האם תמיד לוקח זמן רב להקים ממשלה בישראל?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: הציונות הדתית
מפלגה: הציונות הדתית
תאריך: 23.11
ציטוט: "תמיד יש מו"מ ואף פעם לא קמה ממשלה מהר יותר"
ציון: ללא ציון

מיד עם היוודע התוצאות הסופיות של הבחירות לכנסת ה-25 נשמעו הערכות בליכוד כי ראש האופוזיציה בנימין נתניהו יצליח להרכיב ממשלה בתוך ימים ספורים. חלק מהדיווחים גרסו שהממשלה ה-37 תוצג יחד עם הכנסת החדשה במועד השבעתה, ה-15.11. אלא שעם הזמן התברר כי התכניות הללו היו מעט שאפתניות, והליך הרכבת הממשלה נמשך. המתחים בין חברות הקואליציה העתידית והמשא ומתן המתמשך נתנו את אותותיהם, וב-23.11 פירסמה מפלגת הציונות הדתית הודעה לתקשורת בה דחתה את "הספינים השקריים" והמתקפות עליה מצד הליכוד, והסבירה מדוע החתימה על הסכם קואליציוני מתעכבת. בין היתר ביקשו במפלגה מבוחריהם לתת בהם אמון והדגישו: "גם אם זה יקח עוד קצת זמן (תמיד יש מו"מ ואף פעם לא קמה ממשלה מהר יותר) תאמינו לנו שיהיה בסדר. לא ניכנע לתכתיבים ולהכפשות, לא נילחץ ולא נוותר על הדברים החשובים".

בדקנו האם באמת מעולם לא קמו ממשלות בזמן קצר יותר לאחר בחירות.

המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם השוואה כזו לאחרונה, בה בחן את משך הזמן שלקח להרכיב ממשלות בישראל לאורך השנים, ואף השווה בין ישראל למדינות אחרות. על פי בדיקת המכון, בעוד שבשנותיה הראשונות של ישראל התקופה בין הבחירות לכנסת להשבעת הממשלה ארכה שבועות ארוכים ולעיתים חודשים, בעיקר בגלל שלא הוגבלה בזמן, בסוף שנות ה-80 תהליך זה התקצר משמעותית. לדוגמא, בניגוד לטענה של הציונות הדתית, ממשלת רבין של 1992 הוקמה 20 יום בלבד לאחר הבחירות. ואם הציונות הדתית התייחסה בהודעה שפירסמה רק לממשלות של נתניהו, הרי שגם זה לא מדויק: הממשלה ה-27 בראשותו הוקמה אף היא 20 יום לאחר בחירות 1996, ו-13 יום אחרי פרסום התוצאות הרשמיות שהעניקו לנתניהו את המנדט. נציין שמיום הבחירות האחרונות (1.11.2022) ועד לפרסום ההודעה של הציונות הדתית עברו 22 ימים, ומאז ועד למועד כתיבת שורות אלו עבר כמעט שבוע נוסף.

חשוב להזכיר כי הממשלות ה-27, 28 ו-29 (1996, 1999 ו-2001) הוקמו לאחר בחירות ישירות לראשות ממשלה, שיטה שבוטלה ב-2003. חוק יסוד: הממשלה (בחירה ישירה) כלל סעיף (14) שהעניק לראש הממשלה הנבחר תקופה של 45 ימים, מיום פרסום התוצאות הרשמיות, להצגת ממשלה, ללא הארכות זמן. ב-1999, לדוגמא, אהוד ברק השביע את ממשלתו 42 ימים לאחר היוודע תוצאות הבחירות. לפי חוק יסוד: הממשלה הנוכחי, כיום, נשיא המדינה מטיל על חבר כנסת "שהסכים לכך" את מלאכת הרכבת הממשלה תוך 7 ימים מפרסום התוצאות הרשמיות, ולח"כ זה מוענקים 28 ימים, עם אפשרות להארכה של לא יותר (אך אולי פחות) מ-14 ימים. מבדיקתנו עולה שבעשורים האחרונים המנדט ניתן על ידי הנשיא לראש הממשלה המיועד בין 8-11 ימים לאחר יום הבחירות עצמו.

בשנות ה-2000 החלה התקופה שבין הבחירות להשבעת הממשלה להתארך בהדרגה. אריק שרון השביע ממשלה 29 ימים לאחר שנבחר בבחירה ישירה ב-2001, ואז 31 ימים אחרי בחירות 2003 (20 יום אחרי שקיבל את המנדט). לאהוד אולמרט זה לקח 37 ימים ב-2006 (28 ימים אחרי שקיבל את המנדט). נתניהו השביע את ממשלתו הראשונה אחרי שחזר לפוליטיקה 49 ימים אחרי הבחירות ב-2009 (39 ימים אחרי שקיבל את המנדט). את ממשלת 2013 הציג 55 ימים אחרי הבחירות (44 ימים אחרי שקיבל את המנדט) ואת ממשלת 2015 הציג 58 ימים אחרי הבחירות ( 50 ימים אחרי שקיבל את המנדט). כמעט מיותר לציין שאת שתי הממשלות האחרונות שקמו בישראל לקח הרבה יותר זמן להקים, מכיוון שבשני המקרים התהליך כלל החזרה של המנדט לנשיא אחרי כישלון של המועמד הראשון. ממשלת נתניהו-גנץ  הושבעה 76 ימים אחרי בחירות מועד ג' (2.3.2020), 62 ימים אחרי שקיבל גנץ את המנדט מהנשיא (המנדט לא ניתן למועמד אחר אלא חזר לכנסת). ממשלת בנט-לפיד  הושבעה 82 ימים אחרי בחירות מועד ד' (23.3.2021), אך רק 39 ימים אחרי שלפיד קיבל את המנדט מהנשיא (הוא ניתן תחילה לנתניהו).

לסיכום, בניגוד להודעה לתקשורת של הציונות הדתית, נכון למועד פרסומה היו כמה ממשלות שהוקמו בפחות זמן מהממשלה המסתמנת, בעיקר בשנות ה-90 (אחת מהן של נתניהו). עם זאת, מתחילת שנות ה-2000 נרשמה מגמה עקבית של התארכות התקופה בין הבחירות להשבעת הממשלה, ובקדנציה של נתניהו הזמן הזה התארך משמעותית.