ההסתדרות והאוצר הגיעו להסכם שכר חדש במשק.
על פי ההסכם, העובדים במגזר הציבורי יהיו זכאים לתוספת שכר רוחבית של כ-11%. העובדים הזכאים ייהנו מתוספת שכר שקלית אחידה בגובה 500 שקל ומתוספת שכר אחוזית של 6%. התוספות יינתנו בפעימות לאורך תקופת ההסכם. בנוסף, יינתן מענק חד פעמי של 6,000 שקל לכלל העובדים במהלך חודש אפריל ולרגל חג פסח.
● תרחיש האימים של האינפלציה: היום שאחרי הקפאת השכר במגזר הציבורי | פרשנות
● יבוטל הקיצוץ בפנסיה שנחשף בגלובס
● השכר ב-2022 נשחק בעקבות האינפלציה, ומה קרה בהייטק?
● מה קרה לשכר המתמחים במשפטים בשנה החולפת?
שבוע העבודה במגזר הציבורי יקוצר בפעימות מ-42 ל-40 שעות עבודה שבועיות (שווי של כ-8 שעות חודשיות). בנוסף, בגופים שבהם נהוגה חופשה מרוכזת בחול המועד פסח, יינתן חצי יום חופש באסרו חג פסח (מימונה) באופן חד-פעמי.
שכר הסייעות (תומכות החינוך) ברשויות המקומיות יעלה. שכר הבסיס שכר הבסיס יעמוד על 7,200 שקל לצד מענק חודשי של עד 600 שקל בגין רציפות בעבודה, מסלול קידום והכשרות מזכות בתגמול. שכרה של תומכת חינוך בחינוך המיוחד הקשה יעמוד של 8,000 שקל ושכר תחילי של תומכת חינוך משלבת צמודה לילד יעמוד על 7,000 שקל. בנוסף, יהיה גם מענק שנתי של 1,000 שקל לסייעות שיתמידו בנוכחות ושעות העבודה שלהן יירדו מ-42 ל-39 שעות בשבוע. כיום שכרן עומד על 5,900 שקלים.
בהודעה מטעם משרד האוצר וההסתדרות צויין גם כי "תוקצה מסגרת עלות לצרכים שונים בגובה 3% (מתוך השווי הכולל של עלות הסכם המסגרת), הכוללת עלות מוגדלת למגזרים בשלטון המקומי. מסגרת העלות תאפשר מתן מענה לאוכלוסיות ומגזרים ייעודיים דוגמת עובדות ועובדים סוציאליים, עובדי מנהל ומשק, פסיכולוגים, אחיות, רנטגנאים, עובדי בתי חולים פסיכיאטריים ועוד. זאת, למען שיפור השירות לאזרח וייעולו, וכן להתמודדות עם אתגרים שונים המאפיינים אוכלוסיות אלו כגון גיוס, שימור והנעת עובדים".
השכר במגזר הציבורי זוחל כלפי מעלה בשנים האחרונות, למרות הקפאת הסכמי השכר שנקבעה בעקבות משבר הקורונה מ־2020 ועד היום. כך למשל, בשנת 2021, השכר הממוצע לכלל העובדים במשרדי הממשלה עמד על 17,368 למשרה מלאה - עלייה של כ־1.3% לעומת השכר ב־2020 ועלייה של 1.6% לעומת 2019.
הקיצוץ בהטבת הפנסיה צפוי להתבטל
צפוי להתבטל קיצוץ הטבות המס בפנסיה, שמשרד האוצר ניסה לקדם ונחשף בגלובס. השבוע בר-דוד הודיע כי יתנגד לתוכנית האוצר לפגיעה בקצבאות הפנסיה של הציבור, שאושרה בממשלה כחלק מתקציב המדינה ונחשפה בגלובס.
כפי שפורסם בגלובס, ההבטחה ההיסטורית של המדינה להעלות בשנת 2025 את תקרת הפטור ממס למקבלי קצבאות הפנסיה בוטלה על-ידי הממשלה. המשמעות תהיה פגיעה של מאות שקלים בכל חודש לפנסיונרים. מטעם בר-דוד נמסר ביום שלישי האחרון כי "הדבר לא יקום ולא יהיה".
סמוטריץ': "נתחיל לראות את האינפלציה יורדת באפריל"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר היום כי "זה יום ורגע שמחים ואפילו חגיגיים למדינת ישראל, לכלכלה ולמשק ולעובדים ולמשפחות שלהם. הגענו אליו מהר מאוד, לא ציפו שנגיע אליו כל כך מהר, בלי סכסוכי עבודה ובלי שביתות. זה ההסכם הארוך ביותר - הוא מטפל גם בשנים קודמות בהן לא היו הסכמי שכר בשנות הקורונה, והוא נותן לנו יותר מחמש שנים קדימה. הוא משדר יציבות וגם ודאות למשק. הוא אחראי ומקצועי שמשלב שלושה מנגנונים: תוספת שקלית, תוספת אחוזית וסכום יפה מאוד שמאפשר לנו לגעת ולטפל נכון באוכלוסיות יעד ספציפיות. זה הסכם אחראי שתואם את המאמצים שלנו יחד עם בנק ישראל להחזיר את האינפלציה ליעדה ולהשאיר אותה שם. קיבלנו את ברכתו של הנגיד להסכם".
"אנחנו מטפלים בנושא האינפלציה במקצועיות ובאחריות - הכי רחוק שאפשר מפופוליזם", הוסיף סמוטריץ'. "אנחנו הולכים על חבל דק בין לסייע למשפחות לבין לא לתדלק את האינפלציה. באזור אפריל, בעזרת השם, נתחיל לראות את האינפלציה יורדת. אלו התחזיות של כל השחקנים בעולם וגם שלנו ושל בנק ישראל. הפער בין אג"ח צמודות ללא צמודות משקף ציפיות אינפלציה בשוק ההון, ועומד על 2.6%-2.7%. אנחנו נתכנס אל היעד הזה. זה האתגר הגדול והדבר החשוב ביותר לאזרחי מדינת ישראל בחיי היום-יום".
יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הוסיף כי "אנחנו מביאים בשורה של ממש ומשב רוח חדש ואופטימי לעובדים בישראל ולאזרחי מדינת ישראל. אפשר גם בתקופות האלה לייצר הבנות ושיתופי פעולה. אנחנו מציגים שני הסכמים: הסכם המסגרת לכלל העובדים במגזר הציבורי. ההסכם השני זה רפורמת הסייעות. זו רפורמה שאנחנו מתנהלים עליה כמעט שנתיים בחשיבה. היא הבשילה בחודשים האחרונים לכלל הסכם. זה הסכם חשוב לקבוצה רחבה של עובדות שהיו זקוקות להסכם הזה".
"יש לנו עובדים שהשכר שלהם נשחק ברמה לא פשוטה בעקבות האינפלציה, וראיתי אותם לנגד עיני", הוסיף בר-דוד. "ההסכם הזה מוטה ברובו לעובדים ברמות הנמוכות שמהווים כ-40%-50% מהעובדים במגזר הציבורי. ניתן תוספת של 6,000 שקל לכל עובד במשרה מלאה ב-1 באפריל. ניתן תוספת של 500 שקלים לשכר, הפעימה הראשונה תהיה של 400 שקלים לכלל העובדים ויתווסף לה עוד 100 שקל בשנה הבאה".
בר-דוד התייחס גם למחאות סביב המהפכה המשפטית, ואמר לסמוטריץ' כי ""אני רוצה לפנות אליך אדוני שר האוצר. העובדה שאנחנו יושבים כאן בשולחן אחד, כשהיינו משני צידי המתרס. חתמנו על הסכם, בלי להקיז דם ובלי להתלהם. בלי יום אחד של שביתה, באווירה חיובית, אני פונה אליך: ברגעים הקשים האלה של עם ישראל, תפעיל את כל כוח משקלך בכנסת ובואו נעצור את מה שקורה היום ברחובות. מה שקורה היום במדינת ישראל עם המחאה - הדבר הזה חייב להיפסק. חייבים לעצור ולשבת בחדר אחד. כשיושבים, הדברים הם לא בלתי פתירים וצריך רצון טוב כמו שאנחנו ישבנו. אנחנו עם אחד, העם היהודי, ולא כל שבט חי לבדו. אני רוצה את כל השבטים ביחד. כמו שכל השבטים יושבים בהסתדרות, אני מצפה ממך להפעיל את כל כוח משקלך לעשות רגיעה בעם ישראל ומדינת ישראל".
סמוטריץ' השיב: "הדינמיקה הזאת צריכה לבוא לידי ביטוי גם בסוגיות אחרות במדינת ישראל, כולל סוגיית הרפורמה במערכת המשפט. יש פורומים, חלקם דיסקרטיים ברוך השם וככה צריך, בין אנשים עם תפיסות שונות ביחס לנושא הזה. גם המערכת הפוליטית חייבת לדעת להתכנס, לדבר, להקשיב ולנסות להבין אחד את השני - את הרצונות והחששות. אני משוכנע שגם בדבר הזה ניתן להגיע למתווה מוסכם. יחד כאחים ושותפים למפעל הציוני".
ח"כ שמחה רוטמן ממפלגתו של שר האוצר הגיש לאחרונה הצעת חוק להגבלת הגנות שביתה. כאשר יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד נשאל על כך, ענה כי "מפחידים אותנו בדברים האלה, אבל ההסתדרות היום נמצאת בכל המפלגות, לא במפלגה אחת. היא נמצאת בכל האורך והרוחב של הפוליטיקה הישראלית. זו ההסתדרות החדשה. כל השנים היא הייתה בגוש אחד או מפלגה אחת, אבל עכשיו אין שום סיכוי לאף חבר כנסת לחוקק שום חוק נגד ההסתדרות - נקודה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
