האג"ח הממשלתיות חוטפות אבל עדיין מפגינות עמידות יחסית. חובה לשמר אותה

הכותב הוא סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך בת"א. הדעות והמסקנות בכתבה הן בבחינת הבעת דעה של הכותב בלבד. אין לראות באמור משום מצג או התחייבות של הבורסה או המלצה או עצה לנהוג בדרך זו או אחרת, לרבות בכל הקשור לקבלת החלטת השקעה, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם

בעוד הכותרות בתקשורת בשבועות האחרונים מתמקדות בפיגור של שוק המניות הישראלי ביחס למקבילו האמריקאי ובפיחות החד של השקל למול הדולר, שוק האג"ח הממשלתיות מפגין עוצמה יחסית ומהווה נקודת אור.

● תיק "סולידי" עם תשואה של יותר מ-6%: האפשרויות שנוצרות מהירידות באג"ח | ניתוח 
● מנהלי השקעות ממליצים איפה לשים את הכסף כשהשווקים סוערים | בדיקת גלובס 
● ניתוח טכני: מדד S&P 500 איבד את המומנטום וגל הירידות בדרך 

הבטחת החוסן של שוק האג"ח הממשלתיות חייבת להיות פונקציית המטרה העליונה של המנהיגות הכלכלית בישראל, והדרך להשגתה בעת הנוכחית עוברת דרך התנהלות פיסקאלית אחראית והרמוניה מקצועית בין הפוליטיקאים ובנק ישראל.

אם בימים רגילים ביקורות של פוליטיקאים כנגד המדיניות המוניטרית של בנק ישראל הן לגיטימיות, הרי שבעת הנוכחית ביקורות שכאלו ראוי שיישקלו בכובד ראש, שכן הן מתדלקות את החששות מפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי, ומכאן החשיבות לאחריות מוגברת גם במישור הרטורי.

איגרות החוב הממשלתיות רושמות בימים האחרונים ירידות שערים חדות, אך יצויין כי מקורן בעליית תשואות חדה בשוק החוב האמריקאי, ובמקרה זה אינן פועל יוצא של הרפורמות המשפטיות המתוכננות בישראל.

תשואות החוב ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב עלו תוך זמן קצר בכ-50 נקודות בסיס לרמה של 3.95%, כשברקע נתוני תעסוקה חזקים ונתוני אינפלציה גבוהים מהצפי, שמלמדים על דביקות האינפלציה בארה"ב למרות ההידוק המוניטרי האגרסיבי.

בהינתן אינפלציה עקשנית, המשקיעים בשוק ההון מתמחרים מחדש את סביבת הריבית העתידית בארה"ב, וצופים כעת כי תעלה ב-50 נ"ב לרמה של 5.25% ותיוותר שם זמן ארוך יחסית. ההתפתחות השלילית בשוק החוב של ארה"ב מעיבה גם על ביצועי שוק האג"ח הממשלתיות בישראל.

אם לא די בהשפעות השליליות המיובאות על תמחור החוב של ממשלת ישראל, הרי שגם בישראל האינפלציה מסרבת להתמתן, מה שדורש מבנק ישראל ללחוץ על דוושת הבלם המוניטרי עם רגל כבדה משציפו המשקיעים עד לאחרונה. סכסוכי העבודה המתגברים במשק מהווים גם הם תחמושת לגל אינפלציוני נוסף, ובבנק ישראל מבינים זאת ומנסים להקדים תרופה למכה באמצעות התנהלות מוניטרית שמרנית.

הפיחות החד בשערו של השקל למול הדולר, שנובע מחוסר הוודאות הפוליטי, מהווה כאב ראש נוסף עבור הבנק המרכזי, אשר מבין כי המשך הפיחות צפוי לקבל ביטוי בעליית מחירי המוצרים המיובאים ותדלוק האינפלציה. ירידות שערים חדות בארה"ב עלולות להאיץ את הפיחות בשקל ולהגדיל את הלחץ על בנק ישראל לפעול בזירת מטבע החוץ.

התקופה הנוכחית היא תקופה מאתגרת עבור בנק ישראל גם ללא קשר לרפורמה המשפטית, והשילוב הזה מגביר את הפגיעות של שוק האג"ח הממשלתיות ומחייב דריכות שיא.

להיזהר מהשפעה על תמחור החוב הקונצרני

נכון לכתיבת שורות אלו, פרמיית הסיכון של מדינת ישראל לטווחים הבינוניים והארוכים לא טיפסה באופן מהותי, והדבר תומך בתפקוד שוק האג"ח הממשלתיות במתאם מלא לסביבת המאקרו. הנפקות הממשלה עדיין זוכות לביקושים נאים, אינדיקציה טובה לכך שהאש לא הגיעה עדיין לתמחור החוב של ממשלת ישראל.

האחריות הפיסקאלית המשתקפת מתקציב המדינה היא בשורה הכרחית לשוק האג"ח הממשלתיות. המדיניות של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים תמכה בשיפור דירוג החוב הממשלתי ובהפחתת עלות המימון של המדינה. במציאות הנוכחית התנהלות פיסקאלית אחראית כבר אינה מובנת מאליה עבור משקיעים רבים, מה שהופך את התקציב הנוכחי לאחד החשובים שהיו למדינת ישראל בעשורים האחרונים.

האתגר של ממשלת ישראל בהקשר זה יהיה לנהל את התקציב באחריות גם בתרחיש של ירידה מהותית בהכנסות ממסים, כאשר חוסר הוודאות ביחס לקצב התרחבות הפעילות הכלכלית במשק בשנתיים הקרובות גבוה מאוד, הן בשל השפעות מאקרו חזקות והן בשל השפעות אפשריות של הרפורמות המשפטיות.

היכולת של מדינת ישראל לשמר יציבות בשוק האג"ח הממשלתי היא קריטית, ופגיעה בה תטלטל את כלכלת ישראל. עליית תשואות חדה תייקר מהותית את עלות מימון החוב הממשלתי ותביא לעלייה בתשלומי הריבית עליו שתבוא על חשבון הגדלת תקציבים לרווחת האזרחים.

עליית תשואות חדה בחוב הממשלתי תשפיע באופן ישיר על תמחור החוב הקונצרני, המהווה את צינור החמצן של החברות הציבוריות בישראל. סביבת הריבית הנוכחית מהווה כבר היום מבחן לחץ לא צפוי עבור חברות רבות במשק, וכל עלייה נוספת בתשואות החוב הממשלתי מכבידה על כושר המימון ומחזור החוב של החברות. עלייה במרווח הסיכון של חוב ממשלת ישראל תחלחל באופן ישיר למרווחי הסיכון של החברות ותפגע במחירי המניות.

יותר נזילות - יותר יציבות מחירים - יותר אמון

סוכנויות הדירוג הגלובליות עוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות במשק הישראלי, כך שהתנהלות כלכלית אחראית היא תנאי הכרחי, ולא בטוח שמספק לשימור דירוג החוב הלאומי, בהינתן האי ודאות הפוליטית. הפחתת דירוג החוב הלאומי עשויה להוות טריגר לעלייה במרווח הסיכון של החוב הממשלתי, ויש להימנע מכך בכל דרך.

אג"ח ממשלת ישראל נסחרות בבורסת ת"א בהיקף יומי ממוצע של כ-4 מיליארד שקל, ומשקפות את הערכת המשקיעים ביחס לכושר ההחזר של מדינת ישראל ואטרקטיביות התמחור של החוב הלאומי. טוב יעשה משרד האוצר אם יתגבר את הנזילות בשוק החוב הממשלתי, באמצעות מימון עשיית שוק בבורסת ת"א, שכן ספר פקודות מעובה מגביר את אמון המשקיעים ותומך ביציבות מחירים.

במקביל בנק ישראל צריך לאותת למשקיעים כי יעשה כל שנדרש על מנת לשמר את היציבות הפיננסית, ובכלל זה התערבות בשוק החוב הממשלתי. זו העת להרתיע ספקולנטים פיננסיים שעשויים לראות בסערה הפוליטית הזדמנות לטלטל את שוק החוב המקומי. ידוע שספקולנטים לרוב אינם ששים "להתקוטט" עם הבנק המרכזי, וזו העת לאותת להם כי בנק ישראל דרוך ומוכן להתערבות בשווקים.

חובה על מנהיגינו הכלכליים לעשות כל שביכולתם כדי למנוע עלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל.