ברק לא מכה באותו מקום פעמיים? חוקי הפיזיקה קובעים אחרת

באיחור ניכר לעונה אך בשעה טובה, בסוף השבוע סופה חורפית צפויה להגיע לאזורנו, ובה בין היתר סופת ברקים, בעיקר במישור החוף. גשמי הברכה המתקרבים הם הזדמנות להזכיר את אחת הקלישאות המפורסמות ביותר על כוחות הטבע, שהפכה לפתגם שגור בשפות רבות: "הברק לא מכה באותו מקום פעמיים".

● לא יורה וכן פוגע: הדורבן לא באמת משגר את הקוצים שלו
● עם כל הכבוד לסרט, בפועל קרבות הגלדיאטורים לרוב לא היו עד המוות

יש שמציעים את המשפט כאמרה של תקווה למי שחווה משבר או מזל רע, יש שמפיצים אותו כהסבר בטיחותי, ויש שפשוט משוכנעים שהוא נכון מסיבה קוסמית כלשהי. אבל במציאות, לא רק שמדובר במיתוס מוחלט, אלא שהוא ההפך מהאמת. בעולמנו ברק דווקא נוטה מאוד לפגוע שוב ושוב באותם המקומות, ויש לכך סיבות טובות וידועות.

נתחיל בתופעה עצמה, מבלי להידרש לפיזיקה מסובכת מדי. הברקים הם תוצאה של פריקת מתח חשמלי בין שני אזורים בעלי מטען שונה שאוויר מפריד ביניהם, בין עננים שונים או בין ענן לקרקע. כשנבנה מספיק הפרש בין המתחים החשמליים, האוויר עצמו - שלרוב משמש כמבודד - משנה את תכונותיו והופך למוליך של זרם חשמלי שנע במהירות האור ובטמפרטורה גבוהה יותר משעל פני השמש. כאן המקום להדגיש כי על אף שבדמיוננו הברקים יורדים מלמעלה מטה אל האדמה, למעשה שני קצותיו מתחברים זה לזה באותו הזמן.

המטען החשמלי העצום מחפש את הדרך היעילה ביותר לשחרר את עצמו, קרי בעלת ההתנגדות החשמלית הנמוכה ביותר, לאו דווקא הקצרה ביותר. לכן כל בליטה גבוהה, מבודדת, ובעיקר מתכתית או חשופה לסביבתה, היא מועמדת מצוינת לפגיעת ברק.

בדיוק בגלל זה מגדל אייפל שבפריז הוא "כליא ברקים" אחד גדול, אשר חוטף עשרות ברקים ישירים בשנה. כך גם פסגות הרים, אנטנות שידור, ספינות בלב ים, רכבים בכביש מבודד או עצים בשדה פתוח. המקרה הקיצוני ביותר הוא אגם מרקאיבו שבוונצואלה, בו כתוצאה משילוב אקלימי ייחודי נרשמים כ־1.5 מיליון ברקים בשנה, כאשר במשך שישה חודשים רצוף כל לילה יש בסביבת האגם כ־30 ברקים בדקה, למשך 9 שעות רצוף! ספר השיאים של גינס מכיר ברוי סאליבן כ"מוליך הברקים האנושי", פקח פארקים אמריקאי שבין השנים 1942 עד 1977 נפגע שבע פעמים מברק במהלך עבודתו בשמורה המבודדת, ובדרך נס כלשהי שרד את כולן.

הטבע לא עובד לפי פתגמים

אז איך נולד המיתוס? ככל הנראה כביטוי ספרותי אמריקאי במאה ה־19, שהפך עם השנים לדימוי נפוץ לפיו לא סביר שמשהו רע שקרה לך, יקרה שוב. מאז, ועם התפשטות התרבות האמריקאית במאה ה־20 לכל שאר העולם, הביטוי תפס תאוצה בשפות רבות, השתרש בתרבות הפופולרית, בפרסומות, ובשיח היומיומי. בדיוק מסוג המשפטים שנשמעים כל כך טוב, שאיש לא עצר לבדוק אם הם נכונים.

אבל בפועל ברק כן מכה באותו מקום פעמיים, ולפעמים גם שלוש או כמה אלפים בשנה. אז לקראת הסופה, זכרו שהטבע לא עובד לפי פתגמים אלא לפי חוקים פיזיקליים, ואם יצאתם החוצה לצפות בקצת ברקים, אנא עשו זאת לא במקום מבודד ליד עץ גבוה או רכב ממתכת.