החשד להונאת השקעות הנדל"ן בגרמניה: כך עבדה השיטה

רשות ני"ע פתחה בחקירה נגד חברת השקעות הנדל"ן בגרמניה, בבעלות ישראלים, בחשד להונאת משקיעים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים תוך הצגת מצגי שווא וגיוס ללא תשקיף כנדרש • החשודים המרכזיים הם בעלי החברה ומייסדיה, צח חרמון ויגיל מנוביץ, ויו"ר ועדת ההשקעות בחברה, שובל מנוביץ • בספטמבר 2022 נחשפו בגלובס טענות המשקיעים על מצגי שווא

צח חרמון ויגיל מנוביץ / איור: גיל ג'יבלי
צח חרמון ויגיל מנוביץ / איור: גיל ג'יבלי

רשות ניירות ערך פתחה בחקירה גלויה נגד בכירי חברת MHR1 להשקעות נדל"ן בגרמניה בחשד להונאת משקיעים. המייסדים והמנכ"לים, צח חרמון ויגיל מנוביץ, ואחיו שובל מנוביץ, ששימש כיו"ר ועדת ההשקעות בחברה, עוכבו, נחקרו ושוחררו בתנאים מגבילים בשבוע שעבר. מנוביץ וחרמון הפקידו ערבות בנקאית של 250 אלף שקל על אחד, לצד ערבויות צד ג' בהיקף של 400 אלף שקל. שובל הפקיד ערבות בנקאית של 50 אלף שקל וערבות צד ג' של 200 אלף שקל.

תביעה: החברה הבטיחה תשואה מהיום הראשון על השקעות נדל"ן בגרמניה. ואז הכול הסתבך | בלעדי 
"הבית שלי נלקח ממני": מאות לקוחות נגד חברת השקעות נדל"ן שהסתבכה 

השלושה חשודים בשורת עבירות - החמורה שבהן היא הונאת מאות משקיעים בסכום של עשרות מיליוני שקלים לטובת השקעות נד"לן בגרמניה. לפי החשד, הכספים גויסו תוך הצגת מצגי שווא באשר לאופן השימוש בכספים והועברו הכספים שלא לטובת ההשקעה המובטחת. בנוסף חשודים השלושה כי את הכספים גייסו ללא תשקיף כנדרש לפי החוק. השלושה גם חשודים במכרת ניירות ערך ללא תשקיף והלבנת הון.

בספטמבר האחרון נחשף בגלובס כי 300 משקיעים בחברה טוענים למצגי שווא, וכי הם לא מקבלים את התשואות שהובטחו להם. 

החברה מוכרת לרשות ניירות ערך, מאחר שכבר בשנת 2019 ננקט הליך אכיפה מינהלי על-ידי הרשות נגד החברה ומנהליה, לאחר שגייסו כספים ללא תשקיף. הם הודו וחויבו בקנס אישי כל אחד של 150 אלף שקל. החברה חויבה ב-350 אלף שקל.

בשנת 2021 קיבלה החברה מכתב הפסקת פעילות. בגלל דרישה זו, המשקיעים משערים כי התאגיד נמנע מלהמשיך ולגייס כספים, באופן שהוביל לקריסתו ולאי-יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו.

אחד המשקיעים אמר היום (ד') לגלובס: "הגיע הזמן שרשות ניירות ערך תיכנס לעניין. הם צריכים לבדוק האם יש העברת כספים מהחשבונות בגרמניה להשקעות פרטיות".

ברשות ניירות ערך הזהירו היום: "הרשות מדגישה בפני משקיעים מהציבור (שאינם מוגדרים כמשקיעים מתוחכמים) את החשיבות של קבלת ייעוץ והחלטות השקעה רק באמצעות מתווכים פיננסיים בעלי רישיון מתאים לשיווק וייעוץ השקעות למשקיעים מהציבור. משקיעים מהציבור עלולים למצוא את עצמם בהפסדים כבדים וללא כל הגנה. על כן, הציבור צריך לנקוט משנה זהירות טרם כל החלטת השקעה".

הבקשה שהגישו 300 משקיעים, להכריז על החברה כחדלת פירעון, נדחתה בנובמבר בשנה שעברה. השופטת לושי עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי המשקיעים השקיעו דרך 11 שותפויות (בהן משמשת החברה כשותף הכללי) ונאמנויות בהמשך, ולכן הם אינם נושים של החברה ולא יכולים לבקש לפרקה.

בשבוע שעבר הגישו עורכי הדין עמית לדרמן ודורית קרני ממשרד AYR לבית המשפט העליון ערעור על ההחלטה. בעקבות ההחלטה, בעלי MHR1 תבעו ארבעה משקיעים שחתמו על התחייבות עצמית לטובת בקשה לסעדים זמניים בהליך, בסכום אסטרונומי עבור המשקיעים בהיקף של מיליון שקל.

איך עבדה השיטה על-פי החשד?

חברת MHR1 הציעה הזדמנות עסקית בדמות רכישת נכסי נדל"ן מניבים בגרמניה, הנאה מדמי השכירות ובסופו של יום מכירתם לאחר עלייה בשווים, תוך החזר קרן ההשקעה וגריפת רווח נאה. החברה, שמבטיחה באתר שלה תשואה מהיום הראשון, שילמה למשקיעים תשואות גבוהות במשך שנים. הם היו מרוצים, הביאו בני משפחה להשקיע והרחיבו את השקעתם בנכסים נוספים. לטענת קבוצת משקיעים, בשנה האחרונה הופסקה העברת התשואות הקבועה. המשקיעים החלו לבדוק מה קרה עם המיליונים שהשקיעו, ולטענתם גילו שורת ממצאים מדאיגים.

המשקיעים טוענים כי הובטח להם כי השותפות תרכוש חלק מהזכויות בנכס, ויתרת הזכויות תוחזק על-ידי שותף מקומי, אשר מתחייב לתשואה מינימלית של 10%, ממצא שהרשות מצאה כבר ב-2019 בהליך מינהלי. לצד ההבטחות בעל-פה - בהסכם הכתוב נכתבו דברים אחרים, לפיהם ההשקעה יכולה לרדת לטמיון לחלוטין.

משקיעים רבים התפתו והשקיעו את כל חסכונותיהם, קופות גמל וכספי פנסיה. אחד מהם סיפר בבית המשפט כי ביתו נלקח ממנו. הוא השקיע 1.2 מיליון שקל. הוא חיכה להפשרת הקרקע, וביקש למצוא אפיק השקעה משתלם בעידן של ריביות אפסיות ולהרוויח כסף מהסכום ששכב ללא שימוש. במסגרת הדיון שהתקיים בהליך חדלות הפירעון, הוא העיד כי בתחילה הכול פעל מצוין, הוא קיבל תשואות כמובטח ואף המשיך להשקיע. הוא חיכה להפשרת קרקע לבניית ביתו. "הבטיחו לי שאני מעביר את הכסף למספר חודשים עד שתהליך הבנייה יתחיל. כשאמרתו שהקרקע מופשרת לבנייה, ואני רוצה את הכסף, והוא אמר לי שאין לו את הכסף".

המשקיעים שמבקשים לפרק את החברה טוענים כי החברה קיבלה כספים אך לא רכשה נכסים בחלק מהמקרים, גבתה עמלות בניגוד להסכמים, העבירה נכסים בין השותפויות וגייסה כספים ביתר. הם טוענים כי בניגוד למצגים שהוצגו להם, ההשקעות לא היו סולידיות, וכספיהם שימשו להלוואות עבור קונצרן שבשליטת איש עסקים גרמני.

אחת הטענות היא שאחד הנכסים שקנו משקיעים נמכר, ומיליונים הועברו להשקעות אחרות, מבלי לידע את המשקיעים. בזמן שהמשקיעים מנהלים מערכה משפטית מול החברה, זו ממשיכה להציע לציבור באתר האינטרנט שלה "תשואה מהיום הראשון".

מנכ"ל החברה יגל מנוביץ, שהעיד בהליך, כינה את המשקיעים "שקרנים", "מחפשים לצוד אותנו, לא פועלים בתום-לב", האשים אותם שהם גורמים נזקים מול המשקיע הגרמני שמעל בכספים, וטען כי אם יתנו לו לעבוד, הם יראו את כספם.

השבוע צפוי דיון בתביעה הייצוגית שהגיש אחד המשקיעים, באמצעות עורכי הדין איתן שמואלי ושי תמר ממשרד ליפא מאיר. התביעה עוסקת גם במצגי השווא ובהטעיית המשקיעים. במקביל הגישו עורכי הדין ארבע בקשות פירוק מטעם משקיעים נגד שותפויות שהקימה חברת MHR1, בטענות דומות.

עורכי הדין  איתן ארז ומור בן שושן מסרו מטעם חברת MHR1: "למרשינו אין מה להסתיר. הם שיתפו פעולה באופן מלא עם בדיקת רשות ניירות ערך ומסרו לרשות את כל המידע שברשותם. מרשינו פעלו בגיוס הכספים בהתאם לחוות-דעת משפטיות של עורכי דין מהשורה הראשונה, וימשיכו לפעול ללא לאות לטובת המשקיעים. מאחורי הדלפת הבדיקה עומדים גורמים אינטרסנטיים שמנסים להשפיע על בית המשפט בהליכים אחרים. צר לנו שעוד בטרם מוצתה החקירה, מתקיימות הדלפות אשר מזהמות את הבדיקה". 

*** חזקת חפות: נגד צח חרמון, יגיל מנוביץ ושובל מנוביץ לא הוגש כתב אישום, ועומדת להם חזקת החפות.