רוטמן הודיע כי יוריד את הרוב הדרוש לפסילת חוק בבג"ץ ל-12-13 שופטים במקום הרכב מלא

בליץ החקיקה שמקדמת הממשלה באינטנסיביות יימשך גם השבוע • הבוקר הודיע יו"ר ועדת החוקה על עריכת שינויים בהצעת החוק לפסילת חוקים - במקום רוב של כל שופטי בג"ץ לפסילת חוק, יידרש רוב של 12 או 13 שופטים • ביום רביעי צפויות שוב הפגנות ברחבי הארץ וחסימות כבישים

ח''כ שמחה רוטמן, יו''ר ועדת החוקה / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
ח''כ שמחה רוטמן, יו''ר ועדת החוקה / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

אחרי ההפגנות אמש ברחבי הארץ, השבוע יימשך בליץ החקיקה שמקדמת הממשלה באינטנסיביות. הבוקר (א') התכנסה ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן להמשך הדיונים על פסקת ההתגברות והגבלת בג"ץ מלפסול חוקים. 

מומחים לתורת המשחקים מנסים להסביר למה עדיין אין פשרה ברפורמה המשפטית 
סקר גלובס מה עושה הרפורמה המשפטית לכיס שלכם? 
כן, אבל: 3 אמירות על הרפורמה המשפטית שעלולות לבלבל או להטעות
הכלכלנית הראשית באוצר מזהירה: רפורמת המשפט עלולה לפגוע בפעילות הכלכלית

רוטמן הודיע בוועדה על שינוי הצעת החוק לפסילת חוקים: במקום רוב נדרש של כל 15 שופטי בג"ץ, יידרש רוב של 12 או 13 שופטים לפסול חוקים. מדובר בשינוי לנוסח שפרסם שר המשפטים יריב לוין, שכלל דרישה לרוב של 12 שופטים מתוך 15 שופטי בג"ץ - כלומר 80%.

עוד הודיע רוטמן כי בכוונתו לקיים את ההצבעה לקריאה ראשונה בוועדה ביום רביעי הקרוב, במקום להביאה לקריאה ראשונה במליאה.

במהלך הדיון אמר רוטמן: "הרציונל העיקרי של 15 שופטים הוא שקביעת הרכב או באמצעות ותק מייצר הטיה בהליכי המינוי על-ידי הנשיא, והרכב מלא מנטרל את החשש הזה, בכפוף למניעתיות. החשש המרכזי הוא מפסילת שופטים על בסיס שיקול-דעת של גורם מסוים. לאור העובדה שמדובר בעמדת השר לוין ודברים נוספים שנאמרו פה, בנוסח שיועבר להצבעה ביום רביעי בעזרת השם לקריאה ראשונה, אביא נוסח של פסילת חקיקה רגילה ברוב של 12 או 13 שופטים מתוך הרכב של 15 שופטים".

בפני הוועדה מונחות שתי הצעות חוק בעניין - הצעת חוק פרטית של ח"כ רוטמן שעברה קריאה טרומית, והצעת חוק מטעם ועדת החוקה. רוטמן מתכוון לאחד את הצעות החוק כדי לזרז את הליך החקיקה.

תיקוני החקיקה במסגרת הרפורמה המשפטית:

● שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שהקואליציה תשלוט במינויים - אושר לקריאה שנייה ושלישית. נעצר לפני ההצבעה במליאה לאחר שהונח על שולחן הכנסת
● שופטי בג"ץ לא יוכלו לפסול חוקי יסוד - אושר בקריאה ראשונה
● על-מנת לפסול חוק תידרש הסכמה של 12 מתוך 15 שופטי בג"ץ - אושר בקריאה ראשונה
● פסקת התגברות תאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל ברוב של 61 חברי כנסת - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל להעביר ביקורת שיפוטית על מינוי שרים (חוק "דרעי 2") - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל לפסול החלטות ממשלה ונבחרי ציבור בשל עילת הסבירות - אושר לקריאה שנייה ושלישית
● הייעוץ המשפטי לממשלה לא יחייב. שרים יוכלו למנות יועצים מטעמם - לא מקודם
● פירוק לשכת עורכי הדין - עבר קריאה טרומית
● הכפפת מח"ש לשר המשפטים - עבר בקריאה טרומית

המחאה נמשכת 

במקביל תימשך השבוע המחאה נגד מהלכי החקיקה. ביום רביעי צפויות הפגנות ברחבי הארץ וחסימות כבישים. לדברי מובילי המאבק, "במשך היום יהיו מאות מוקדי פעילות ברחבי הארץ שישבשו את התנועה ואת הכלכלה, כאות מאבק והתנגדות לניסיון ההפיכה".  

הבוקר יובאו בפני בית משפט חמישה מתוך 21 המוחים שנעצרו אתמול בהפגנת הענק בתל אביב לאחר שניסו לפרוץ את מחסום המשטרה בירידה לאיילון, ואחרים שהדליקו מדורה על איילון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שיתף הבוקר בטוויטר ציוץ של אחיו נגד קידום פשרה. אחיו טוביה כתב: "הייתי בעד לדבר ובעד פשרה. בקונסטלציה מסוימת הייתי מוכן אפילו לעצור את החקיקה. אבל אחרי סוף השבוע האחרון ודברי ברק, גולן ולפיד - לא עוד. הרפורמה לא מעניינת אותם - מטרתם היא לסרס את אפשרות המחנה הלאומי לשלוט בהווה ובעתיד, מה שמאיין את תוצאת הבחירות ומייתר את הבחירות הבאות. בשם הדמוקרטיה".

פסקת ההתגברות: המשמעות - הכנסת תוכל לחוקק כל חוק

לפי הצעת החוק להחלשת כוחו של בג"ץ (חוק יסוד: פסקת ההתגברות), הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוקים שייפסלו הנוגדים חוקי יסוד, ברוב של 61 חברי כנסת. המשמעות היא שהקואליציה תוכל להעביר כל חוק.

לפי ההצעה, גם יכולתו של בג"ץ לפסול חוקים תוגבל משמעותית: ניתן יהיה לפסול חוקים רק בהרכב מלא של 15 שופטים, ורק אם כל שופטי ההרכב הסכימו בבירור כי החוק סותר הוראה ששוריינה בחוק יסוד. המשמעות היא צמצום אפשרי לזכויות שעד היום נחשבו מוגנות, בהן הזכות השוויון וחופש הביטוי שלא כלולות באופן מפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

גם ההגבלה לפיה ניתן יהיה לפסול רק חוקים הסותרים הוראות ששוריינו, מצמצמת את יכולתו של בג"ץ להעביר ביקורת שיפוטית, מאחר שרק חלק מחוקי היסוד משוריינים (דרישה של 61 חברי כנסת כדי לשנותם). למעשה, מרבית חוקי היסוד בישראל אינם משוריינים.