האם ההונאות והקריסות של העת האחרונה מסמנות את תום עידן הקריפטו?

השיחה המתפרסמת כאן מבוססת על ראיון שנתנה ד"ר ניצן גסלביץ' פקין לפודקאסט "הצוללת של גלובס". מדי שבועיים נפרסם כאן ב-G כתבות מתוך הפודקאסט. אתם מוזמנים להאזין לפרק הזה ולפרקים נוספים בכל אפליקציות הפודקאסטים

ד"ר ניצן גסלביץ' פקין, היית מהראשונים לחקור את הקריפטו. במאמר שכתבת ב-2016 עם שותפים מהאוניברסיטאות נוואדה ו-SMU התרעתם מפני אימוץ נרחב של המודל. שש שנים מאוחר יותר אנחנו בעיצומו של "חורף קריפטו", עם אפקט דומינו שבו חברות כמו FTX, צלזיוס ו-BlockFi נופלות בזו אחר זו. ראיתם את הנולד.
"במאמר דיברנו על ההבטחה הגדולה שיש במודל המבוזר, כזה שלא תלוי בממשלות ובבנקים, ואמרנו שהוא יכול להיות טוב בהקשרים מסוימים. אבל גם זיהינו פוטנציאל להשלכות בעייתיות על הממשל התאגידי והשווקים. מתברר שצדקנו".

● 5 המלצות מס לסוף השנה: המוצר שמגן מאינפלציה ומתי לא משתלם לקזז הפסדים
● הסיבה שוול סטריט והפד האמריקאי כשלו בתחזיות האינפלציה שלהם
● האם אחרי הקריסות המהדהדות נותרה עוד תוחלת לרעיונות היפים שבבסיס הקריפטו?

איזה סוג של בעיות זיהיתם כבר אז?
"אנחנו התמקדנו בפלטפורמות מבוזרות, בעוד שאלו שקרסו לאחרונה הן ריכוזיות, אבל אחת הביקורות הגדולות כלפי טכנולוגיית הבלוקצ'יין (מעין גוגל דוקס מאובטח לתנועה של מטבעות דיגיטליים - ה"ו) היא שאין מספיק מקרי שימוש חיוביים, כמו תושבת רוסיה שמעבירה תרומות לאוקראינה באמצעות קריפטו וכך יכולה להישאר אנונימית. שאלנו אם המקרים החיוביים המעטים האלה מצדיקים את הסכנות והבעייתיות שכרוכות גם הן במודל. כפילוסופיה הקריפטו נועד להיות כלי דמוקרטי להמונים, כי הוא חותך מתווכים מסורתיים כמו הבנקים והממשלות, שמשרתים רק את מי שמשתייך ל'מועדון'. אבל כשחותכים ממשלות ובנקים, יש בעיות אחרות.

"הקריפטו היה בשנים הראשונות גן עדן לפושעים. עד היום הוא משמש כר פורה להלבנת הון והתחמקות ממס ולמימון טרור ופשיעה. יש בו גם פוטנציאל גדול לתרמיות, כמו אלה שנחשפות בשנה האחרונה. חששנו מכל אלה".

איך המאמר התקבל? אמרו לכם שאתם הורסים את המסיבה?
"האמת, הוא בקושי קיבל התייחסות, כי הקריפטו היה אז רחוק מהמיינסטרים. דווקא בשנתיים האחרונות כמות ההורדות שלו גאתה לאלפים. לפני כן זה היה בעשרות. זה משעשע".

בשיאו שוק הקריפטו הוערך ב-3 טריליון דולר. כיום הוא מוערך בשליש מזה. הזכרנו את אפקט הדומינו, וכעת יש חשש שגם בורסת בייננס, שנחשבת למבצר האחרון של הקריפטו, תיפול. כך דמיינת את זה?
"היה ברור שזה Too Ggood to Be True. כשקראתי על חלק מהעסקים, לא הבנתי מאיפה הם הביאו את הכסף, איך הם מבטיחים תשואות כאלה. בצלזיוס (בנק הקריפטו שייסד הישראלי-אמריקאי אלכס משינסקי עם שותפים ישראלים - ה"ו) למשל הבטיחו תשואה של 17% בשנה ואמרו שהם מצליחים להשיג אותה כי אין להם את ההוצאות שיש לבנק רגיל. אלכימיה זה דבר שהוא נהדר בתיאוריה, אבל במציאות קשה ליצור יש מאין. אנשים היו שבויים ב-FOMO. כשמשחקים בקזינו וכולם מרוויחים, אז הכול טוב. בעיתונים כמו האקונומיסט ממהרים לספר עכשיו איך כולם שגו עם הקריפטו ותיארו את התעשייה כבתי קזינו וירטואליים. אבל הם עצמם הקדישו גיליונות כדי לפאר אותה ואת ההבטחה שלה".

אפילו קרנות ההון-סיכון הגדולות והמובילות בעולם השקיעו בקריפטו. בבורסת הקריפטו FTX של סם בנקמן פריד היו מושקעות סקויה קפיטל, סופטבנק ואפילו קרן הפנסיה של המורים באונטריו. סקויה קנתה את שמה מהשקעות בחברות כמו אפל, סיסקו, Airbnb, גוגל ואינסטגרם. משקיעים קטנים ראו את השמות הגדולים, וזה נסך בהם ביטחון. סקויה מחקה בהשקעה הזאת 210 מיליון דולר.
"זה מה שנקרא תיאוריית האיתות בכלכלה. כשגופים רציניים מאותתים לשוק שבחרו בהשקעה כלשהי, אחרי שעשו שיעורי בית והשקיעו זמן ומחקר, אנחנו מניחים שזו השקעה מוצלחת. בימים האחרונים סקויה פרסמה התנצלות על בדיקת הנאותות שהיא עשתה בנוגע ל-FTX (הקרן הצהירה שתשפר את דרכיה בעתיד, אך גם אמרה שבנקמן פריד הציג בפניה מצג שווא, כך לפי הוול סטריט ג'ורנל - ה"ו). איך זה קרה להן? ה-FOMO הגיע גם אליהן, סוג של אפקט עדר. נוסף על כך, זו הייתה תקופה של ריבית אפסית וכסף זול, ומשקיעים חיפשו נתיבי השקעה שיניבו תמורה גבוהה יותר. היו גם שינויים בחקיקה שאפשרו למוסדיים להשקיע בנתיבים פחות מסורתיים שכללו קריפטו, ולכן גם קרנות פנסיה השקיעו שם".

 בנקמן-פריד. ''מניחה שנראה עוד כאלה עכשיו, כשקשה לגייס כספים'' / צילום: Reuters, Graeme SloanSipa USA

יכול להיות שהייתה גם התרשלות מצד הקרנות?
"זה ברור שעכשיו הן יקשיחו את הסטנדרטים. מאחר שחברות כמו FTX הן פרטיות, הן לא מחויבות לעמוד בשום תנאי, ושיקול הדעת היה רק אצל הקרנות. לפני כמה שבועות סיפר משקיע בשם קמאת' פליהפיתיה, שגם מנחה פודקאסט בשם All In, שכשהציע לבנקמן פריד להקים דירקטוריון אחרי שלא כל כך התרשם מפרזנטציה שערך בזום בפני הקרן שלו, Social Capital, התקשר אליו אחד העובדים וקילל אותו. הגישה של החברות המבוקשות הייתה 'זה הכול או כלום'. היו כאלה שנתנו הכול והיו כאלה שנתנו כלום".

"האיצו נפילות שהיו מגיעות"

מה המכנה המשותף בין פרשיות הקריפטו השונות של העת האחרונה?
"במחלקת פשיטות הרגל שבה עבדתי בפירמת עורכי הדין סקדן־ארפס נהגנו לרפרר לאנה קרנינה ולהגיד: כל החברות מאושרות באותה המידה, אבל כל אחת עצובה באופן שונה. ביחס לחברות הקורסות, אני מזהה נקודות דמיון וגם נקודות שוני. הרבה מהן הגיעו לשם בגלל שילוב של סיכונים שהן לא ניהלו בצורה נכונה או כמעט בכלל לא, הפסדים מתמשכים וחשד לפעילות תרמיתית. הנפילות בשוקי הקריפטו סך הכול האיצו נפילות שהיו מגיעות בכל מקרה בגלל תהליכים לא תקינים שקרו הרבה קודם לכן.

"לגבי צלזיוס, ידוע שהיא רשמה הפסדים מסיביים כבר בשבעת החודשים הראשונים של 2021. בחברה הודו שמעולם לא היו להם מספיק הכנסות כדי לתמוך בתשואות שהבטיחו למשקיעים. ידוע שגם הם וגם FTX ביצעו כל מיני מניפולציות במחיר המטבע שהם הנפיקו כדי להציג בפני לקוחות מצב פיננסי יציב לכאורה, שהיה שונה מהאמת.

"כש-FTX קרסה דובר בתחילה על תופעה של ריצה אל הבנק. התחילו שמועות בטוויטר, וכולם מיהרו להוציא את הכסף שלהם משם. מיליארדי דולרים נמשכו ביממה או שתיים, ולבנקמן פריד לא נותרה ברירה אלא להגיש את החברה לפשיטת רגל, לצ'פטר 11. היום אנחנו יודעים שהעובדה שהם סחבו עד למועד הזה היא בגדר נס. לאורך תקופה ארוכה הם התנהלו בלי שום כללים של ממשל תאגידי. הם ניהלו את הספרים שלהם בקוויקבוק, תוכנה בסיסית לעסק קטן, לא לעסק ששווה עשרות מיליארדים. תיעודים נעשו באמצעות אימוג'יז, הודעות.

"הם פרסמו את מאזן הנכסים וההתחייבויות שלהם, וזה האקסל הכי הזוי שנראה אי פעם בתולדות העולם התאגידי, עם הערות כמו 'אלה הם סכומים מוערכים'. היה ערבוב נכסים בין חברות שונות, עובדים שלא ידעו למי הם שייכים, כספים שלא ידעו איפה הם נמצאים. הבלגן היה גדול. עו"ד ג'ון ריי, מומחה לפשיטות רגל, שניהל בזמנו את התיק של אנרון (אחת ההונאות החשבונאיות הגדולות בהיסטוריה, משנת 2001 - ה"ו), ומי שיושב כעת בכס מנכ"ל FTX בהבראה, אמר שהוא מעולם לא ראה התנהלות תאגידית כל כך כושלת ומנותקת מהמציאות".

מה בדיוק הייתה הנוכלות ב-FTX? אנחנו מדברות בעיקר על הונאת פונזי, כלומר מימון תשואות המשקיעים באמצעות הפקדות של משקיעים חדשים?
"ייתכן שזו הייתה גרסה של פונזי. למעשה, חודשים ספורים לפני הקריסה בנקמן פריד תיאר בראיון לפודקאסט Odd Lots של בלומברג איך עובדת השיטה. לכאורה זה היה דיון תיאורטי, אבל עכשיו הרבה תוהים אם כך הוא פעל. ביל גייטס כינה זאת 'תיאוריית השוטים הגדולים', כשדיבר על תעשיית הקריפטו. אלה דברים שמחזיקים כל עוד יש מישהו שאת יכולה למשוך אותו להיכנס אחרייך. מי שיצא ראשון והרוויח, מצבו טוב.

"נוסף על כך, FTX הימרו ושיחקו עם כספי משקיעים, בלא ידיעתם. הם השקיעו בכל מיני מיזמים אזוטריים כמו קליניקה לפוריות, עסקי בלוקצ'יין וחברות שלא היית יכולה אפילו לדמיין לעצמך. אלה כספים שאיש לא יראה חזרה. היו דיווחים על בעיות ב-FTX עוד בזמן אמת, אבל אנשים התעלמו מהן. האם הייתה כוונה לרמות? זה יצטרך להתברר במשפט".

לכאורה אלה רמאויות שיכולות להתרחש בכל מקום. אבל בקריפטו הן התרחשו בהיקפים גדולים במיוחד. לפי נתוני ה-FBI, ב-2021 ההיקף הכספי של ההונאות בתחום צמח פי שבעה לעומת 2020. למה דווקא שם?
"כי חסר פיקוח רגולטורי הדוק. הייתה אכיפה מהוססת, אטית, לא עקבית ובלי משנה סדורה. זו פרצה שקוראת לגנב. מלבד זאת, הונאות תמיד רווחות כשצומחת טכנולוגיה חדשה. בימים הראשונים של האיקומרס היו המון הונאות".

"מאות מיליונים על מיתוג"

בואי נדבר על משקיעי קריפטו. אחרי הנפילה של צלזיוס ופתיחת ההליך של הגנה מפני נושים, מכתבי לקוחות הגיעו לבית המשפט. משקיע בשם דיוויד צ'אנג כתב למשל: "איבדתי חלק גדול מחסכונות חיי, ואני נאבק לחיות מדי יום עם ההרס וחוסר האונים". נזכיר כי צלזיוס מיתג את עצמו כבנק אכפתי, ואחד הסלוגנים החביבים על משינסקי היו Unbank yourself. עד כמה נפילות מסוג זה פגעו באנשים חלשים מבחינה חברתית-כלכלית?
"בארה"ב רוב משקיעי הקריפטו היו גברים אסייתיים בני 20-30. אבל ההייפ חלחל גם לאוכלוסיות מיעוטים וגם לאנשים מבוגרים יותר. חברה כמו Fidelity Investment אפשרה לאנשים להשקיע חלק מהחיסכון הפנסיוני שלהם בביטקוין. מי שנלחמת בזה היא הסנטורית אליזבת וורן. זה עוד לא נפתר, אבל היא בהחלט נחושה".

וורן אמרה באפריל השנה שלהשקיע בביטקוין זה לקנות אוויר. זו אמירה מדויקת בעינייך?
"הדעות חלוקות לגבי הביטקוין, ויש שנוהגים להפריד אותו משאר המטבעות כי הוא נחשב מעין זהב דיגיטלי. אחת הסיבות לכך היא שמספר המטבעות ממנו מוגבל. בשלב זה עוד קשה לדעת אם זה אוויר או לא".

הייצוג של שחורים אמריקאים בקרב משקיעי קריפטו היה גבוה מאוד. במחקר שערכו באפריל חברות הפיננסים Ariel Investments ו-Charles Schwab עלה ש־38% מהאמריקאים השחורים בני 40 ומטה השקיעו בקריפטו, לעומת 29% מהאמריקאים הלבנים, שליש מהמשקיעים השחורים מאמינים שהקריפטו מפוקח בידי הממשלה, לעומת 14% מהלבנים. 40% מהאמריקאים דיווחו שהשקיעו במשהו שלא לגמרי הבינו בו.
"וכל זה כששחורים אמריקאים הם רק 15% מהאוכלוסייה. מ יעוטים התפתו מאוד בידי הקריפטו בגלל שני דברים משמעותיים: אחד, כל הזמן הבטיחו להם שזו תהיה ה-דרך שלהם לתקן עוולות היסטוריות ולצאת מעמדת הנחיתות הפיננסית שממנה התחילו וליצור עושר חדש; שנית, באופן היסטורי אוכלוסיות חלשות פחות סומכות על המערכת המסורתית, הן מרגישות שהיא מקפחת ומפלה אותם לרעה.

"תחשבי על אנשים שבמשך שנים קיבלו סירוב ליטול הלוואות או משכנתה. הפילוסופיה של הקריפטו, שכביכול עוקפת את המוסדות הפיננסיים, הייתה מפתה מאוד עבורם. למרבה הצער, הקבוצות האלה הבינו הכי הרבה עד כמה הן במעמד פגיע, מעמד של נושים לא מוגנים, האחרונים בתור במקרה של פשיטת רגל. אלה האנשים שעכשיו מתמודדים עם ההרס והאובדן של החסכונות וזה ממש עצוב.

"בדיעבד גם הרגולטור טעה כשלא אסר על חברה כמו צלזיוס להגדיר את עצמה כבנק ועל FTX לקרוא לעצמה בורסה. זה מטעה ומבלבל".

ראינו הרבה סלבס ומשפיענים שכיכבו בפרסומות לקריפטו והיו שגרירי קריפטו, חלקם גם השקיעו בעצמם: הדוגמנית ג'יזל בונדשן ובעלה לשעבר טום בריידי, כוכב קבוצת ה-NBA גולדן סטייט ווריורס סטף קרי, קים קרדשיאן, מייסד טוויטר ג'ק דורסי והמוזיקאי ג'יי-זי. עד כמה זה היה פקטור משמעותי בצמיחת התעשייה?
"מחקרים מראים שצעירים, בעיקר מדור ה-Z, מבצעים את רוב הרכישות שלהם על בסיס המלצות של משפיענים, וההטיה הזאת גוברת והולכת. הסלבס עצמם לא הבינו מה קורה. השחקן מאט דיימון למשל היה ממובילי הביקורת נגד וול סטריט אחרי משבר 2008 וגם הפיק את סרט הביקורת עליו "Inside Job". אבל הוא גם השתתף בפרסומת לקריפטו. הוא חשב - כנראה - שבאמת טמונה כאן הזדמנות.

 מאט דיימון בפרסומת לקריפטו. ''גם הסלבס לא הבינו מה קורה'' / צילום: צילום מסך יוטיוב

"עוד אסטרטגיה של חברות הקריפטו לפנות ללב המיינסטרים הייתה למתג את עצמן כפי שעשו הבנקים הגדולים, למשל דרך לוגואים שעיטרו את הארנות ואולמות הספורט הגדולים. הסטייפלס סנטר בלוס אנג'לס הפך לאולם קריפטו דוט.קום והארנה במיאמי הפכה להיות FTX ארנה. הן שילמו מאות מיליוני דולרים בשביל זה".

"לא להשקיע בגלל FOMO"

האם אנחנו חוזים עכשיו בסוף עידן הקריפטו?
"אולי. יש הטוענים שניסוי הקריפטו כשל ואולי אין בטכנולוגיה הזאת צורך. אני מאמינה שהקריפטו יישאר אבל ישנה פניו. אנחנו נראה אותו אחרת. תהיה הרבה יותר בקרה".

אבל זה פרדוקס. הרי קריפטו עם רגולציה הוא לא קריפטו. לא ירצו אותו ככה.
"ייתכן שזה יהיה קריפטו אחר, ויהיו גם שימושים אחרים בעולמות הבלוקצ'יין. דוגמה יפה וחיובית לשימוש כזה מגיעה מאקסלטור חדשנות בתחום המזון של האו"ם, שמובילה ישראלית מבריקה בשם הילה כהן (The World Food Programme Innovation Accelerator - ה"ו). הוא מאפשר מתן עזרה למעוטי יכולת ברחבי העולם, גם מדינות עולם שלישי כמו בנגלדש ואוקראינה, דרך בלוקצ'יין. עד עכשיו הוא הזרים בדרך הזאת מזומנים בשווי של 325 מיליון דולר, וחסך כך כ-2.5 מיליון דולר בעמלות לבנקים".

מה המסר למשקיעים שמחפשים חדשנות אבל רוצים להימנע מההונאה הבאה?
"לא לקפוץ על עגלות שנראות מפתות רק בגלל FOMO ולעשות שיעורי בית רציניים. יותר קל לראות סרטוני פינטוק (סרטונים פיננסיים בטיקטוק) מאשר לקרוא דוח של 50 עמודים עם הסברים ואזהרות, אבל זו הדרך להשקיע נכון. האיחוד האירופי נתן באחרונה עצה מצוינת: אל תשקיעו במשהו מסוכן יותר ממה שאתם מוכנים להפסיד. זאת אומרת, אם אני רוצה ללכת על השקעה מסוכנת, בסדר גמור, כל עוד אני מביא בחשבון שכל הסכום עלול לרדת לטמיון".