הסעיף הסודי בהסכם בין ההסתדרות לאוצר: קופה של מיליארדים להעלאות שכר

בהסכם המסגרת שסוכם בשבוע שעבר בין ההסתדרות למשרד האוצר, עבר בשקט יחסית סעיף שעשוי לשנות את כללי המשחק בעולמות העבודה המאורגנת במגזר הציבורי. לגלובס נודע כי לצד העלאות השכר והמענקים הרוחביים לכלל העובדים, סוכם גם על העמדת קופה מיוחדת "לפתרון בעיות נקודתיות". אם תרצו, קופה קטנה.

● ההישגים והפשרות: מאחורי הסכם השכר החדש במשק | ניתוח 
● סערת קיצור שבוע העבודה: במגזר הציבורי ייהנו, שאר העובדים לא 
● "יצאו מודאגים יותר": מאחורי הקלעים של פגישת בכירי ההייטק עם השר לוין 
● כך אילץ שוק ההון את חנן מור לבצע נחיתת חירום על חורבות שדה דב | ניתוח

באוצר ובהסתדרות לא נוקבים בסכומים מדויקים, אבל לפי הערכות מדובר בסכום גבוה, של 2.5־3 מיליארד שקל - כרבע מכלל עלות הסכם המסגרת. הכספים הללו יוקצו בחמש השנים הקרובות להעלאות שכר למגזרים מסוימים, כמו למשל האחיות והעובדים הסוציאליים.

המטרה המוצהרת של הקופה המיוחדת היא מתן ודאות לאורך תקופת ההסכם החדש, שתוקפו יפקע בסוף 2027. אבל מבחינת משרד האוצר, התועלת האמיתית היא במגנון שקובע את חלוקת הכספים מהקופה.

המנגנון הזה מנוסח באופן שלראיית האוצר מקטין מאוד את כוחם של ועדי העובדים במגזר הציבורי להשבית את המשק. אם נקרא לילד בשמו: הקופה הזאת היא מנגנון גישור חובה.

מעתה, כל ארגון עובדים שידרוש לעצמו תוספות שכר, יצטרך לעבור דרך מתווה הגישור של הקופה. לפי הנוהל, דרישות מטעם העובדים שלא נכנסו להסכם המסגרת, יעברו תחילה לאישור יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, ולאחר מכן לאישור אגף השכר במשרד האוצר. מכאן יתחיל משא־ומתן מפורט, שלאורך כל התקופה בה הוא מתקיים, אסור לעובדים לשבות.

ומה קורה אם לא מגיעים להסכמות? ההסכם מנוסח באופן לקוני ולא קובע מנגנון הכרעה ברור. לפי הנוסח, ההכרעה היא משותפת לממונה על השכר וליו"ר ההסתדרות. לאף אחד מהצדדים לא ניתנת זכות המילה האחרונה. במקרים מסוימים, זה עשוי להיות מתכון לדיונים חוזרים ונשנים סביב שולחן ולמגעים בלי סוף, שגם אם יגיעו לרתיחה - העובדים יהיו מנועים מלשבות.

המטרה: למנוע משברים פוטנציאליים

עם זאת, לא מדובר בחסינות הרמטית מפני השבתות. ראשית, הקופה נועדה לפתור בעיות של דרישות שכר, אבל לא מסוגלת למנוע משברים פוטנציאליים כמו למשל הפרטות של חברות ממשלתיות או שינויים מבניים אחרים שמשפיעים על העובדים. במקרים כאלה, אפשרות השביתה עוד קיימת.

סמנכ"ל הכלכלה והמדיניות של ההסתדרות, אדם בלומברג, מתנגד לטענת האוצר לפיה ההסכם יגביל את כוח השביתה, אבל מסביר כי הצורך בנקיטת אמצעים ייפחת בזכות הקופה. "הבסיס המרכזי בהסכם המסגרת הוא כסף תמורת שקט", אומר בלומברג, "הכסף הורחב לעומת הסכמים קודמים, אז גם השקט הורחב. אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל, והשקט הוא לא הרמטי. אם עכשיו ירצו להפריט את נמל אשדוד או לפרק את מכון התקנים, אז עדיין אנחנו יודעים להתנהל בלי קשר לקופסה".

בלומברג מוסיף כי "גם אחרי הסכמי המסגרת הקודמים, סקטורים שונים לא יכלו לבוא בדרישות שכר פרופר. אז הם נתלו באירועים חיצוניים, כמו הכנסת טכנולוגיות או העברת משרדים, ודרך זה דרשו דרישת שכר. אם יבוא מעסיק ויעשה פעולה חד-צדדית שמשנה מהותית את אופי או מבנה העבודה, אנחנו לא נשלב ידיים. אבל את דרישות השכר הסטנדרטיות, ההסכם הזה ממצה".

יש היגיון ברעיון. בשנים האחרונות התקיימה הידברות פורה בין האוצר להסתדרות, ולראייה הסכם המסגרת שנחתם במהירות וללא מאבקים של ממש. אולם, אין כל ערובה שהיחסים החיוביים יימשכו לאורך כל תקופת ההסכם.

קיימות עוד שאלות פתוחות רבות, כמו זהות הממונה על השכר שימנה שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הממונה הקודם, קובי בר־נתן, יצר אמון בינו לבין בר־דוד, שקיים גם עם ממלא מקום הממונה, אפי מלכין. אם סמוטריץ' יחליט ליישם בהמשך את האידאולוגיה הלעומתית שלו כלפי העבודה המאורגנת, הוא עשוי בתאוריה למנות ממונה קבוע שתואם את תפישת עולמו.

ריטואל: היסטוריה של "קופות קטנות"

המנגנון מתבסס על עסקת החבילה, שנחתמה לפני שנה וחצי בין ההסתדרות לאוצר. כעת הוא ייכנס לתוקף במלואו עם העמדת הקופה המיוחדת לשנים הקרובות. הכנסת הקופה להסכם באה לאחר "פיילוט" בשנים קודמות. בתחילת 2020 פקע הסכם המסגרת הקודם ולא חודש מאז ועד היום, בשל משבר הקורונה וחוסר היציבות הפוליטית - ושכר עובדי המגזר הציבורי הוקפא (למרות זחילה כלפי מעלה) עד לחתימת ההסכם החדש. כפיתרון ביניים, העמיד אז האוצר קופה של כ־400 מיליון שקל, שהכספים מתוכה הלכו בעיקר לעובדי מקצועות הבריאות.

אז כונה המתווה "קופה קטנה". כעת, בשווי של מיליארדים, היא כבר לא קטנה בכלל.

איך יעבוד המנגנון? האוצר יעביר את הכספים אל הקופה פעם בשנה, בסכומים הולכים וגדלים. זאת, מכיוון שבהסתדרות העדיפו לקבל את עיקר העלאות השכר הרוחביות כמה שיותר מהר, והן אכן נקבעו בסכומים הולכים וקטנים, כך שהעלות התזרימית לקופה תוכננה בסדר תשלומים הפוך. הרציונל מבחינת ההסתדרות הוא שבמילא, השטח יהיה רגוע יחסית אחרי פעימות השכר הגבוהות ב־2023-2024, וכך יפחת הצורך בפתרונות חירום מתוך הקופה.

ישנו רווח נוסף מצד האוצר במודל הקופה. לפי עסקת החבילה, כל משא־ומתן מול מגזר עובדים מסויים ידון לא רק בתוספות לעובדים - אלא גם במה שהם יתנו בחזרה. כך למשל, ההסכם מאפשר לאוצר לדרוש הכנסת טכנולוגיות, גמישות להנהלות בפיטורי עובדים או בהעברתם לתפקידים אחרים ועוד.

חשוב לציין שההסכם בין האוצר להסתדרות טרם נחתם. מסיבת העיתונאים החגיגית שקיימו ביום חמישי סמוטריץ' ובר־דוד הייתה למעשה על סיכום העקרונות הכלליים. למעשה נקבעה המסגרת של הסכם המסגרת, וכעת התפנו בשני הצדדים לפרוט את ההבנות לסעיפים מפורטים. עדיין יכולות להיכנס אותיות קטנות שישפיעו על עיגון מנגנון כספי הקופה.

המרוויחים מההסכם: אחיות ועובדי בתי חולים

אילו אוכלוסיות ייהנו מהמיליארדים שיוזרמו לקופה? בטווח הקרוב עד בינוני, בהסתדרות מייעדים את כספי הקופה המיוחדת לאחיות, עובדי מינהל ומשק במערכת הבריאות, רנטגנאים, פסיכולוגים בשירות הציבורי, עובדים סוציאליים, עובדי בתי חולים פסיכיאטריים וכן עובדי הנהלת בתי המשפט. מדובר ברשימה ארוכה ולא סופית, כאשר בין הראשונים שצפויים לקבל מענה יהיו כ־30 אלף עובדים מינהליים בבתי החולים ובקופת חולים כללית. זאת, כפעימה שנייה להתחייבות שניתנה בעסקת החבילה, שהותנתה אז בחתימת הסכם המסגרת. גם העובדים הסוציאליים יקבלו פעימה נוספת להגדלת שכרם.

האירוע הכי משמעותי שאמור להיפתר על ידי הקופה הוא בגזרת האחיות. ישנן כ־30 אלף אחיות בקופות החולים, בבתי החולים ובטיפת חלב בשלטון המקומי. אחרי שיפור בתנאים בתקופת הקורונה לרוב הסקטורים במערכת הבריאות, האחיות נותרו עדיין מאחור. כאן צפויה השקעה גדולה מאוד מתוך הקופה. עם זאת, זה לא יקרה בטווח המיידי - בהסתדרות יצטרכו ככל הנראה להמתין לפחות שנתיים עד שהקופה תתמלא דיה כדי לסבסד את הרפורמה בשכר האחיות.

הסכם השכר היקר ביותר במשק

הסכם המסגרת הוא הסכם השכר היקר ביותר במשק, שנחתם אחת לכמה שנים. בעבר, ההסכמים לא היו סוף פסוק. לאחר חתימת ההסכמים הקודמים, ב־2016 וב־2011, קמו ארגוני עובדים שונים ודרשו תוספות פרטניות מעבר למה שנחתם, תוך איומי השבתה. כעת, כאמור, איום השביתה ייחלש והצדדים יעברו למסלול של התדיינות.

עם זאת, קיימת עדיין שאלה האם הסכומים שהוקצו כרגע לקופה יספיקו לאורך השנים לפתרון כל הבעיות שעוד עלולות לצוץ. השנים הקרובות עומדות בסימן של חוסר ודאות בזירת המאקרו, כאשר קשה לחזות מתי בדיוק תיבלם האינפלציה והאם האוצר יצליח לעמוד ביעדי הגירעון השאפתניים שהציב. ההיסטוריה מלמדת שהסכמי השכר הקודמים נפתחו באמצע התקופה, כאשר האוצר ביקש לדחות פעימות שכר לעובדים - ובתמורה הגדיל את שיעור הגידול בשכר. לא מן הנמנע שעד 2027, לאוצר ולהסתדרות עוד תהינה דרישות זו מזו, ואחת מהן עשויה לנגוע להגדלת הקופה המיוחדת.