עלייתה ונפילתה של חצור הקדומה: מי החריב את העיר הכנענית?

תל חצור, שישבה בו העיר חצור, הוא מהתלים הגדולים בישראל • כ-70 שנה מנסים חוקרים להבין מה גרם לחורבנה של העיר שהייתה מרכז אסטרטגי במזרח התיכון: כיבוש יהושע בן נון, פלישת הפלישתים או מלחמת המעמדות שהתחוללה במקום?

אמנון בן־תור בתל חצור / צילום: באים אל הפרופסורים
אמנון בן־תור בתל חצור / צילום: באים אל הפרופסורים

אודות המדור

מדור הארכיאולוגיה הוא שיתוף פעולה של גלובס עם "באים אל הפרופסורים", ערוץ יוטיוב להנגשת ידע אקדמי בנושאי ארכיאולוגיה והיסטוריה של המזרח הקדום ועם ישראל

תל חצור, שבו ישבה העיר חצור, הוא הגדול ביותר מבין כ-200 התילים המקראיים הפזורים ברחבי ישראל.

מה מצאו בחפירות שמתבצעות כבר מאה שנה בעיר ההיסטורית שילה? 
מאיפה הגיעו הפלישתים ולאן הם נעלמו? 

באלף השני לפנה"ס, חצור שגשגה. היא היתה בין הערים החשובות והגדולות בכנען, התפרשה על שטח של כ-840 דונם ואוכלסה על ידי 10,000 - 15,000 איש. עושרה נבע משליטתה על האדמות הפוריות של עמק החולה וממיקומה האסטרטגי - בין חוף הלבנון, מצרים, סוריה ומסופוטמיה.

על תל חצור

מיקום: מערב לקיבוץ איילת השחר
שטח: 840 דונם
זיהוי העיר: 1875
חפירות עכשוויות: 1955 ועד היום
איפה לטייל: גן לאומי תל חצור, מוזיאון תל חצור (סגור כרגע למבקרים בשל בעיות בטיחות)

תל חצור
 תל חצור

 
  

השאלה הראשונה: מי החריב את חצור הקדומה?

חורבנה של חצור הכנענית מתואר במקרא כחלק ממסע הכיבוש הישראלי: "וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיִּלְכֹּד אֶת חָצוֹר וְאֶת מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב כִּי חָצוֹר לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה." (יהושע, פרק י"א פסוק י').

לאורך עשרות שנות חפירות, מנסים הארכיאולוגים להבין האם סיפור כיבוש העיר על ידי יהושע ועם ישראל מתיישב עם הממצאים בשטח?

בשלושים עונות חפירה באתר נמצאו מערכות ביצורים מרשימות, הן מן התקופה הכנענית והן מן התקופה הישראלית, עם הממצאים החשובים נמנים מפעל מים מרשים ומיוחד, ארמון כנעני, מבנים מהתקופה הישראלית הקדומה, מבני מגורים ומבנים אדמיניסטרטיביים, ארמונות, מזבחות ומקדשים. כמו כן, נחשפו לוחות חרס עם כתב יתדות, פסלים, צלמיות, תכשיטים וכלי נשק.

החפירות המעמיקות בחצור החלו בשנת 1955 על ידי הארכיאולוג והרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין, שהוביל משלחת מטעם האוניברסיטה העברית. בחפירות בהובלת ידין נמצאו בשכבת החורבן פסלים מנותצים וכרותי ראש, המתאימים לסיפור התנ"כי וליהדות בכלל, המתנגדת לעבודות אלילים. הממצאים הארכיאולוגיים מאשרים שהחורבן והנטישה אירעו בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת ומתאימים גם לתיארוך המקראי.

עדיין, לא מדובר בקונצנזוס מחקרי, מאחר ולא נמצאו במקום כלי נשק וסימני אלימות, חוקרים אחרים העלו השערות נגדיות, שהתקוממות פנימית או מלחמת מעמדות בעיר הן האחראיות לחורבנה של חצור. ואולי משבר תקופת הברונזה המאוחרת, במהלכו נחרבו ערים רבות במזרח התיכון, הוא ההסבר לנפילת העיר? חוקרים אחרים מפנים את האצבע כלפי הפלישתים ("גויי הים") שהגיעו לחופי כנען בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס. יחד עם זאת לאפשרויות אלה אין עדויות כתובות (כלומר היסטוריות).

2 דברים שכדאי לדעת

● תל חצור הוא אחד משלושה תלים בישראל שהוכרו כאתרי מורשת עולמית על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו, יחד עם תל מגידו ותל באר שבע.

● מאז תחילת החפירות ועד מחצית 2012, נמצאו בתל חצור 18 תעודות בכתב יתדות מתקופת הברונזה התיכונה (2000-1550 לפנה"ס) ומתקופת הברונזה המאוחרת (1200-1550 לפנה"ס).

השאלה השנייה: מי בנה מחדש את ביצורי העיר?

הקונצנזוס המחקרי הוא שבמאות התשיעית והשמינית לפנה"ס חצור הופכת למרכז אדמיניסטרטיבי משגשג בממלכת ישראל הצפונית ונבנו בה ביצורים חדשים. השאלה הארכיאולוגית-היסטורית השנייה היא מי בנה אותם?

פסוק מספר מלכים מייחס לשלמה המלך את בנייתה מחדש של העיר: "וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה... וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר" (מלכים א', פרק ט', פסוק ט"ו).

יגאל ידין ומשלחתו, שערכו חפירות בשלוש הערים: חצור, מגידו וגזר מצאו בשלושתן שערים ייחודיים המאופיינים באופן דומה - בעלי מבנה מקובל לאותה תקופה, הכולל שער ראשי רחב בחומה, משני צידיו מגדלי שמירה ובתוכו 6 תאים - 3 מכל צד. לאור ההתאמה לפסוק, יגאל ידין מייחס את בניית הביצורים החדשים לשלמה המלך במאה העשירית, וקורא לשערים שמצא בשם "שערי שלמה". ממצאיו של ידין זכו להכרה בינלאומית ומתוארים בספרו "חצור: ראש כל הממלכות האלה" שיצא ב-75' ובמאמרו "חומת גזר ושערה בימי שלמה".

מול חוקרי האוניברסיטה העברית בראשות יגאל ידין ואמנון בן-תור, עומדים חוקרי אוניברסיטת תל אביב כפרופ' ישראל פינקלשטיין ואחרים, שמעריכים שביצורי העיר נבנו בימי שושלת עמרי הישראלית, המתוארכת מאוחר יותר, למאה השמינית.

חצור: תאריכים וקרדיטים

● חצור מוזכרת כבר בטקסטים המתוארכים סביב האלף השני לפנה"ס: בכתבי היתדות מארכיון מארי, עיר עתיקה בסוריה, ברשימות הפרעונים מהממלכה החדשה ובארכיון העיר אל־עמארנה במצרים, בימיו של פרעה אחנתון מהמאה ה־14 לפנה"ס.

● חצור זוהתה לראשונה כבר בשנת 1875. בשנת 1928 נערכה בה חפירת בדיקה קצרה על ידי הארכיאולוג הבריטי ג'ון גרסטנג. בשנת 1955 החלו באתר חפירות המשלחת מטעם האוניברסיטה העברית, בהנהלתו של הארכיאולוג והרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין.

● בשנת 1990, התחדשו החפירות באתר על ידי משלחת בראשות חתן פרס ישראל פרופ' אמנון בן־תור. ב־2006 הצטרפה אליו ד"ר שרון צוקרמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, עד לפטירתה בשנת 2014. כיום, במקביל לפרופ' בן־תור, חופרת באתר ד"ר שלומית בכר מאוניברסיטת חיפה.

סוף דבר, בינתיים

העיר הישראלית נחרבה על ידי המלך האשורי תגלת פלאסר השלישי במסע הלחימה שלו כנגד ממלכת ישראל במאה ה-8: "בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּקַּח אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה וְאֶת-יָנוֹחַ וְאֶת-קֶדֶשׁ וְאֶת-חָצוֹר וְאֶת-הַגִּלְעָד וְאֶת-הַגָּלִילָה, כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי; וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה" (מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ט).

מאז חצור לא חזרה לגדולתה ולעוצמתה.