בהתאם, גם במקרה זה ההחלטה הגיעה לפתחה של כל ועדת הבחירות, ולא של עמית לבדו. גם במקרה זה עמית לא השתתף בהצבעה, אך הפעם 14 חברי ועדה הצביעו נגד הבקשות, ואף אחד לא הצביע בעדן, ולכן רע"ם לא נפסלה. גם כאן היועמ"שית לא מצאה שהתשתית הראייתית שהוצגה בבקשות מספיקה כדי להצדיק פסילה. יצוין שגם בדיון הזה וגם בדיון על פסילת בל"ד נציגי סיעות הליכוד, הציונות הדתית והמפלגות החרדיות לא נכחו בהצבעה.

אי הפסילה של טיבי, עודה ושיר
לפי אתר ועדת הבחירות, לא הוגשו בקשות כדי לפסול את איימן עודה או אחמד טיבי, וגם לא את רשימתם חד"ש-תע"ל. איש לא ביקש גם לפסול את מיכל שיר, שב-31 ביולי הודיעה על מעבר מתקווה חדשה ליש עתיד, ולפי פרסום של דפנה ליאל היא שובצה במקום גבוה ברשימת יש עתיד בתמורה להצבעתה בעד פיזור הכנסת, כדי להבטיח את החילוף בין נפתלי בנט ליאיר לפיד. יצוין ששיר סיימה את כהונתה בכנסת יומיים לאחר מכן, ושגם במקרה שלה ועדת הכנסת לא דנה בבקשה להכריז עליה כפורשת. בכל מקרה, ללא בקשות לפסול את כל האנשים הללו, לא ניתן לדון בפסילתם. הבקשה היחידה שעוד הוגשה נגד אדם ספציפי (הוגשו עוד בקשות נגד קבוצות של רשימות, שהליכוד נכללה בהן, אבל עמית דחה את הבקשות), בנוסף למה שכבר תואר לעיל, היא נגד יו"ר ש"ס אריה דרעי בטענה שחל עליו קלון, אך עמית דחה את הבקשה. יש לשים לב שדרעי נחשב לחלק מהגוש של נתניהו, מה שעוד סותר את טענתו שהוועדה מוטית נגד הימין.

ניסיונות לפסילת הרשימה המשותפת ומרכיביה בעבר
ניתן לטעון שלגבי טיבי ועודה, נתניהו התכוון גם למערכות בחירות קודמות. לכן, בדקנו גם את מערכות הבחירות מאז תחילת הפלונטר הפוליטי (יצוין שבכל המקרים יו"ר הוועדה לא הצביע). בבחירות הקודמות, לכנסת ה-24, אז יו"ר ועדת הבחירות היה עוזי פוגלמן, הוגשה בקשה לפסול את הרשימה המשותפת על סמך סעיף 7א. ועדת הבחירות הצביעה נגד הבקשה ברוב של 15 מתנגדים מול שלושה תומכים ושני נמנעים (נציגי הליכוד, ש"ס וישראל ביתנו נעדרו מההצבעה). תוצאה זהה התקבלה בהצבעה על הבקשה לפסילת רע"ם (גם כאן נציגי הליכוד, ש"ס וישראל ביתנו נעדרו מההצבעה). בקשות אישיות נגד טיבי או עודה לא הוגשו.

בבחירות לכנסת ה-23, אז יו"ר ועדת הבחירות היה ניל הנדל, הוגשה בקשה לפסול את הרשימה המשותפת (שאז רע"ם הייתה חלק ממנה), שוב על סמך סעיף 7א. בהצבעה הבקשה נדחתה לאחר ש-18 חברי ועדה הצביעו נגדה ורק ארבעה הצביעו בעדה (רק שניים מנציגי הליכוד נכחו ונציגי ימינה, ש"ס ויהדות התורה נעדרו). בקשות אישיות נגד עודה וטיבי לא הוגשו, אבל כן הוגשו בקשות נגד מועמדותה של היבא יזבק (בל"ד) על-סמך סעיף 7א. בהצבעה, 28 חברי ועדה הצביעו בעד הבקשה ושבעה נגדה. הפסילה בוטלה על-ידי בית המשפט העליון, ברוב של חמישה שופטים נגד ארבעה.

בבחירות לכנסת ה-22, אז יו"ר הוועדה היה חנן מלצר, גם הוגשו בקשות לפסול את הרשימה המשותפת על-בסיס סעיף 7א. גם כאן ועדת הבחירות הפילה את הבקשה, ברוב של 17 מתנגדים מול 12 תומכים (נציגי הליכוד הפעם נכחו, אך נציג המפלגות החרדיות נעדרו ונציג כולנו הצביע נגד). גם הפעם לא הוגשו בקשות אישיות נגד טיבי או עודה.

בבחירות לכנסת ה-21, גם אז מלצר היה יו"ר הוועדה, התקבלה בקשה נגד חד"ש תע"ל על-בסיס סעיף 7א, שנפלה בוועדה ברוב של 15 מתנגדים מול 12 תומכים ושלושה נמנעים. לעומת זאת, הוועדה אישרה בקשה לפסול אישית את עופר כסיף (חד"ש), ברוב של 15 תומכים מול עשרה מתנגדים ושלושה נמנעים (נציגי ש"ס ואגודת ישראל נמנעו). בית המשפט העליון הוא זה שהפך את ההחלטה. באופן דומה, רע"ם-בל"ד נפסלה מריצה ברוב של 17 תומכים מול עשרה מתנגדים, החלטה שנהפכה על-ידי בית המשפט העליון.

מטעם נתניהו לא נמסרה תגובה.

לסיכום, הבקשות לפסול את עמיחי שיקלי (ומטעמים דומים גם את עידית סילמן) הובאו בפני יו"ר ועדת הבחירות בלבד, ולא הוגשה בקשה מטעמים דומים נגד מיכל שיר כך שלא היה ניתן לדון בפסילתה. בקשות לפסילת חד"ש, תע"ל, רע"ם ובל"ד על שילוביהן השונים נעשו על בסיס סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, ולכן דורשת הצבעה של כל חברי ועדת הבחירות, המורכבת מנציגי המפלגות השונות, כולל המפלגות שתומכות בנתניהו, שפעמים רבות נמנעו או נעדרו מההצבעה. כמו כן, במערכת הבחירות הנוכחית לא הוגשו בקשות נגד איימן עודה, אחמד טיבי או רשימתם, כך שלא היה ניתן לפסול אותם. לכן דבריו של נתניהו מטעים.