מס הנסועה על רכב חשמלי חוזר: והפעם בחוק ההסדרים

טיוטת חוק ההסדרים מציעה לעגן בחוק מס נסועה של 15 אגורות לקילומטר על כלי רכב חשמליים החל מינואר 2026

רכב חשמלי בטעינה / צילום: Shutterstock
רכב חשמלי בטעינה / צילום: Shutterstock

הממשלה תפעל לקדם הטלת מס נסועה על כלי רכב חשמליים בהיקף ארצי החל מתחילת ינואר 2026. כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים החדש. על פי ההצעה יקבע בחוק כי החל מינואר 2026 בעל רכב מנועי יהיה חייב במס נסועה של 15 אגורות לקילומטר צמוד למדד. עם זאת מוצע כי "רכבים המונעים על ידי בנזין וסולר שאינם נטענים מרשת החשמל יהיו פטורים ממס נסועה לתקופה של 15 שנים ממועד התחילה. שר האוצר יהיה רשאי להאריך את התקופה האמורה וזאת בהתבסס על חוות דעת של רשות המסים בנוגע לפער בין העלויות החיצוניות של שימוש ברכב לבלו המשולם על ידי הרכבים האמורים, להתפתחויות הטכנולוגיות, וליכולות התפעוליות". על פי המוצע יקבלו פטור מהמס כלי רכב שאינם רכב פרטי, דוגמת מוניות, וזאת לתקופה של 5 שנים ממועד התחילה.

הפצצה שמחכה לחברות ההייטק בחוק ההסדרים 
אכיפה בנת"צים והקלה ביבוא מזון: טיוטת חוק ההסדרים נחשפת 
הטבת מס למי שימכור קרקע לבנייה וסגירת הפירצה של דירת מעטפת: התיקונים המוצעים במיסוי מקרקעין בחוק ההסדרים 

על פי ההצעה המס ישולם לכל קילומטר נסועה שהרכב ביצע והתבסס על הנסועה הנמדדת במחשב הרכב ובהתאם לבדיקה שתיעשה בטסט השנתי. מוצע גם כי בעל הרכב ישלם "מקדמות בגיו הנסועה, אחת לחודש, במנגנון שייקבע בחוק". רשות המסים תהיה אחראית על גביית המס ותוקם מערכת גבייה שתתוכנן "באופן שימנע ככל הניתן את הסיכון לפגיעה בפרטיות החייבים".

יצוין כי מדובר בגלגול חדש של ההצעה להטלת מס נסועה על רכב חשמלי, שהועלתה כבר ב-2021 והייתה אמורה לצאת לפועל כבר ב-2023 או ב-2024 ולמעשה כעת נדחית בשנתיים לפחות. להצעה הועלו התנגדויות רבות הן מענף הרכב והן ממשתמשי הרכב הפרטי.

"ההשפעות השליליות של הרכב אינן מתומחרות וזה עלול לעודד שימוש רב יותר בו"

בנימוקים להצעה כותבים המציעים כי "כניסתו המהירה של הרכב החשמלי, אשר ברובה נובעת משינויים עולמיים בהיצע הרכבים, מציבה אתגרים משמעותיים אשר יש להידרש אליהם: ראשית על מנת להסיר חסמים בפני כניסתו, ושנית על מנת לצמצם את הנזק המשקי אשר עשוי להיווצר מכניסה לא סדורה וללא הערכות מספקת של רכב חשמלי. האתגרים שכניסת הרכב החשמלי מציבה בפני המשק הינם הן בתחום האנרגיה והן בתחום התחבורה.

"לפי הערכות ראשוניות, כניסה לא מותאמת של הרכב החשמלי לשוק הישראלי עלולה לדרוש הקמת תשתיות משמעותיות הן במקטע היצור, באמצעות הגדלת הצורך בהקמת תחנות כח ומתקני אגירה, והן במקטעי הרשת. כפי שציינו תהיה השפעה גם על היקף השימוש ברכב פרטי. בהיבטים רבים, רכבים חשמליים זהים לחלוטין לרכבי בנזין כך שהשימוש בהם צפוי לגרום לאותם קשיים אשר מעורר השימוש ברכב פרטי - ובראשן בעיות הגודש בכבישים ותאונות הדרכים.

"בהקשר זה אף יש להזכיר כי אחד מיתרונותיו של הרכב החשמלי הוא עלויות אנרגיה (חשמל) נמוכות. החיסכון לבעל הרכב עלול ליצור ברמה המצרפית בעיה משמעותית שכן קיים חשש כי עלות השימוש הנמוכה תביא להסתמכות רבה יותר על רכב פרטי על כל המשתמע מכך. זאת, באופן שאיננו עולה בקנה אחד עם המדיניות הממשלתית הפועלת לפיתוח התחבורה הציבורית ועידוד השימוש בה ובנסיעות שיתופיות.

נכון להיום, נסועת רכבים חשמליים איננה ממוסה, וזאת בניגוד לנסועת רכבי מנוע בעירה פנימית, המשלמים מס בלו עבור הדלק הנצרך על ידם; זאת למרות שכאמור, רכבים חשמליים זהים לרכבי בעירה פנימית מבחינת רבות מהשפעותיהם החיצוניות. מצב זה, בו ההשפעות השליליות של הרכב אינן מתומחרות, עלול לעודד שימוש רב יותר ברכב, וכך להעצים את ההשפעות השליליות הללו".

בנוסף מוצעים בטיוטה לחוק ההסדרים צעדים שונים להאצת הפרישה של תשתית הטעינה לכלי רכב חשמליים ובהם חובה להקמת תשתית טעינה בכל בית חדש, ביצוע הקלות משפטיות שונות שיאפשרו הצבת עמדות טעינה בבתים משותפים גם ללא הסכמת כל הדיירים, ועוד.