"צריך רפורמה, לא תוכנית קיצונית": ההייטקיסט שחושב קצת אחרת

יש להגיע להסכמות על ביצוע רפורמה מאוזנת שתאפשר לקיים מערכת אכיפה יעילה, תאפשר מערכת משפט מרתיעה ותאפשר ממשלה המסוגלת ליישם את המדיניות שאליה נבחרה - כל זאת מבלי לפגוע במיעוט

שופטי בית המשפט העליון / צילום: אלי דסה
שופטי בית המשפט העליון / צילום: אלי דסה

הכותב הוא יזם הייטק ושותף בקרן הון סיכון, חבר דירקטוריון ב-wix ,walkme ועוד. הוא עבד בצמוד עם משרדי המדע והחינוך בעבר, חבר בצוות הבין-משרדי של דדי פרלמוטר לנושא פערי כוח-אדם בהייטק

כאחד שעובד בצמוד לשרים, מנכ"לי משרדים, חברי כנסת וקצינים בכירים בצבא ובמשטרה, ארצה לשים את הדברים על השולחן: כיום ישנה בעיה במערכת המשפט. לכן נדרשת רפורמה - אבל לא תוכנית קיצונית המשתקת את מערכת המשפט. 

מאות כלכלנים מזהירים: "המהפכה המשפטית תגרום לנזק חסר תקדים"
פרופ' דניאל כהנמן לגלובס: "הרפורמה המשפטית היא חורבן, יהיו לה תוצאות מוחשיות בכלכלה ובמעמד המדיני"
נתניהו מנסה להרגיע את חששות הכלכלנים מהרפורמה המשפטית: "מי שהשקיע בישראל הרוויח המון וירוויח עוד הרבה יותר"

כאשר הצעת החלטה לממשלת ישראל מכילה כעמוד אחד המלצת השר ועוד חמישה עמודים של חוות-דעת משפטיות, כאשר כל פעולה למימוש מדיניות הממשלה מצריכה אישור של הייעוץ המשפטי כסמכות עליונה, כאשר קצין צבא אינו פועל על בסיס ניסיונו והכשרתו אלא על-פי הסיכון המשפטי שהוא עלול להיחשף אליו, ולו באם מחשבה זו חולפת בראשו - אזי ישנה בעיה.

כאשר בתי המשפט אינם מבינים את רמת האלימות הגואה ואת האגרסיביות הפושטת בחברה, ואינם פועלים במלוא חומרת הדין עם עבריינים מועדים וחוזרים ונוהגים בהם במידת הרחמים - אזי ישנה בעיה.

מסיבות ונוספות, נדרשת רפורמה לחיזוק מערכת המשפט בתחום המשפט, ובמקביל הסדרה של מערכת היחסים בין הרשויות השונות בהסכמה רחבה. אולם לא הרפורמה המוצעת על-ידי שר המשפטים יריב לוין, אשר מותירה את הממשלה ללא פיקוח.

דרושה הסכמה רחבה

באותה נשימה, על-פי ההסכם הבלתי כתוב בין כל אזרח לבין המדינה, האזרח מצפה כי הממשלה תעבוד בעבורו - ללא שיוך פוליטי. האזרח מצפה כי שרי הממשלה, ראשי הוועדות וכלל חברי הכנסת יגלמו סט ערכים דמוקרטיים (שהרי הדמוקרטיה היא זו שהניחה אותם על כיסאם הרם), יושרה, ענווה, סובלנות ואידאולוגיה שבעבורם נבחרו.

האזרח מצפה כי המשטר הדמוקרטי יעודד הצטיינות וערכים, וכי הטובים ביותר יגיעו למסדרונות הכנסת והממשלה - ולא עסקנות, נאמנות ובינוניות. חוסר אמון האזרח מופיע בשפל אליו הגיע "מדד אמון הציבור": בית המשפט העליון עם אמון של פחות מחצי מהעם, אך גרוע מכך - הכנסת עם למטה מ-20% והמפלגות עם למטה מ-10%.

הציבור על כל רבדיו מביע חוסר אמון בנבחריו (מדד האמון), אך מביע תמיכה בשיטה הדמוקרטית (אחוזי הצבעה גבוהים), שחובה עלינו לשמרה. לכן, במקביל להמשך ההפגנות והעצומות, יש לפעול בצורה אקטיבית בכדי לבנות גשרים חוצי-מפלגות, שכן בין מרכז הליכוד מימין למרכז העבודה משמאל יש מעל ל-80 מנדטים עם מכנה משותף - דמוקרטיה ציונית ומתקדמת.

יש להגיע להסכמות על ביצוע רפורמה מאוזנת שתאפשר לקיים מערכת אכיפה יעילה, שתאפשר מערכת משפט מרתיעה ושתאפשר ממשלה המסוגלת ליישם את המדיניות שאליה נבחרה - כל זאת מבלי לפגוע במיעוט.