רפורמת רישוי עצמי? לא בתל אביב, בגבעתיים ובהרצליה

רפורמת הרישוי העצמי, שמאפשרת לאדריכלים להנפיק היתרי בנייה, אומנם נכנסה לתוקף באוקטובר, אבל נראה שסעיף אחד בה הופך אותה בפועל ללא רלוונטית עבור רשויות רבות. על פי סעיף 158נו'(א'), הרשויות המקומיות הן אלו שיקבעו אם להחיל אותה בשטחן.

● תל אביב מול גבעתיים: פער מחירי הדיור במרחק של חציית כביש אחד 
● הבשורה הגדולה של שוק הנדל"ן התל אביבי: תוכנית הבנייה בלב העיר יוצאת לדרך | בלעדי
● מחסן, בית בושת או גן: פסק הדין שפותח את השאלה מה נחשב לדירת מגורים

עיריות תל אביב, הרצליה, גבעתיים, נתניה וגבעת שמואל כבר הכריזו על ביטול "מסלול מורשה להיתר" - שמה הנוסף של הרפורמה. לגלובס נודע כי רשויות נוספות דנות בכך בימים אלו. מן הצד השני, ירושלים וקריית אונו כבר הודיעו כי יאמצו את הרפורמה.

ככל שיגדל מספר הרשויות שיחליטו לא להחיל את הרפורמה, כך היא תהיה אפקטיבית פחות, ותשפיע פחות על עולם התכנון - בטח ובטח פחות ממה שקיוו מגבשי הרפורמה בתחילת הדרך.

המטרה: קיצור הליכים

עוד בטרם נכנסה הרפורמה לתוקף, אושרו באפריל התקנות אשר קובעות כיצד תיושם בשטח. מטרתה העיקרית של הרפורמה היא לקצר משמעותית את משך הוצאת היתר בנייה - אחד המסלולים המייגעים בעולם התכנון הישראלי.

על פי התקנות, אדריכל מורשה שהגיש חמש בקשות להיתר בעשר שנים, יוכל לחתום בעצמו על היתרים, וגם לאשר תחילת עבודות ולהוציא תעודת גמר. עם זאת, הוא יוכל לפעול במסגרת מצומצמת למדי: מדובר בהיתרים למגורים בלבד, רק למבנים עד לגובה 29 מטר, בפרויקטים ללא הקלות או שימוש חורג, וללא מבנים או אתרים המיועדים לשימור.

כאמור, הרפורמה היא וולנטרית בלבד. שרת הפנים איילת שקד הכריזה כי תפעל להפוך אותה לחובה, אך מדובר במהלך שדורש חקיקה - מצב כמעט בלתי אפשרי במציאות הפוליטית כיום.

"החוק חייב לעבור שיפור"

הרשויות שכבר קבעו כי הרפורמה לא תחול בשטחן נימקו את החלטתן בכך שהדרך שבה נוסחה הרפורמה תכביד עוד יותר עליהן, במקום להקל את הנטל.

"הרפורמה קובעת, בין היתר, שכבר בשלב תיק המידע - 'שלב האפס' בדרך למתן היתר בנייה - העירייה צריכה לספק את כל דרישות הפרויקט", מסבירה שרית צולשין, מהנדסת העיר גבעתיים וראש מינהל ההנדסה. "המשמעות היא שאני צריכה לכלול כבר בשלב הזה דרישות כמו שתילת עצים, סוג הגדר המבוקשת בבניין, חומרי הבנייה שבהם יש להשתמש בפרויקט ועוד. אם בתהליך הרגיל מתקיים איזשהו 'פינג פונג' בין העירייה ליזם או לקבלן, כאן העירייה צריכה לספק את הכול.

"כל זה דורש כוח-אדם גדול שאת רוב מרצו משקיע כבר בשלב תיק המידע. אצלנו בגבעתיים יש בקושי מידענית אחת שאחראית על תיקי המידע, וכמות הבקשות על שולחנה גדולה מאוד. היא לא יכולה לבדה לרדת לכל הפרטים, לרזולוציה הזו. ומה לגבי גיוס מידענים נוספים? זה קשה מאוד: אנשים לא רוצים להיות מידענים, והמשכורות נמוכות".

לדבריה צולשין: "אנחנו לא נגד דברים חדשים. אנחנו פשוט חושבים שכל הנושא הזה מצריך בדיקה נוספת. לא מדובר בהליך פשוט. אדריכל שעבד חמש שנים, ובתקופה הזאת אולי הוציא היתרים רק לווילות, לא יכול לתכנן פרויקט לבד, מההתחלה עד הסוף, בעיר שלא עבד בה אף פעם.

"אני חושבת שצריך להסדיר את נושא הפיקוח על הוצאת ההיתר, ולהחליט שצווי התחלת העבודות נשארים אצל העיריות. במקביל, הדבר החשוב ביותר הוא לקדם את כל נושא התגמול הכלכלי לעובדי העירייה ולעובדי ההנדסה. זה יגדיל את כוח-האדם האיכותי בעיריות, יפתור את בעיית העיכובים במתן היתרים ואולי אפילו ייתר את הצורך ברפורמת הרישוי העצמי.

צולשין לא פוסלת שבעתיד עיריית גבעתיים תאמץ את הרפורמה, אבל לדבריה, היא צריכה לעבור מקצה שיפורים, שינויים והתאמות וגם כמה ניסיונות בשטח. "כרגע המהלך הזה לא בשל מספיק. צריך לנסות את הרפורמה לתקופה מסוימת ביישובים קטנים, וללמוד מכך על הבעיות בתהליך".

 שרית צולשין, מהנדסת העיר גבעתיים וראש מינהל ההנדסה / צילום: איציק רובין

בעיריית נתניה אמרו דברים דומים. לטענתם, נוסף לכך שתיק המידע יהיה מורכב יותר ויחייב להעסיק כוח-אדם נוסף, בעירייה מודאגים מנושא אישור תחילת העבודות. בנייר העמדה של העירייה נכתב בעניין זה: "אתרי הבנייה כיום מתאפיינים במורכבות הנדסית, והבנייה נעשית בסמוך לאתרי בנייה אחרים (תוך צורך בסנכרון בין מיקום וזוויות העגורנים, כניסות ויציאות מאתרי הבנייה וכדומה), בסמיכות למרחבים ציבוריים (גני ילדים) ועוד.

"תוכניות התארגנות האתר מלוות באישורים של גורמים שונים, כגון: מהנדס מבנים, אגף התשתיות, יועץ הבטיחות העירוני, תאגיד המים ועוד. ל'מורשה ההיתר' יש הכרות מוגבלת וחוסר ידע בנושאים אלו, ולכן עולה חשש כי יפלו פגמים מהותיים בהליכי התיאום אשר עשויים להביא לסכנה בטיחותית ממשית באתרי הבנייה. בהליך המוצע עולה חשש כי שיקולים זרים ואינטרס יזמי יהיו אלו שיקבעו את עיתוי אכלוס המבנים ולא מוכנותם".

"פוסלות לפני שניסו"

אחת השותפות לגיבוש רפורמת הרישוי העצמי היא התאחדות האדריכלים, שם מאוכזבים מהחלטת חלק העיריות - אך גם לא מופתעים במיוחד. אסף אשרוב, אדריכל ויו"ר מחוז תל אביב בהתאחדות, ומי שמלווה מטעם ההתאחדות את קביעת תקנות הרפורמה ואת יישומן בשטח, אומר: "כאשר נקבעו התקנות, חששנו שהעובדה שמדובר ברפורמה וולנטרית - תפגע ביישומה.

"עם זאת, לא ברור למה חלק מהרשויות פוסלות את הנושא עוד לפני שניסו אותו. התאחדות האדריכלים תומכת בהליך הרישוי העצמי, ומאמינה שברגע שהערים הגדולות יתחילו ליישם אותו, עוד ערים תצטרפנה. מדובר במהלך חיוני לפתרון משבר הרישוי, ובדרך היחידה לקיצור הבירוקרטיה בקבלת היתרים.

 אסף אשרוב, יו''ר סניף תל אביב בהתאחדות האדריכלים / צילום: יח''צ

"ככל שרשויות יכריזו על נכונותן לקדם את הנושא, כך גם יותר אדריכלים יירשמו וייכנסו לתחום. במקביל, נפגשים נציגי ההתאחדות עם אנשי אגף התקציבים באוצר על מנת לדחוף להקצאת תקציבים לרפורמה כנדבך נוסף שיסייע ביישומה".

"20 מיליון שקל לתמרוץ"

ממינהל התכנון נמסר בעקבות החלטות העיריות: "רפורמת הרישוי העצמי היא אומנם וולונטרית בשלב זה, אך ראשי רשויות רבים, ובהם פורום ה־15 (פורום עצמאי ומשותף ל־15 הערים הגדולות בארץ, י.נ), כבר מבינים את החשיבות הרבה של הרפורמה בצמצום משך הזמן להוצאת היתרים. קיצור משך הזמן של היתר הבנייה יביא להגדלת היצע יחידות הדיור בשוק, יוריד את העומס מהוועדות המקומיות ויחסוך זמן יקר ליזם.

"מינהל התכנון יקצה 20 מיליון שקל עבור תמרוץ רשויות מקומיות למסלול רישוי באמצעות מורשה להיתר. בתקופה הקרובה יפרסם מינהל התכנון קול קורא שבו יפורטו התנאים לקבלת התמריץ". 

עיקרי רפורמת רישוי עצמי

● אדריכל יוכל לאשר היתרי בנייה ולא רק ועדה מקומית

● ההיתרים הינם למגורים ולמבנים עד לגובה 29 מ'

● אתרים המיועדים לשימור לא נכללים ברפורמה

● העירייה תקצה מידע רב כבר בשלב תיק המידע