הדרך השלישית: גוף מגשר בסוגיות ערכיות

הכותב הוא ממייסדי "הקונגרס הישראלי" וראש "מרכז מנומדין" למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר־אילן

במוצאי שבת יעמדו שני מחנות האחד מול השני, ערוכים למאבק חסר פשרות. האחד, חמוש ברוב קואליציוני מוצק, והשני, מצויד בשלטים וגרון ניחר, חדור תחושת צדק ומסירות, מגובים בהמונים. שני אלה ירוצו אל תוך התנגשות. הראשון - בדרישה חסרת פשרות לבית המשפט: נעל את השערים. הסר את ידיך משאלות ערכיות. תן לציבור להכריע במנגנון הדמוקרטי של הכרעת רוב. והשני - בתביעה להשאיר את השערים פתוחים, כי בית המשפט הוא שיגן על שלטון החוק וזכויות האדם. שניהם ירוצו להתנגשות, כי הם בטוחים שיש רק שתי ברירות - פתוח או סגור. אבל קיימת דרך שלישית. 

● רוצים באמת לתקן את מערכת המשפט? זה מה שצריך לעשות | פרופ' סוזי נבות, דעה
● יריב לוין בחר צד, והציבור ומערכת המשפט ייפגעו | השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, דעה
● אם ייעשו בה שיפורים, רפורמת לוין ראויה וחיובית | השופט בדימוס עודד מודריק, דעה

בשנים האחרונות אנחנו שוקדים בקונגרס הישראלי על הצעה שתיצור כלי חדש, גוף בונה הסכמות, לצד בית המשפט, שיאפשר ליצור הידברות ופתרונות מוסכמים, הן בשלב מקדמי עוד בטרם הגיע הסכסוך להליך משפטי והן במסגרת ההתדיינות בעליון. בית המשפט העליון מוטל - שלא בטובתו ולעתים בניגוד לרצונו - אל תוך סכסוכים ערכיים מדממים מזעם ונדרש להכרעות בינאריות.

אין פשרות

בסוגיות אלה אין פשרות. העותרים, מתודלקים בתחושת צדק, לא יכולים להתפשר. הם צריכים לתת דין וחשבון למי ששלח אותם, והם מעוניינים בפרסום, שינויים וניצחונות. תארו לעצמכם את סכסוך החמץ בבתי החולים לו היה מנוהל על קבוצת רבנים, נציגי ציבור מכל הזרמים. קל לדמיין פתרון שהיה מקובל על כולם. אבל המערכת לא מאפשרת את ההגעה לפתרונות. היא מכוונת להשגת ניצחונות בקרבות משפטיים עקובים מטיעונים שבסופם בית המשפט ייתן סעד לצד אחד. בהגדרה, יהיה צד מנצח וצד מושפל.

הרפורמה שלנו עוסקת בהקמת מכשיר חברתי, "המסכים הציבורי". במצב זה, כשתעלה סוגיה רווית ערכים לבית המשפט, הוא יטיל אותה על כתפיו של הגוף החדש. זה מצויד במיומנויות גישור, בניית קבוצות מייצגות והשגת הסכמות, יישב על המדוכה ויעצב ועדה שתביא לשולחן פתרון שיוסכם על כל הצדדים. לאחר תהליך הגישור, יוגש הפתרון לבית המשפט. זה יוכל לבחור אם לתת לו תוקף של פסק דין - או להכריע תוך מתן משקל לדוח שיוגש לו ובו סיכום התהליך.

לסנן בין מקרים

שינוי זה ייתן לבג"ץ את האפשרות לסנן בין מקרים מובהקים שבהם הוא נדרש להכריע כדי להגן על זכויות האדם ובמיוחד זכויות מיעוטים ושלטון החוק - לבין מקרים שבהם הוא יוכל, לפחות בשלב ראשון, לא להכריע אך גם לא לדחות את התביעה - אלא להפנות אותה למנגנון חלופי.

הוא ייצור מנגנון שתהיה לו לגיטימציה ציבורית, שיאפשר לדון, להבין ולהגיע להסכמות מורכבות הרבה יותר מאלה שניתן להגיע אליהן בין כותלי בית המשפט. והכי חשוב - הוא יחזיר לפרופורציה את השפעתם של הגורמים המקטבים, ויכניס לדיון את הקבוצה הגדולה בישראל המבקשת למצוא דרכים לחיות ביחד ולא נושאים להתקוטט עליהם.

שינוי זה יאפשר לסוגיות גדולות להתברר במסלולים אחרים, ויאפשר לבית המשפט לצאת מזירות מחלוקת נפיצות. רפורמה זו תאפשר לחברה להגיע לפשרות מספקות, ולכולנו להתאחד מאחורי בית המשפט שיוכל לעשות שימוש באיזמל המנתחים, במקרי קיצון אמיתיים.