האם הטלת המנדט ע"י הנשיא מושפעת מגודל המפלגה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: בנימין נתניהו
ארגון: הליכוד
מקום פרסום: טוויטר
ציטוט: "אם… יש עתיד תהיה המפלגה הגדולה ביותר והליכוד יהיה שני, פירוש הדבר שלפיד יוכל לטעון: הנה, יש עתיד גדולה יותר, צריך להטיל עליו את מלאכת ההרכבה"
תאריך: 24.10
ציון: ללא ציון

בדברים שנשא בכנס של פורום ההתיישבות הצעירה, נתניהו נימק מדוע חשוב להצביע דווקא לליכוד - ולא למפלגות אחרות בגוש: "אם… יש עתיד תהיה המפלגה הגדולה ביותר והליכוד יהיה שני, פירוש הדבר שלפיד יוכל לטעון: הנה, יש עתיד גדולה יותר, צריך להטיל עליו את מלאכת ההרכבה", אמר נתניהו. אבל האם אכן זהות המפלגה הגדולה משליכה על הסיכויים להרכיב ממשלה?

סעיף 7(א) לחוק יסוד: הממשלה קובע שהנשיא יטיל את התפקיד להרכבת הממשלה "על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך" - וזאת לאחר שהנשיא התייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת. אומנם בחוק היסוד לא מוגדרים הקריטריונים להחלטת הנשיא על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה, אך בג"ץ קבע בעבר, בהתבסס על החובה להתייעץ עם נציגי הסיעות, כי "השיקול המרכזי האמור להנחות את הנשיא הוא סיכוייו של אותו חבר כנסת להרכיב ממשלה, לאור תוצאות הבחירות" (בג"ץ 2848/19). מכאן עולה שהשיקול הרלוונטי לקבלת המנדט מהנשיא הוא הסיכוי להרכיב ממשלה - ולא שאלת המפלגה הגדולה.

הסבבים האחרונים סיפקו מספר דוגמאות לכך. בבחירות לכנסת ה-22, הידועות כ"סבב ב'" (ספטמבר 2019), כחול לבן קיבלו את מספר המנדטים הגדול ביותר (מנדט יותר מהליכוד), אולם מלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על נתניהו שמספר הממליצים עליו היה גדול יותר (55 ח"כים שהמליצו על נתניהו לעומת 54 ח"כים שהמליצו על גנץ). בבחירות הבאות (לכנסת ה-23, מרץ 2020), קרה המצב ההפוך: הליכוד הייתה המפלגה הגדולה ביותר (קיבלה 3 מנדטים יותר מכחול לבן), אולם הרכבת הממשלה הוטלה על גנץ (עליו המליצו 61 ח"כים). דוגמה מעט רחוקה יותר אפשר למצוא בבחירות לכנסת ה-18 משנת 2009, אז הליכוד קיבלו מנדט פחות מקדימה, אך מלאכת הרכבת הממשלה בכל זאת הוטלה על נתניהו (לאחר שרוב הח"כים המליצו עליו - ולא על יו"ר קדימה דאז ציפי לבני).

אלא שגם ההחלטה מי יהיה הראשון שתוטל עליו הרכבת הממשלה היא כמובן אינה סוף פסוק. אפילו חוק יסוד: הממשלה עצמו קובע מנגנונים להטלת התפקיד מחדש. כזכור, בבחירות האחרונות (מרץ 2021), נתניהו היה הראשון שהוטלה עליו הרכבת הממשלה, אך לאחר שהודיע שלא עלה בידו להרכיב ממשלה, תפקיד ההרכבה עבר ללפיד. בסוף התהליך, כידוע, הוקמה ממשלת חילופים, כאשר ראש הממשלה הראשון היה נפתלי בנט - ולאחר כשנה הוא הוחלף על ידי יאיר לפיד. זו דוגמה מובהקת לכך ש"מפלגת השלטון" אינה בהכרח המפלגה הגדולה ביותר: בבחירות לכנסת שנערכו אז יש עתיד קיבלה 17 מנדטים וימינה קיבלה 7 מנדטים (כאשר בפועל תמכו במפלגה 6 ח"כים).

בנוסף, גם בסבב הבחירות שלפניו ("סבב ג'", מרץ 2020), מי שלבסוף הרכיב את הממשלה לא היה הראשון שהתפקיד הוטל עליו: כאמור, הנשיא הטיל על גנץ להרכיב את הממשלה (אף שהוא לא עמד בראש המפלגה הגדולה ביותר), אלא שלא עלה בידי גנץ להודיע שעלה בידו להרכיב ממשלה בפרק הזמן שהוקצב לו. לאחר שהנשיא לא הטיל את תפקיד ההרכבה על חבר כנסת אחר, המנדט "הועבר" לכנסת. בהמשך, רוב חברי הכנסת ביקשו להטיל על נתניהו את תפקיד הרכבת הממשלה והוא אכן הודיע שעלה בידו להקים ממשלה. הליך זה בוצע מכוח סעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה - ולמעשה זוהי הפעם הראשונה בתולדות המדינה שנעשה שימוש בסעיף זה. בסופו של דבר, בממשלה זו נתניהו כיהן כראש ממשלה וגנץ כראש הממשלה החליפי.

לסיכום, לזהות המפלגה הגדולה אין השפעה פורמלית על ההחלטה על מי יוטל התפקיד להרכבת הממשלה. השיקול המכריע שעומד בבסיס ההחלטה של נשיא המדינה על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה הוא סיכויי ההצלחה בביצוע במלאכה זו. בעבר אכן היו תקדימים של חברי כנסת שהוטל עליהם להרכיב את הממשלה אף שהם לא עמדו בראש הסיעה הגדולה ביותר.