האם חזון של "אפס נפגעים" אפשרי בענף הבנייה?

ביום חמישי האחרון נהרג מוחמד חסין אל ח'טיב בתאונה באתר בנייה ברחוב גמליאל בבני ברק. הוא הפועל החמישי שנהרג בענף הבנייה מתחילת 2023, וזה רק החודש הראשון של השנה. על רקע מכת התאונות הנמשכת, בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ מקדמים ומרחיבים את תוכנית הדגל שלהם לקידום הבטיחות באתרי הבנייה, תוכנית הכוכבים.

"עד 2015, אם פועל נהרג, היו משכיבים אותו על אלונקה בצד וממשיכים לעבוד", אומר איל בן ראובן, חבר הכנסת לשעבר והיום יו"ר מטה הבטיחות בהתאחדות הקבלנים. "היו עובדים שעוסקים בבנייה 20 שנה ומעולם לא שמו על עצמם רתמה לעבודה בגובה. נדרש כאן שינוי משמעותי. כשאדם עולה לקומה ה־20, ובגלל טעות הוא נופל - אין כאן דרך חזרה, זה מוות ודאי".

 איל בן ראובן / צילום: יח''צ

"הרעיון הוא ליצור שינוי תרבותי עמוק"

בן ראובן ניסה לקדם כמה יוזמות בתחום עוד כחבר כנסת, כדוגמת חוק עוזר בטיחות אשר מחייב נוכחות של אדם האחראי על בטיחות בלבד, בכל אתר בנייה גדול. היום הוא אחראי, בשיתוף חברת צומ"ת בטיחות והסתדרות עובדי הבניין, על תוכנית "כוכבי הבטיחות".

התוכנית מציעה חמישה שלבי הסמכה, אותם מכנים "כוכבים", המוענקים לחברות - החל בכוכב הראשון, המסמל שהחברה מוכנה להטמעת נהלי בטיחות חדשים, ועד לכוכב החמישי שמצביע על הסמכה לתקן הבטיחות הישראלי 45001.

התוכנית יצאה לדרך ב־2019 וכיום משתתפות בה 150 חברות בנייה בישראל, שמיישמות אותה ב־1,026 אתרי בנייה, שבהם עובדים כ־70 אלף פועלים. נכון להיום, עוד אין חברות אשר זכו בכוכב חמישי, אך לשלוש חברות ישנם ארבעה כוכבי בטיחות, ולתשע חברות יש שלושה כוכבים.

"הרעיון הוא יצירת שינוי תרבותי עמוק בתפיסת הפעולה בענף הבנייה, כדי להוביל לתיקון אמיתי", אומר בן ראובן. "איך יוצרים שינוי תרבותי? באמצעות חינוך, הסברה, תודעה ויצירת רצון של המנהלים ושל הקבלנים עצמם לתקן ולשנות, מתוך ידיעה שבטיחות המובילה לאיכות. כבר היום, ארבע שנים מאז שהתחלנו, אנחנו יודעים להגיד את זה בוודאות: חברה שעובדת בסביבה בטיחותית הופכת לחברה טובה יותר".

"רותמים את החברה, ולא מתרכזים באכיפה"

את התוכנית מפעילה חברת צומ"ת בטיחות, באמצעות כ־20 עובדים, כולם טייסי קרב בעבר וקברניטים בהווה. עמנואל רוזנצוויג, סמנכ"ל הפיתוח בחברה ומיוזמי התוכנית, אומר: "אנחנו מנסים להראות לחברות ולעובדים, שאפשר לשנות מציאות. לגרום למנהל עבודה, שמתמודד באתר הבנייה עם עשרות עובדים, מרביתם זרים, להאמין שהוא בעצמו יכול להשפיע על דרך העבודה ועל איך שהדברים קורים באתר. כך מתחילים בשינוי תרבותי: רותמים את החברה, ולא מתרכזים באכיפה, אלא במניעה, בפעולות ארוכות טווח. דרך המקום הזה אנחנו יכולים להגיע גם אל העובד הפשוט, שנמצא לפעמים אלפי קילומטרים מהבית שלו, מהמשפחה שלו, ולרתום אותו למאמץ".

אחת החברות הבודדות שמחזיקות כיום בארבעה כוכבי בטיחות היא חברת עץ השקד, לצד אלקטרה בנייה וחברת גיא ודורון לוי. "תפיסת ניהול הבטיחות בחברה, בהתאם לתוכנית הכוכבים, לא נותרה אך ורק בתחום הבטיחות", מספר יניב שפטניצקי, מנכ"ל עץ השקד הנדסה. "הרציונל בתוכנית מדבר על מצוינות בבטיחות, ואת המתודולוגיה הזו אנחנו משליכים, בהתאמות הנדרשות, גם על איכות, על ניהול כוח האדם והבדק. אני יכול לומר בוודאות כי השיטה דחפה לשיפור משמעותי בתפקוד ובתוצאות המחלקות השונות".

 יניב שפטניצקי מנכ''ל עץ השקד הנדסה / צילום: יח''צ

במה למשל?
"ניתן לראות אצלנו תהליכים של עידוד הסמכות להעיר ולהאיר על תקלות וטעויות, מצד כלל הגורמים השותפים לבנייה לרבות הפועלים, וכתוצאה מכך אנחנו נהנים מ'חוכמת המונים' המשפרת באופן תמידי את התהליכים. במחלקת האיכות עברנו מביקורת איכות לתפיסה של תחרות בין האתרים, על איכות כל פרויקט ועל הדרכה נכונה ומקצועית, כולל פרסים משמעותיים למצטיינים - מעבר מביקורת והערות לתגמול ולתחרות".

בימים אלו נמצאת החברה בעיצומו של תהליך ההסמכה לכוכב החמישי, השלב הגבוה ביותר בתוכנית הכוכבים. הירתמות החברה להצטיינות בבטיחות נעוצה בין השאר בתאונת עבודה שאירעה באחד מאתרי החברה בשנת 2017, שבה נהרג טום לוי ז"ל. במסגרת ההליך המשפטי הוגש בין היתר, בצעד חריג, כתב אישום נגד שפטניצקי כנושא משרת מנכ"ל בחברה. בסופו של דבר הופחת האישום נגדו ונסגר בהסדר טיעון וללא הרשעה.

ובכל זאת, נדרשת בקרה רבה על כל חברה וחברה, וזו דורשת משאבים רבים. "לכל חברה יש מנהל תוכנית מטעמה, וחונך מטעמנו", מוסיף ד"ר יוסי שוב, מנכ"ל צומת בטיחות. "החונכים נפגשים עם כל חברה כ־50 פעמים, מהמנהלים ובעלי הבית ועד לפועל שבקצה. אנחנו בונים תשתית ניהולית שתתרגם את עקרונות התוכנית למעשים, מכינים לראשי הצוותים רשימות תיוג (check list) בכל השפות, ומטמיעים את הערכים שלנו: ביצוע תדריך בוקר בכל בוקר, ביצוע תחקירים במידת הצורך, העברת הסמכות ועוד".

"אנחנו מצלמים כמעט בכל יום את האינטראקציות עם העובדים, מנתחים את הסרטונים ומעבירים משובים. אנחנו מאמינים מאוד בבקרה עצמית, ומחנכים לכך", מוסיף בן ראובן. "ברוב החברות המשתתפות בתוכנית, המנכ"ל או ממונה הבטיחות מקבל דיווח יומי מדי בוקר על מי מהעובדים עשה תדריך בוקר ומי לא".

"אנחנו נגמרים מכל פועל שנהרג לנו"

כל חברת בנייה אשר מעוניינת להצטרף לתוכנית כוכבי הבטיחות יכולה לעשות זאת תמורת סכום של 35 אלף שקל בשנה. העלות המלאה של התוכנית היא כ־70 אלף שקל לשנה לכל חברה, אבל הסכום מסובסד על ידי קרן מנוף מקרנות הביטוח הלאומי והקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל.

בהסתכלות לעתיד, השלושה אינם חוששים להציב את הרף הגבוה ביותר לתוכנית, גם אם כרגע הוא רחוק מאוד: "אנחנו רוצים אפס נפגעים", מצהיר בן ראובן, "כי אנחנו נגמרים מכל פועל שנהרג לנו. גם 23 הרוגים זה יותר מדי, וגם שלושה. אני מאמין שאנחנו יכולים להתקרב לאפס כשלים ולאפס נפגעים. לפני 4־5 שנים הייתי סקפטי מאוד, אבל היום זה אפשרי. לצד זה, אנחנו יודעים שיש לנו עוד הרבה מאוד עבודה".

"אני דומע כשאני רואה הודעה על פועל הרוג. אסור שיהיה אחד כזה", מצטרף לדברים ד"ר שוב. "החזון שלנו מגדיר אפס כשלים בתכנון ובביצוע, מה שיוביל ליעד של אפס הרוגים. בשביל זה צריך לעבוד קשה מאוד, וחלק מהעניין הוא הרחבה מתמדת של התוכנית: אנחנו צריכים לדאוג לכך שבעוד ארבע שנים לא יהיה קבלן אחד, מתוך כ־8,000 קבלנים רשומים בישראל, שלא ייקח חלק בתוכנית".

"הענף צריך לעבור את אותו מהפך שעבר עולם הטיסות האזרחיות לפני 30 שנה", מוסיף רוזנצוויג. "בעבר תאונות אוויר היו דבר שכיח מאוד, והיום מטוס הוא כלי התחבורה הכי בטוח שיש".

ליישם את התוכנית בקרב 300 אלף עובדי בנייה

כדי להרחיב את התוכנית לכל הענף, אומרים אנשיה, תידרש מעורבות רחבה יותר של המדינה. "כאסטרטגיה, אנחנו לא מחכים לאף אחד: אנחנו רצים והמדינה רצה אחרינו", אומר בן ראובן. "אבל המדינה מוציאה בכל שנה מיליארדי שקלים בעקבות פציעות ותאונות קטלניות בעולם התעסוקה. אנחנו שבים ומבקשים: תנו לנו תקציב של 10 מיליון שקל בשנה מהמדינה, ונוכל ליישם את התוכנית הכוכבים גם בקרב 250 אלף או 300 אלף עובדי בנייה".

לדברים מצטרף גם ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "ברור שלא נוכל להשיג הכרעה מלאה של תאונות העבודה לבדנו. נדרשת השקעה מצד המדינה. הכסף הזה לא רק יציל חיים דה פקטו, אלא גם יקצר את זמן הבנייה ויביא לקפיצת מדרגה בפרודוקטיביות של הענף וברמת הבנייה בישראל". הנושא הונח על שולחנו של סגן שרת הכלכלה היוצא, יאיר גולן, אך לא הגיע להחלטה עד לפירוק הממשלה הקודמת. העניין טרם הועלה לדיון מעמיק בפני שר הכלכלה הנכנס, ניר ברקת.

זווית אחרת / המחלוקת על הנתונים: כמה עובדים נהרגו 

לפי הדוח המסכם של מינהל הבטיחות בעבודה, מספר התאונות הקטלניות בענף הבנייה ירד משמעותית ב־2022 בהשוואה לשנים קודמות, והסתכם ב־23 פועלים הרוגים, לעומת 32 ב־2020 וב־2021, ו־40 ב־2019. לפי נתונים שנאספו בידי גלובס בעזרת ארגון קו לעובד והקבוצה למאבק בתאונות בנייה ותעשייה שהקימה ד"ר הדס תגרי, מספר ההרוגים גבוה בהרבה ועומד על 34 פועלים.

במשרד הכלכלה מציינים כי שיטת הספירה וחלוקת התאונות בין ענפי המשק השונים נעשית כבר שנים באותה דרך. "הפערים השנה בין הרשימות השונות היו גדולים מתמיד, אבל כמו בכל שנה, הם נובעים מהדרך שבה מוגדר כל אירוע", מסביר חזי שוורצמן, מנהל מִינהל בטיחות ומפקח עבודה ראשי בזרוע העבודה במשרד הכלכלה. "בדוח עצמו אנחנו מפרסמים את כלל המקרים, גם אם הם אינם קשורים לפיקוח ולא מוגדרים על ידינו כתאונות עבודה, כדי לספק את התמונה המלאה".

בזרוע העבודה אומרים כי גם מבחינת מספר ההרוגים ל־100 אלף עובדים חלה ירידה, ל־7.6 - לעומת כ־14.6 ב־2019, אך מדובר עדיין בנתון גבוה יחסית להולנד (0.67 הרוגים ל־100 אלף עובדים), לגרמניה (כ־3.5 הרוגים ל־100 אלף עובדים) ולמדינות מפותחות אחרות.

"בהיעדר קריטריונים ברורים לסיווג תאונות עבודה, אפשר לשחק עם הנתונים", אומרת מנגד עו"ד דיאנה בארון, מנהלת מדיניות ציבורית בעמותת קו לעובד. "לא ייתכן שמנהל הבטיחות יסווג כתאונת דרכים עובד שנדרס על ידי רכב בובקט, נפגע ממלגזה בזמן העבודה או נפל מטרקטור בזמן נסיעה. מניפולציות לכאורה על הנתונים לא ישנו את המציאות, והיא שעובדים מחרפים את נפשם באתרי הבנייה כל יום. מרבית העובדים מדווחים שהם לא מקבלים אפילו חלק מציוד המגן ונעדרים הכשרה מקצועית או הדרכה מצד ממוני הבטיחות באתרי העבודה. צריך להקים אחת ולתמיד רשות לאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית, ולגבש תוכנית לאומית רב משרדית למיגור תאונות העבודה בישראל".

הטענה למשחק בנתונים אינה מגיעה רק מצד ארגוני החברה האזרחית. בשבוע שעבר הגיש אריק שמילוביץ', לשעבר סגן ראש מינהל הבטיחות, תביעה נגד ראש המינהל חזי שוורצמן על סך חצי מיליון שקל. בתביעה טוען שמילוביץ להתעמרות ובנוסף ששוורצמן עשה "מניפולציות סטטיסטיות" בנתונים כדי להקטין את מספר התאונות.