במשך שנים ארוכות מספר הנפקות ה-SPAC בוול סטריט היה יציב למדי: מדי רבעון הונפקו פחות מ-20 חברות ללא פעילות ("בלנק צ'ק") שייעדו את הכסף שגייסו לצורך מיזוג חברה קיימת. באמצע 2020 חל שינוי, ומספר הנפקות ה-SPAC טיפס בהתמדה, עד לשיא של כמעט 300 הנפקות ברבעון הראשון של 2021, שיאם של ימי בועת מניות הטכנולוגיה בוול סטריט.
● הקפיצה המטאורית וההתרסקות: מנכ"ל פאגאיה מספר על מאחורי הקלעים של החברה שהטריפה את וול סטריט
● "קחו מעילים, הולך להיות חורף קר": תחזית פסימית למניות התוכנה בוול סטריט
● שורטיסטים והיעדר סחורה: מה מספק את הדלק שמטיס את מניות ה-SPAC
מספר ההנפקות נחתך בהמשך 2021 על רקע שינויים בטעמי המשקיעים, אכזבות מחברות שכבר מוזגו ל-SPAC וכן אי־ודאות רגולטורית, וברבעון השלישי של 2022 הונפקו בוול סטריט רק שש חברות SPAC.
לחברת SPAC שמגייסת כסף מהציבור יש בדרך כלל תקופה בת שנתיים למצוא חברת יעד למיזוג, להשיג את כל האישורים ולהשלים את העסקה, או שתידרש להחזיר את הכסף למשקיעים בה (ויזמי ה-SPAC יפסידו את הכסף שההנפקה עלתה להם).
לא במפתיע, כיום כשאנחנו מתקרבים לסמן שנתיים לשיא, מספר חברות ה-SPAC שנאלצות להחזיר כסף למשקיעים (צעד שנקרא Liquidation) הולך וגדל.
זאת, על רקע ההצטננות בהתלהבות המשקיעים להשתתף בעסקאות מיזוג של SPAC, ולאחר שחברות שמוזגו בשנה וחצי האחרונות הציגו ברובן תשואות לא משכנעות, בלשון המעטה, ולעתים ירידה של 90% ויותר.
כבר למעלה משנה ששיעור הפדיון (Redemption) במיזוגי SPAC גבוה מאוד - למשקיעים ב-SPAC יש אפשרות לפדות את סכום ההשקעה שלהם ולא להשתתף בעסקת המיזוג כשזו יוצאת לפועל. במקרים רבים שיעור הפדיון היה גבוה מ-90%.
רק באוקטובר: 18 חברות החזירו כסף למשקיעים
מנתונים שמפרסם אתר SPAC Research עולה שמתחילת השנה הנוכחית, מספר חברות ה-SPAC שהחזירו כסף למשקיעים הסתכם ב-41, מתוך זה 18 חברות עשו זאת רק במהלך חודש אוקטובר. הסכום המצטבר שגייסו אותן חברות בהנפקתן עמד על 16.3 מיליארד דולר.
בין חברות ה-SPAC שהחזירו את הכסף לאחרונה ניתן להזכיר את Benessere Capital של פטריק אורלנדו, שגייסה בינואר 2021 כ-115 מיליון דולר להשקעה בחברות הייטק; SPAC אחר שלו הודיע על מיזוג עם חברת המדיה של דונלד טראמפ.
גם חברת SPAC בהובלת קרן ההשקעות TPG Global נאלצה לוותר על עסקה ולהחזיר את 350 מיליון הדולר שגייסה באוקטובר 2020. לא מן הנמנע ש-SPAC נוספות ייאלצו לבצע Liquidation בחודשים הקרובים.
זה רק צד אחד של המטבע, והצד השני הוא כאמור ירידה חדה במספר ההנפקות של חברות SPAC חדשות. לפי נתוני SPAC Research, באוגוסט, ספטמבר ואוקטובר השנה בוצעו רק ארבע הנפקות SPAC בחודש, לאחר חודש ללא הנפקות כלל ביולי.
לשם השוואה, בין יולי לאוקטובר 2021 היו 146 הנפקות SPAC בוול סטריט. גם היקף ההנפקה הממוצע ירד ביחס לשנה הקודמת: בחודש אוקטובר הסכום היה 103 מיליון דולר, לעומת 200 מיליון דולר באוקטובר 2021. בשיא של פברואר 2021 היקף הגיוס הממוצע עמד על 366 מיליון דולר.
גם הפייפליין מתכווץ, ובחודש אוקטובר רק חברת SPAC חדשה אחת הגישה תשקיף לקראת הנפקה בוול סטריט, והיא מתכננת גיוס של 50 מיליון דולר. נכון לסוף אוקטובר מספר חברות ה-SPAC שמחפשות יעדים למיזוג הסתכם ב-509.
כל הישראליות נסחרות מתחת לשווי במיזוג
ומה בנוגע לחברות הישראליות? שתיים מחברות ה-SPAC שחיפשו יעדים למיזוג בישראל הודיעו לפני כחמישה חודשים על מיזוגים: מורינגה של אילן לוין ממזגת לתוכה את חברת הטרוול-טק הוליסטו, וגשר1 של עזרא גרדנר ועמרי צ'רני את פלטפורמת השילוח פרייטוס. מורינגה הונפקה בפברואר 2021 כך ששנתיים מההנפקה יסתיימו בעוד כשלושה חודשים, ולגשר1 יש זמן רב יותר משום שהנפיקה בנובמבר 2021.
שלוש חברות שמתמקדות בישראל טרם הודיעו על מיזוגים: Finnovate של דוד גרשון, BYTE של דני ימין וקובי רוזנגרטן ו-ION Acquisition 3 של יונתן קולבר וגלעד שני (שתי חברות SPAC קודמות של ION כבר השלימו מיזוגים ודרכן החלו להיסחר טאבולה ואינוביד הישראליות).
מספר הישראליות שהגיעו לשוק הציבורי באמצעות מיזוג ל-SPAC מגיע לכ-15, רובן במהלך 2021, ואליהן הצטרפו השנה פאגאיה , סטיקספיי וסלינה , שהציגו תנודתיות גבוהה לאחר השלמות המיזוגים. נכון להיום, כל הישראליות שמוזגו ב-2021 נסחרות מתחת לשוויין במיזוג, ויש ביניהן כאלה שמחקו את רוב שוויין.
כזו למשל היא חברת האוטוטק REE , שדיווחה בסוף השבוע שעבר על קבלת מכתב אזהרה מהנהלת בורסת נאסד"ק, לאחר שמנייתה ירדה אל מתחת לרף המינימלי הנדרש להמשך המסחר, דולר אחד. לחברה יש כעת 180 יום לחזור לרף הנדרש. REE, שמוזגה ל-SPAC לפי שווי של למעלה מ-3 מיליארד דולר, נסחרת כיום בשווי של 159 מיליון דולר בלבד, לאחר שאיבדה 95% משווייה מאז המיזוג.
הודעות דומות על אי-עמידה בתנאי הסף של המחיר הודיעו בחודשים האחרונים גם החברות היפו ואוטונומו , שגם הן החלו להיסחר ב-2021, לאחר שמוזגו לחברות SPAC (היפו מתחום האינשורטק פתרה את הבעיה באופן טכני כשאיחדה כל 25 מניות שלה למניה אחת, והיא נסחרת היום במחיר גבוה משמעותית מדולר). היפו איבדה 93% משווייה מאז המיזוג ואוטונומו רושמת כיום את התשואה החלשה ביותר לחברה ישראלית שמוזגה ל-SPAC, ירידה של 96% מהמיזוג.
עוד שתי חברות שאיבדו את רוב שוויין הן טוקספייס , העוסקת בטיפול נפשי וירטואלי, שנסחרת היום בשווי של 130 מיליון דולר, לעומת 1.4 מיליארד דולר במיזוג, וחברת הפינטק פאגאיה (ראו ידיעה נפרדת).
עוד חברות ישראליות שמוזגו ל-SPAC בשנה וחצי האחרונות, ומאז איבדו למעלה ממחצית מהשווי, הן חברת המלצות התוכן טאבולה , חברת האדטק אינוביד , ולנס , המפתחת שבבים לאודיו, לווידיאו ולתחום הרכב, סלברייט מתחום המודיעין הדיגיטלי ורשת האירוח סלינה, שהפכה לחברה ציבורית ממש לאחרונה.
איירון סורס , שמספקת פתרונות למפתחי אפליקציות, הייתה החברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר בעת מיזוג ל-SPAC, כשביוני 2021 נכנסה לשוק לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר. לאחרונה הושלמה רכישת איירון סורס על ידי יוניטי מארה"ב, בעסקת מניות לפי שווי של כ-2.9 מיליארד דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
