הקים סטארט-אפ בזום, ותוך פחות משנה מכר אותו ב-50 מיליון דולר

"התהליכים היום ארוכים יותר. צריך להשלים עם האפשרות שהמספרים לא עומדים להיות זוהרים כמו לפני חצי שנה, והמכירות לא עומדות לשבור את כל הגרפים. צריך סבלנות" • שיחה קצרה עם נדב לידור, מנכ"ל ברקס ישראל

נדב לידור, מנכ''ל ברקס ישראל / צילום: איל יצהר
נדב לידור, מנכ''ל ברקס ישראל / צילום: איל יצהר

אישי: בן 32, רווק, גר בתל אביב

מקצועי: מנכ"ל חברת הפינטק ברקס ישראל

ילדות: נולדתי וגדלתי בקיבוץ עין זיוון שבצפון רמת הגולן, עם המטעים והטרקטורונים. אמי עבדה כקלינאית תקשורת ואבי שירת בקבע, וכשהייתי בן 8 עזבנו את הקיבוץ ועברנו להאג, הולנד, כי אבא שלי שירת שם כנספח צה"ל. לאחר שנתיים חזרנו לישראל, אבל בגיל 16 שוב עזבתי, הפעם לבד, לשנתיים בפנימייה בקוסטה ריקה במסגרת תוכנית חילופי תלמידים. היו שם כ־100 ילדים מכל העולם, זו הייתה חוויה מדהימה. 

● ביום רביעי: גנץ, נתניהו וכל בכירי המשק על במה אחת - כל הפרטים על ועידת ישראל
● ההייטקיסטים שנטשו מיזמים עם השפעה מזיקה לטובת עסקים שיגנו על האנושות
● סמנכ"ל כוח-אדם בתעשייה האווירית: "זה לא משבר בהייטק, זו הצטננות קלה"

עבודה ראשונה: שירתי שלוש שנים בתפקיד מודיעיני ב-8200, וכשהשתחררתי התחלתי לעבוד בווייבר, שפיתחה תוכנה להעברת מסרים מיידיים והייתה קצת מתחרה של ווטסאפ עד שדעכה. אבל בזמני (2011-2012) עוד היו לנו מאות מיליוני יוזרים בכל העולם. עבדתי שם בבקרת איכות, חסכתי קצת כסף וטסתי לטיול בדרום אפריקה.

סטנפורד: כשחזרתי מהטיול התחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית בתוכנית אמירים (תוכנית מצטיינים) וקוגניציה, שבה לומדים גם קורסים במתמטיקה ומדעי המחשב. למרות ששירתי ב-8200, העולם הטכנולוגי היה זר לי, לא נגעתי בקוד עד אז, אבל גיליתי שזה מעניין אותי. אז עברתי לסטנפורד, קליפורניה, שם סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב ובקוגניציה.

אוקספורד: אחרי התואר חזרתי לארץ, והתחלתי לעבוד כמפתח בגוגל. במקביל הגשתי בקשה למלגת רודס ללימודים מתקדמים באוקספורד. לא חשבתי שאתקבל, אבל המזל היה לצדי, ונסעתי להשלים שם תואר שני במדיניות ציבורית. במהלך הלימודים התקבלתי להתמחות ציבורית בממשל הבריטי, שמשלבת מדיניות ממשלתית עם טכנולוגיה ובינה מלאכותית. החיבור עניין אותי מאוד, והיום אני חבר דירקטוריון בעמותה לחופש המידע.

Weav: רגע לפני הקורונה, כשכבר הייתי שוב בישראל, הקמתי את הסטארט־אפ Weav עם שותף ישראלי שגר בניו יורק (אביקם עגור) ושותפה אמריקאית שהכרתי בסטנפורד (אמביקה אצ'ריה). הקורונה תפסה אותנו ממש בתחילת הדרך, לא היה לנו כמעט כלום ביד. מסביבנו היו פיטורים ופאניקה, ואני גאה שהצלחנו להמשיך. ביולי־אוגוסט 2020 התאפסנו על המוצר, ובנובמבר כבר גייסנו סבב הון ראשון מ־25 משקיעים ויצאנו לדרך עם עשרה עובדים - הכול בזום, בלי שום פגישה פנים אל פנים.

הטכנולוגיה: הפיתוח של Weav הוא פלטפורמה דיגיטלית שמאפשרת לעסקים קטנים אינטרנטיים לחלוק בקלות את המידע והנתונים שלהם עם מוסדות פיננסיים, וכך לקצר את זמן מתן האשראי או ההלוואה.

ברקס: במרץ 2021 הוצע לנו למכור את הסטארט־אפ לחברת הפינטק האמריקאית ברקס (Brex) ב־50 מיליון דולר. זו הייתה הפתעה מוחלטת, היא הגיעה כמה חודשים אחרי הגיוס הראשון. הייתה לנו התלבטות קשה, היו חששות, אבל בסוף החלטנו ללכת על זה. עבדנו קרוב מאוד עם ברקס לפני כן, כלקוח, ומאוד הערכנו אותה. היא מעסיקה כיום כ-1,300 עובדים, ושווי השוק שלה גדול מ־12 מיליארד דולר. חשבנו שיש פה הזדמנות להוביל תהליך גלובליזציה יוצא דופן.

תפקיד המנכ"ל: לאחר שנרכשה החברה, Weav למעשה הוטמעה בברקס, ואני מוניתי למנכ"ל הפעילות בישראל. אבל אני גם אחראי על ההתפתחות הבינלאומית של ברקס. זה אומר להחליט לאילו שווקים להיכנס ואיך בונים תרבות ארגונית גלובלית. ליצור קשרים רב־תרבותיים זו מיומנות שמסייעת כמעט בכל תפקיד. אני אדם צוותי וחשוב לי לעבוד עם אנשים שאני יכול ללמוד מהם ולהיות בסביבה צומחת. העבודה בצוות בינלאומי שונה: ישראלים לרוב מגיעים בגישה מאוד תכל'סית - הם ממוקדים ורצים מהר; האמריקאים טובים בריצה למרחקים ובתהליכים מורכבים שדורשים תכנון.

המשבר בהייטק: יותר קשה היום להגיע לאנשים, התהליכים ארוכים יותר כי מנהלים פחות יכולים להתחייב. עם זאת, חברות שבונות מוצרים טובים שאנשים צריכים מצליחות להתקדם. החוכמה היא להמשיך להיות מפוקס על ליבת העשייה שלך. צריך להשלים עם האפשרות שהמספרים לא עומדים להיות זוהרים כפי שהיו לפני חצי שנה, והמכירות לא עומדות לשבור את כל הגרפים. צריך קצת יותר סבלנות מצד משקיעים, יזמים ועובדים.

תוכניות לעתיד: קשה לי לדעת אם בתוך חמש־עשר שנים אהיה בברקס או בסטארט־אפ. Weav היה מסע מדהים, אבל קצר יחסית. עברתי משלב הסיד עד לחברה של יותר מ-12 מיליארד דולר. יש עוד הרבה שלבים שלא חוויתי.