האם גם אהוד ברק ביצע שינוי חקיקה עוד לפני השבעת ממשלתו?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אופיר אקוניס

מפלגה: ליכוד

תאריך: 14.12

ציטוט: "אני שומע את הביקורת של האופוזיציה… שאומרת "ממתי מחוקקים לפני הקמת ממשלה?". אז אני אומר להם שאהוד ברק, שהם מעריצים… הדבר הראשון שהוא עשה... לפני שהשביע את ממשלתו, ביטל את חוק יסוד הממשלה שהגביל את מכסת השרים ל-18, בחוק לבחירה ישירה... וגם אריאל שרון, כשנבחר לראשות ממשלה, החוק הראשון שביטל היה חוק הבחירה הישירה ורק אחר כך הקים את ממשלתו. לכן נאה דורש, נאה מקיים".

ציון: לא נכון ברובו

חבר הכנסת אופיר אקוניס מהליכוד התראיין ב-14.12 לתכנית תשע עם גדי נס ברדיו צפון והתייחס לבליץ החקיקה שמובילה מפלגתו בימים האחרונים, עוד בטרם הודיע יו"ר המפלגה בנימין נתניהו כי עלה בידו להרכיב ממשלה ובטרם הושבעה ממשלה כזו.

"אני שומע את הביקורת של האופוזיציה… בכלל על הפרוצדורה, שאומרת "ממתי מחוקקים לפני הקמת ממשלה?". אז אני אומר להם שאהוד ברק, שהם מעריצים… הוא, הדבר הראשון שהוא עשה, אתה יודע מה היה, לפני שהשביע את ממשלתו? ביטל את חוק יסוד הממשלה שהגביל את מכסת השרים ל-18, בחוק לבחירה ישירה. מי הקפיד על החוק? בנימין נתניהו קודמו, אי אז בקיץ 1999. וגם אריאל שרון, כשנבחר לראשות ממשלה, החוק הראשון שביטל היה חוק הבחירה הישירה ורק אחר כך הקים את ממשלתו. לכן נאה דורש, נאה מקיים. אל תטיפו על דברים שאתם בעצמכם עשיתם או אתם תמכתם בהם".

בדקנו האם אכן אהוד ברק ואריאל שרון הובילו חקיקה כזו לפני שהשביעו את ממשלותיהם.

ב-7.6.1999 הושבעה הכנסת ה-15 וכחודש לאחר מכן, ב-6.7.99, השביע ראש הממשלה הנכנס אהוד ברק את ממשלתו. ממשלה זו כללה 18 שרים בלבד, ללא סגני שרים כלל, בעקבות הגבלה שהוכנסה בחוק הבחירה הישירה מ-1992 (סעיף 33 בחוק יסוד: הממשלה הישן). רק שבוע לאחר מכן, ב-12.7, הונחה על שולחן הכנסת ההצעה לתיקון חוק יסוד: הממשלה, שעניינה ביטול ההגבלה על מספר השרים. הצעה זו נידונה במשך שלושה שבועות, ועברה בקריאה שניה ושלישית ב-1.8.99. עברו ארבעה ימים נוספים עד שברק עשה שימוש בתיקון החדש, והוסיף חמישה שרים ושמונה סגני שרים לממשלתו.

השרים החדשים היו: מתן וילנאי במשרד המדע, חיים אורון בחקלאות, אמנון ליפקין-שחק בתיירות, יולי תמיר בקליטת עלייה ומיכאל מלכיאור במשרד ראש הממשלה (את תיקי החקלאות, התיירות והקליטה החזיק ברק בעצמו בחודש הזה). סגני השרים החדשים היו: נסים דהן באוצר, אפרים סנה בביטחון, נואף מסאלחה בחוץ, שאול יהלום ומשולם נהרי בחינוך, יצחק וקנין בתקשורת, יגאל ביבי בדתות, ומרינה סולודקין בקליטת עלייה.

לגבי אריאל שרון, העניינים מעט מורכבים יותר. שרון נבחר ב-6.2.2001 בבחירות היחידות בהיסטוריה של ישראל שהיו בחירות ישירות לראשות הממשלה בלבד, ללא בחירת כנסת חדשה. כלומר הוא ירש את הרכב הכנסת ה-15 שנבחרה ב-1999, עם עלייתו של ברק לשלטון. חוק יסוד: הממשלה החדש, זה שביטל את הבחירה הישירה והשיב את שיטת המשטר הקודמת (והנוכחית) של ישראל, אכן עבר כחודש לאחר מכן, בקריאה שניה ושלישית ב-7.3.2001, שעות ספורות לפני שהושבעה ממשלתו של שרון.

אלא שבניגוד לדבריו של אקוניס, תהליך החקיקה החל הרבה (הרבה) קודם לכן, אי שם במרץ 1997, ארבע שנים לפני שעבר סופית. היוזמה הייתה של חברי הכנסת עוזי לנדאו (הליכוד) ויוסי ביילין (העבודה), שמאסו ב"סחטנות הפוליטית" ובכוחן המוגדל של המפלגות הקטנות בעקבות מקרה הבוחן הראשון של הבחירה הישירה, ב-1996. החוק התגלגל בעצלתיים בכנסת ה-14 וה-15, וזכה לתמיכה משתנה בקרב שתי המפלגות הגדולות, אך לבסוף הוחל עליו דין רציפות והוא קודם במרץ בימים שלפני התפרקותה הסופית של ממשלת ברק.

בנוסף נציין כי לא מדובר בחוק הראשון שעבר בכנסת לאחר ניצחונו של שרון בבחירות ולפני השבעת ממשלתו. מכיוון שכאמור הכנסת לא התחלפה, חבריה המשיכו לעבוד כרגיל והעבירו עשרות חוקים בין ה-6.2.2001, יום היבחרו של שרון, ועד ה-7.3.2001, יום השבעת הממשלה. למעשה, חוק יסוד: הממשלה עליו דיבר אקוניס הוא בין האחרונים שעברו לפני הקמת הממשלה, וכאמור לא היה יוזמה של הממשלה החדשה (אך כן נתמך על ידי הליכוד). עם זאת, מדובר בחוק היסוד היחיד שתוקן בתקופה זו. בכל מקרה לא ברור מדוע בחר אקוניס באירוע הזה כדי להדגים את הצביעות של השמאל כביכול. מדובר בחוק שהליכוד היה בין יוזמיו ושחבריו תמכו בו, בעת שאקוניס עצמו שימש כדובר המפלגה.

לסיכום, אהוד ברק אכן הגדיל את מספר השרים בממשלה על ידי תיקון חוק יסוד, אך הוא עשה זאת לאחר הקמת הממשלה, ולא לפני. בנוסף, חוק יסוד: הממשלה אכן תוקן והוחלף אחרי הבחירות ולפני שהושבעה ממשלתו של שרון, אך היו עוד עשרות חוקים כאלה והוא לא היה יוזמה של שרון אלא החל שנים קודם לכן. לכן, דבריו של אקוניס לא נכונים ברובם.