ההזדמנות המפתיעה של הממשלה: שיפור חיי החברה הערבית

האזרחים הערבים רוצים להיות חלק מהסיפור הישראלי • אם הממשלה תבין זאת ותפעל בכיוון, היא תוכיח שהיא ההפך מהביקורת עליה

כפר קאסם. נמאס לנו מתשתיות מפורקות, מכבישים רעועים, מהזנחה של שנים / צילום: איל יצהר
כפר קאסם. נמאס לנו מתשתיות מפורקות, מכבישים רעועים, מהזנחה של שנים / צילום: איל יצהר

הכותבת היא ד"ר למינהל עסקים, מייסדת עמותת "אישה חזקה" לקידום נשים בחברה הערבית ובעלת חברת 066 לאינטרנט ותשתיות בחברה הערבית

עכשיו, אחרי שהממשלה מכהנת כבר כמה חודשים, זה הזמן להציע את הקווים האזרחיים שהממשלה יכולה לפעול בהן כדי לשפר את חיינו בארץ הזו. דווקא הממשלה הנוכחית יכולה להוכיח שהיא ההיפך מכל מה שטוענים נגדה ולקדם שוויון הלכה למעשה, ולהתחיל בחברה הערבית.

החברה הערבית סובלת מחוסר ביטחון אישי קיומי, מפערים כלכליים שמצטברים לכדי עוני, מתת תעסוקת נשים ומתשתיות רעועות. אחוזי התעסוקה בחברה הערבית נמוכים ביחס לכלל האוכלוסייה וכשמגיעים לנשים ערביות, הן נמצאות בתחתית הטבלה. על פי נתוני שירות התעסוקה מדצמבר של השנה שעברה, הנשים הערביות נמצאות בתחתית סולם התעסוקה, בעיקר בשל חוסר נגישות למקומות עבודה, מחסור בתחבורה ציבורית מתפקדת והסללה למקצועות צווארון ורוד.

זקוקות להזדמנות

בנוסף, הנשים הערביות זקוקות להזדמנות תעסוקתית, לתוכנית מנטורינג, ליכולת להגיע לחברות הייטק ולא רק לחינוך, לדעת שהחברות פתוחות עבורן, למקומות עבודה שהנגישות התחבורתית אליהם טובה ולאמונה ביכולות המקצועיות שלהן.

על פי מרכז אקורד שבאוניברסיטה העברית, 45% מהאקדמאים הערבים, לא מגישים מועמדות לעבודות במשרד יהודי, כי הם מניחים או חוששים מגילויי גזענות. שלושת החסמים הפסיכולוגים המרכזיים שמצוינים במחקר, מתייחסים לסיכויי הקבלה, שהמועמדים מניחים שיהיו נמוכים, לסיכויי ההשתלבות וחוסר במודלים לחיקוי. אלה מביאים לייאוש שמביא לאבטלה.

לאלה מתווסף הדבר הקיומי שבנפשנו: חוסר הביטחון האישי ברחוב. אנחנו זועקים וזועקות מעל כל במה: אין לנו ביטחון להסתובב באופן חופשי ברחוב, יש צורך אמיתי באכיפה וביד קשה מול כל מי שמסכן את ביטחוננו. בדיוק ההזדמנות של הממשלה החדשה להוכיח שבניגוד למה שאומרים עליה, מה שעומד בראש מעייניה זו טובתם של האזרחים והאזרחיות - כולם. שר שיצליח במשימה הזו, יזכה לפרגון ומחיאות כפיים, ללא קשר לשיוכו הפוליטי. שר שימשיך לראות בנו אזרחים סוג ב' - יפספס את הפוטנציאל האדיר ביצירת שוויון ושותפות.

תבינו, ערבים וערביות רוצים להיות חלק מהסיפור הישראלי, חלק מההצלחה בהייטק, לראות את פירות ההצלחה הכלכלית מגיעים גם אלינו. בכל הסקרים שנערכו בשנה האחרונה, בלט הסקר של 'מכאן' שעסק בהצבעות של החברה הערבית, וממנו עולה שקרוב ל-60% מבקשים שהמפלגות הערביות יהיו חלק מהקואליציה והיו רוצים שהמפלגות הערביות ימליצו על מועמד לנשיא.

בשורה אמיתית

נמאס לנו מתשתיות מפורקות, מכבישים רעועים, מתחבורה ציבורית לא מתפקדת, מהזנחה של שנים. אם אכן ראש הממשלה בנימין נתניהו יעביר 30 מיליארד שקל למטרות בחברה הערבית כפי שפורסם בתקשורת, הרי שזו בשורה אמיתית.

לממשלה החדשה יש יתרון בהיותה חדשה יחסית, ואם היא תשכיל לנהוג כלפינו בשוויון, בתקציבים, הזדמנויות, פתרונות ומעשים, היא יכולה להגיע להצלחה בחברה הערבית וברחוב הערבי. זה רק עניין של בחירה והחלטה.