נתניהו לבג"ץ: אין דרך ליציבות שלטונית ללא מינוי דרעי

רה"מ נתניהו הגיב לעתירה נגד מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר: "התעלמות מהרצון הברור של הבוחרים תהווה התנהגות בלתי סבירה בעליל" • היועמ"שית בהרב-מיארה, המתנגדת למינוי, טרם הגישה את תגובתה לבג"ץ 

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה היום (ג') לבג"ץ כי לא תוכל להגן על מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר, ואפשרה לראש הממשלה בנימין נתניהו למנות לעצמו ייצוג עצמאי בעתירות נגדו.

היועמ"שית החליטה: יש לבטל מינוי דרעי לשר הפנים | בלעדי 
לוביסט שפעל בשירות הקבלנים נגד חוק המטרו: המנכ"ל המיועד של רגב 

נתניהו הגיב היום לעתירה וטען כי השיקול המרכזי שצריך להנחות אותו כראש הממשלה הוא השבת היציבות השלטונית ואין כל דרך להביא ליציבות שלטונית ללא מינויו של דרעי.

העתירה תידון ביום חמישי בבוקר בהרכב מורחב של 11 שופטי בית המשפט העליון.

"התעלמות מרצון הבוחרים תהווה התנהגות בלתי סבירה בעליל"

בתגובת נתניהו לבג"ץ, שהוגשה ע"י עוה"ד מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק, נטען כי רצון הבוחרים תומך במינוי דרעי לשר. "סיעת ש"ס היא הסיעה השנייה בגודלה בקואליציה. למעלה מ-2.3 מיליון בוחרים תמכו במפלגות הקואליציה כגוש אחד. התעלמות מהרצון הברור של הבוחרים תהווה התנהגות בלתי סבירה בעליל".

בנוסף נטען כי מדובר בסוגיה פוליטית מובהקת שאינה שפיטה וכי התערבות במינוי תפגע בעקרון הפרדת הרשויות. על הטענה כי מדובר בחקיקה פרסונלית השיב נתניהו כי "שינוים משטריים הנובעים ממניעים פוליטיים, אף אם הם נראים בתור פרסונליים לאור אירוע כזה או אחר, אינם פסולים או פגומים".

בהרב-מיארה עדיין לא הגישה את תגובתה לבג"ץ. היום פנתה היועמ"שית לבג"ץ בבקשה לדחות את הצגת עמדתה המלאה למחר ולקיים את הדיון בשעה מאוחרת יותר ביום חמישי.

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפק, הודיעה לבג"ץ כי לעמדתה יש לדחות את העתירות מאחר והכנסת לא עשתה שימוש לרעה בסמכותה. "העובדה שמקרה פרטי היווה תמריץ לחקיקה אינה הופכת חוק כללי לחוק פרסונלי". אפק לא התייחסה לשאלת סבירות מינויו של דרעי מאחר שהתערבות מטעם זה לא נוגעת לדבר חקיקה שבסמכות הכנסת.

בעתירות שהוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות ומשמר הדמוקרטיה נטען כי מינויו של דרעי נגוע בחוסר סבירות קיצוני בשל הרשעותיו הקודמות, האחרונה שבהן לפני שנה. בנוסף נטען כי בית המשפט שקיבל את הסדר הטיעון הוטעה לחשוב כי דרעי מתכוון לפרוש מהחיים הפוליטיים. בפועל דרעי פרש מהכנסת וזמן קצר לאחר מכן התמודד בבחירות וחזר לחיים הפוליטיים. עוד נטען כי תיקון חוק יסוד הממשלה כך שמי שהורשע במאסר על תנאי יוכל לשמש כשר הוא בלתי חוקתי ונועד להכשיר את המינוי.