הצד האחר של הרעש: איך בונים מחדש מדינה אחרי טראומה רב־מערכתית?

​הכותב הוא שותף, יועץ אסטרטגי וראש המגזר הציבורי ב־Deloitte, ישראל

בעוד כמה שבועות או חודשים, כשטורקיה וסוריה יתחילו לסיים את השלב הכואב והמדמם של הטיפול בחללי הרעש ומשפחותיהם, ושל ייצוב מצבם של הפצועים, הן ימצאו עצמן לפתע בלבו של מימד השיקום. זהו מימד מורכב, ארוך טווח, יקר ומשמעותי מאוד. מדינה אחרי רעידת אדמה חזקה היא מדינה חבולה נפשית, כלכלית, חברתית ותשתיתית. ה"אפטר שוק" הלא־גיאולוגי ממשיך להשפיע על כל מימדי חיינו בשנים שאחרי אירוע בסדר גודל כזה - מבריאות ורווחה, דרך תעסוקה ומערכת כלכלית ופיננסית חבולה.

● הדילמה של היזמים: איך נפטרים מ־53 אלף דירות בשוק קפוא?  
● קוטג' בשכונת היוקרה בהרצליה ופנטהאוז נדיר בת"א: שוק המגה יוקרה מתעורר | בדיקת גלובס

מה שיקבע את אופן השיקום המוצלח של מדינה הוא הטווח הארוך - והוא ייקבע לפי הצורה שבה המדינה תתנהל בטווח המיידי שלפני הרעידה ואחריה. כולם ירצו תכניות לשיקום ארוך, אבל מעטים ירצו להקדיש את הזמן הראוי לתכנן אותם ולהבין את המורכבות וההשלכות של ההחלטות שייקבעו.

קחו לדוגמה את העיר גלווסטון שבטקסס. בתחילת המאה שעברה היא הייתה העיר המרכזית בטקסס, אולם בעקבות הוריקן קטלני העיר לא הצליחה להשתקם והמרכז העסקי והתרבותי של המדינה עבר ליוסטון. לעומת זאת, סן פרנסיסקו ושיקגו חוו גם הן שריפות ורעידות אדמה ויצאו מהן עם כלכלה חזקה יותר ועם השפעה אזורית מוגברת.

מחקר שבחן בדיעבד את ההתמודדות של כמה מדינות (מהמפותחות והמובילות ביותר ועד מדינות מתפתחות) הצליח לזהות מספר מפתחות להצלחה. החדשות הרעות הן שיש המון אתגרים לצלוח בשלב זה והתמודדותן של מדינות מתקדמות רבות היה בינוני ומטה.

אחרי כמה חודשים שבמהלכם המדינה סיימה את הפעולות החשובות כל כך של הצלת החיים והחזרת רציפות תפקודית בסיסית, מירב הפוקוס עובר למשימה הקשה מכולן - לבנות מחדש מדינה שעברה טראומה חסרת תקדים. מחקר בינ"ל שביצעה Deloitte ביותר מעשר מדינות שהתמודדו עם אירועים דומים, משרטט כמה תחומים מרכזיים לטיפול לשם שיקום המדינות מההרס הרב תחומי של רעידה, כשבכל אחד מהם שורה של אתגרים.

1

בינוי ושיכון

הבנייה מחדש צריכה להיעשות עד רמת הקמה מחדש של ערים שנהרסו. אתגרים לדוגמה מהשיקום ביפן: התמודדות עם היקפי פינוי פסולת משמעותית - תוכניות ניהול פסולת בניהול משותף של ממשלות מקומיות, הכוללות ניהול זמינות האתרים, בחירת אתרים חלופיים, בניית תכניות לשיטות שריפה שונות וסיווג הפסולת לפי רמת זיהום וסיכון, מיפוי דרכי תנועה חלופיות להובלת הפסולת וכדומה .

בנוסף, יש התמודדות עם היקפי בנייה חדשה עוצמתיים: אספקת כלי עבודה, אספקת חומרי בנייה ועובדים (הכשרות עובדים, ייבוא כוחות סיוע וכו').

בהקשר זה, אחד העקרונות החשובים הוא Build back better- אשר מאפשר ניצול של "חלון הזדמנות" אשר מגיע לצד הטרגדיה הלאומית הכבדה, ומאפשר ביצוע מהלכי שיפור משמעותיים, בעולמות כמו בנייה, תשתיות, חברה וכלכלה, על מנת לא רק לחזור חזרה לשגרת חיים רגילה בקצב מהיר ובאופן יעיל, אלא גם אולי לצאת מחוזקים מהאירוע למשך עשרות השנים שאחריו.

דוגמה טובה לכך אפשר לראות בכרייסטצרץ' שבניו זילנד, אשר הכניסה שטחי הפארקים שהיו מחוץ לעיר ויצרה "ריאות ירוקות" בתוך העיר, זאת לצד תקנות בנייה פרטית וציבורת ירוקה וחדשנית ע"ב שיטת בנייה עמידה לרעידות אדמה, חידוש אזורי התעשייה וחלוקה מחדש לרובעים נושאיים למיקסום הדשן לשיקום הכלכלה המקומית.

2

תשתיות לאומיות וסביבה

בכל הקשור לאנרגיה, מים, תחבורה, וכו', אפשר ללמוד מהאתגרים של ניו זילנד: תעדוף שיקום התשתיות - הבחנה בין תשתיות שמאפשרות את כל השיקום והבנייה המחודשת לבין תשתיות קצה. בניו זילנד ניזוקו 124 ק"מ של נזק של מוביל מים, 300 ק"מ של צינורות ביוב. המרחב הציבורי הפך לבוצי ונהרות שפכים זורמים ברחובות, מי השתייה במקורות המים הקרובים זוהמו , כבלי חשמל רבים נהרסו. ההכרעה בין מה שדחוף לבין מה שנכון ומהיר היא קריטית.

3

חברה, אדם וקהילה

אתגרים לדוגמה מהעולם: שינוי בתמהיל הצרכים הרווחתיים והרפואיים של אוכלוסיות שונות - מציאות חדשה שבה יש הרבה יותר אנשים עם מוגבלויות בחברה וצורך גבוה מתמיד במאמץ חברתי להנגשה.

שילוב התושבים חזרה בשוק התעסוקה (לדוגמה ביפן זינק מספר המובטלים ל־190 אלף, עלייה של כ־26% מלפני האסון).

4

כלכלה ופיננסים

האתגרים שעמם התמודדו בעולם הם: מימון השיקום, קריסת חברות הביטוח או הלאמתן ושיקום האקסוסיטם העסקי - כלומר סיוע לעסקים שקרסו. יותר משליש מהעסקים במרכז העיר כרייסטצרץ' בניו זילנד נאלצו להפסיק את פעילותם, ושליש מהם החלו לפעול ממקום מאולתר. עבור עסק קטן, נזק משמעותי לרכוש ולמבנה עשויים להיות אקורד הסיום.

■■■

החדשות הטובות - במחקרים שמבצעת Deloitte בעולם כדי לסייע למדינות בהתמודדות ארוכת הטווח מרעידות אדמה זיהינו שישראל היא מהמדינות הראשונות לגבש תכנית שיקום ארוך טווח מבעוד מועד (טרום רעידה גדולה). מהלך שיזם משרד רה"מ, ביחד עם רח"ל וועדת ההיגוי הבין־משרדית להיערכות לרעידות אדמה, הזניק גיבושה של תוכנית מפורטת לשיקום במימד חשוב זה. בסוף השבוע שעבר, ממש ימים לפני הרעידה הגדולה בסוריה־טורקיה, התקיים אירוע הזנקה שכלל 100 מנהלות ומנהלים בכירים משורה של משרדי ממשלה שצוללים בימים אלה לבניית התכנית המפורטת.

בחודשים הקרובים צפויה התכנית הממשלתית להתגבש באופן משותף ורחב. תוכנית שכזו תאפשר לישראל להגיע ערוכה לשלב שיקום ארוך הטווח, ולהגיב באופן מהיר, יעיל ונכון וללמוד מניסיונן של מדינות אחרות.