עוד נגיסה ברפורמת בכר: בנקים קטנים יוכלו שוב לשווק ביטוחי רכב?

במסגרת רפורמת בכר משנת 2005 שנועדה לצמצם את הריכוזיות במערכת הפיננסית, נקבע כי הבנקים יוכלו להחזיק סוכנות ביטוח רק למטרת עיסוק בביטוח חיים ללווי משכנתאות או בביטוח דירות מגורים, ואך ורק למי שנוטל מהם או מבנק אחר משכנתה. כעת, מתכננים במשרד האוצר לשנות זאת, כשהם מציעים לאפשר לבנקים קטנים להחזיק בסוכנות ביטוח שתמכור גם ביטוחי נוספים, דוגמת ביטוח רכב וביטוח לבתי עסק.

● הפצצה שמחכה לחברות ההייטק בחוק ההסדרים 
● מס הנסועה על רכב חשמלי חוזר: והפעם בחוק ההסדרים 
● אכיפה בנת"צים והקלה ביבוא מזון: טיוטת חוק ההסדרים נחשפת 

באוצר הסבירו כי השינוי המוצע נעשה "בשל מורכבות ענף הביטוח והחיסכון ובכלל זאת פערי מידע וניגוד עניינים מובנה בין המבוטח או החוסך לבין מבטח ומשווקים". לדבריהם, בשל זאת נפגעת יכולתו של ציבור המבוטחים והחוסכים לקבל החלטות חיסכון וביטוח אופטימליות. "הגברת התחרות בשוק זה, וכן צמצום ניגודי עניינים מובנים ובעיות נציג יאפשרו הבטחת מתן ייעוץ ותיווך אובייקטיבי של מוצרי ביטוח וחיסכון לפרט וישפרו את יכולתו לבחור במוצרי הביטוח והחיסכון המתאימים לצרכיו".

באוצר מסבירים כי למרות התיקון ברפורמת בכר ותיקונים אחרים שנעשו לאורך השנים, דוגמת הפרדת קופות הגמל מהבנקים (גם זאת במסגרת רפורמת בכר) או הפרדת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד (כיום מקס) מהבנקים הפועלים ולאומי ששלטו בהם, בהתאמה (במסגרת רפורמת שטרום), צומצמה השפעתם של הבנקים על שוק ההון בישראל, וניתן עידוד להתפתחותם של גופים מוסדיים משמעותיים, נכון לשנת 2021 היקפי הנכסים של הבנקים הגדולים עדיין גדולה משמעותית בהשוואה להיקף הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים, כאשר סך הנכסים של שני הבנקים הגדולים (הפועלים ולאומי) בישראל עומד על כ-1,300 מיליארד שקל, לעומת סך נכסים של כ-350 מיליארד שקל אצל שני הגופים המוסדיים הגדולים בישראל. יתרה מזאת, המערכת הבנקאית עצמה עדיין מאופיינת בריכוזיות גבוהה, כאשר נכון לשנת 2020 שני הבנקים הגדולים בשוק מחזיקים יחד נתח שוק של 56%".

לכן, מציעים באוצר לאפשר רק לבנק ששווי נכסיו אינו עולה על 10% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, (כיום מדובר בבנקים הבינלאומי, ירושלים, וואן זירו וכן עוד בנקים קטנים) , לשלוט בסוכנות ביטוח שעיסוקו היחידי מעבר לתחומי ביטוח החיים אגב משכנתה וביטוח דירות אגב רכישת משכנתה, הוא ביטוח כללי.

"מטרת התיקון המוצע הינה הגברת התחרות בשוק הבנקאות באמצעות מתן יתרון תחרותי לבנקים בעלי היקף פעילות קטן, ובמקביל הגברת התחרות על המחיר והשירות בשוק סוכני הביטוח באמצעות הוספת שחקנים חדשים בעלי יכולות דיגיטליות. כל זאת תוך שמירה על העיקרון המרכזי של החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות - צמצום הריכוזיות במערכת הפיננסית", הסבירו באוצר.

עם זאת, הם מציעים בטיוטה כי לאחר ארבע שנים מיום תחילתו של התיקון בחוק ועד לתקופה של שש שנים מיום זה, רשאי שר האוצר, בשים לב בין השאר למצב הריכוזיות במערכת הפיננסית, להקטין את היקף הפעילות שמגדיר בנק קטן אן ייווכח כי לצעד זה יהיו השפעות שליליות על הריכוזיות במערכת הפיננסית ויתגלה כי אין תחרות מספקת בתחום הפעילות המדובר.

כמו כן, מוצע לקבוע בחוק הבנקאות כי במקרה בו חדל בנק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן, יורה אותו בנק לסוכנות הביטוח שבשליטתו לחדול מעיסוק בביטוח כללי, או לפעול להפסקת שליטתו בסוכנות בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לעניין זה.

הסוף לביטוחי המנהלים?

במסגרת הטיוטה מציעים באוצר גם הצעה מרחיקת לכת באשר לביטוחי המנהלים. באוצר מציעים כי מי שיועל להפקיד כסף למוצר החיסכון הפנסיוני הזה יהיה רק מי שמשכורתו גבוהה, וכי הוא יוכל לעשות זאת רק מעבר לתקרת ההפקדה הפטורה ממס בקרנות הפנסיה. תקרת ההפקדה מתעדכנת בכל שנה, בשנת 2023 התקרה עומדת על 4,866 שקל בחודש.

על פי דוח הממונה על רשות שוק ההון לשנת 2021, ככלל דמי הניהול של ביטוחי המנהלים הן הגבוהות ביותר בשוק. כך למשל, בשנת 2021 דמי הניהול הממוצעים של קופת ביטוח היו גבוהים פי 4 מדמי הניהול הממוצעים בקרנות הפנסיה החדשות והמקיפות. כמו כן, גם עלויות הכיסויים הביטוחיים בקופות הביטוח גבוהות באופן משמעותי מעלויות הכיסויים הביטוחיים בקרנות הפנסיה החדשות. בנוסף, כיום מקדם קצבת הזקנה (מספר החודשים בו מחלקת החברה המנהלת את צבירת החיסכון בביטוחי ולפי התוצאה המתקבלת נקבע גובה הקצבה החודשית, ר"ו), בביטוחי המנהלים גבוה אף הוא ממקדם הקצבה בקרנות הפנסיה, אלמנט אשר מקטין עוד את גובה הקצבה הצפויה לפורשים בקופות ביטוח ביחס לקרן פנסיה חדשה.

פערים אלה מיוחסים, בין היתר, לחוזה הביטוח האישי העומד בבסיס קופת הביטוח (בניגוד למנגנון הערבות ההדדית הקיים בקרנות הפנסיה, למשל). בשל ההתחייבות החוזית הקשיחה חברת הביטוח נושאת בכל הסיכון המגולגל לידי החוסך בדמות עלויות גבוהות יותר. בנוסף, שלא כמו מכשירי חיסכון פנסיוני אחרים, ביטוחי המנהלים המשווקים כיום אינם נהנים מהבטחת תשואה בידי המדינה.

לאור זאת, מוצע בטיוטת חוק ההסדרים להורות לשר האוצר לתקן תקנות לפיהן הפקדת כספים במסגרת ביטוח מנהלים תתאפשר רק ביחס לסכומים שהינם מעבר לתקרה החודשית. בעקבות התיקון המוצע, רק מבוטחים ששכרם החודשי הממוצע גבוה מהתקרה החודשית יוכלו להפקיד בקופת ביטוח, וכן לעשות זאת רק ביחס לסכומי השכר העולים על תקרת הבסיס, כלומר על שכרם שמתחתם לסכום זה אם לא יוכלו להפקיד לביטוח מנהלים.