העליון יכריע: האם מותר לנבחר ציבור לחסום עוקב?

תושב גבעתיים הגיש היום (ג') ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה להתיר לראש עיריית גבעתיים רן קוניק לחסום אותו בטוויטר, לאחר שהתושב כתב ביקורת קשה נגד אכיפת מדיניות העירייה בנוגע למכוניות החונות על המדרכה. פסק הדין הוא הראשון שהכריע אם מותר לנבחר ציבור לחסום את הציבור מחשבונו ברשתות החברתיות, והסוגיה לא מוסדרת בחוק. 

● בית המשפט התיר לנבחר ציבור לחסום עוקב: "מדובר בחשבון פרטי-פוליטי ולא ציבורי" 
● היועמ"ש: להגביל נבחרי ציבור בחסימת עוקבים ברשתות החברתיות 

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי מותר היה לקוניק לחסום את התושב אלמוג רובינשטיין, מאחר שמדובר בחשבון "פרטי-פוליטי" ולא ציבורי. השיקול המרכזי היה שהחשבון לא ממומן או מופעל על עובדי העירייה, והתושב יכול להעביר ביקורת בעמודים הרשמיים של העירייה ברשתות החברתיות. במקביל קראה השופטת אביגיל כהן למחוקק להסדיר את הסוגיה "הנושאת השלכות רוחב משמעותיות". 

"השלכה ישירה וחמורה על זכויות יסוד" 

בערעור, שהוגש על-ידי הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית, נטען כי "לקביעה יש השלכה ישירה וחמורה על זכויות היסוד של המערער לחופש הביטוי ולחופש המידע, כמו גם על חופש הביטוי של הציבור וזכותו למידע, ביקורת והשתתפות בשיח הציבורי, שעיקרו מתקיים כיום ברשתות החברתיות".

עוד נטען כי קוניק עושה שימוש בחשבון לו 6,300 עוקבים כחלק מתפקידו כראש עיריית גבעתיים, בין היתר בפרסום תשובות למכתבים רשמיים, משלחות בהן השתתף כראש עיר וזמינות לפניות תושבים. המערער ביקש לקבוע כי על הפעלת חשבון הטוויטר של קוניק חלים כללי המשפט המינהלי, ובהתאם אין לו סמכות לחסום את הציבור.

עו"ד דן חי, המייצג את קוניק, מסר בתגובה: "אנו עומדים מאחורי עמדתנו שהוצגה והתקבלה על-ידי בית המשפט המחוזי, לפיה זכותו של ראש עירייה לנהל ברשת חברתית חשבון שהוא פרטי-פוליטי. אנו בטוחים שעמדתנו תתקבל גם בעליון".

עו"ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית מסרה "מדובר בפגיעה קשה בזכויות יסוד ובשיח הציבורי הנדרש לצורך קיומה של חברה דמוקרטית מתפקדת. פסק הדין קיבל את עמדתנו העקרונית בהקשר הזה, אבל קבע כי החשבון של ראש עיריית גבעתיים אינו חשבון ציבורי. קביעה זו משרטטת דרך פשוטה לכל נבחרי הציבור לעקוף את מגבלות המשפט הציבורי ולהמשיך לחסום משתמשים כלאחר יד".

ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל רגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי, מסר: "ראוי שבית המשפט העליון יקבע עקרונות מנחים בסוגיה עקרונית זו של חופש הביטוי במרחב המקוון, וימנע פגיעה קשה ולא מידתית לא רק בחופש הביטוי של המערער, אלא גם בשוק הרעיונות ובחופש הביטוי של הציבור להיחשף למידע ועמדות של אזרחים אחרים בנושאים בעלי חשיבות ציבורית ממעלה ראשונה".