בית המשפט העליון דחה היום (ב') ערעורים שהוגשו על ידי המדינה נגד החלטות בתי המשפט המינהלים, להורות לפקיד הרישום במרשם האוכלוסין לרשום כנשואים זוגות שנישאו באמצעות היוועדות חזותית והונפקה להם תעודת נישואים של מדינת יוטה בארה"ב.
● אלו ההפגנות והחסימות הצפויות ב"יום ההתנגדות" נגד המהפכה המשפטית
● האם רשות המסים תיאלץ להחזיר 664 מיליון שקל שגבתה ביתר מעובדים שכירים?
משמעות ההחלטה היא שרשות האוכלוסין מחויבת לרשום זוגות שהתחתנו בנישואים מקוונים בחו"ל, גם אם הם נמצאו פיזית בארץ בעת עריכת הטקס. "נישואי יוטה" הם נישואים הנערכים בהיוועדות חזותית מול עורך נישואים במדינת יוטה שבארה"ב, ואפשרה למאות זוגות מישראל להינשא ממקום מגוריהם ללא צורך להגיע פיזית ליוטה.
השופטים עוזי פוגלמן, גילה כנפי שטייניץ ויחיאל כשר קבעו פה אחד שעל פקיד הרישום לרשום את הזוגות כנשואים במרשם האוכלוסין. ביהמ"ש הבחין בין הרישום לבין שאלת תוקפם של הנישואים בדין המהותי. נקבע כי לפי הפסיקה הקיימת עוד משנת 1963, חובתו של פקיד הרישום להימנע מהכרעה בשאלות בדבר תוקפם או פסלותם המהותית של הנישואים. "בהתאם להלכה זו, כמו גם לנהלי רשות האוכלוסין וההגירה, כאשר מוצגת לפקיד הרישום תעודה ציבורית כדין, עליו ככלל לרשום את האמור בה ולהימנע מהכרעה בשאלות משפטיות מורכבות".
את העתירה לרשום את בני הזוג הגישה עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון יחד עם שמונה זוגות שנרשמו לנישואים ונישאו באמצעות "זום" מול רשויות הנישואים במחוז יוטה. בני הזוג קיבלו תעודת נישואים שהונפקה שם. פקיד הרישום סירב לרשום אותם. בחלוף מספר חודשים נמסר להם הנימוק לפיו לשיטת המדינה מדובר בטקס שנערך למעשה במדינת ישראל וככזה לא ניתן לרשום אותו בישראל.
בתי המשפט לעניינים מינהלים קבעו שסירוב זה נעשה שלא כדין ועל כך הגישה המדינה ערעור. השופטים קבעו כי שאלת מקום עריכת טקסי הנישואים במקרה דנן היא שאלה שמעוררת סוגיות סבוכות שאין להן מענה בחוק או בפסיקה.
"סוגיית מקום עריכת הטקס, כאשר מתעוררות בהקשר זה שאלות סבוכות, אינה מסורה אפוא להכרעתו של פקיד הרישום, כפי שנפסק באופן עקבי במהלך עשורים רבים. משכך, היה עליו לרשום את בני הזוג כנשואים בהתאם לתעודה הציבורית התקפה שהוצגה לו".
"ערוץ נוסף של נישואים"
הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש, אמר בתגובה לפסק הדין: "אנחנו מברכים על פסיקתו של בית המשפט העליון, אשר פותחת ערוץ נוסף של נישואים בפני אזרחי ותושבי ישראל, במציאות בה מדינת ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם אשר שוללת מאזרחיה את חירות הנישואים בשל דרישת המפלגות הדתיות".
רגב הוסיף כי "חשוב להבין כי מצד אחד אין בפסק הדין חידוש משפטי אלא המשכה של הלכה עקבית שבית המשפט פועל לפיה מזה ששים שנה. אך מאידך גיסא מדובר על פתיחת שערים רחבים בפני זוגות ישראלים אשר רוצים לממש את זכות הנישואים שלהם בין משום שמדינת ישראל מונעת מהם להינשא ובין משום שהיא שוללת מהם את האפשרות להינשא בטקס שוויוני ההולם את תפיסת עולמם ואורחות חייהם וזאת בשל הכפייה הדתית הקיימת עדיין במדינה, בניגוד לרצונו של רוב גדול בציבור היהודי בישראל".
לדברי עו"ד יהודית מייזלס, העוסקת בדיני משפחה ומרצה לדיני משפחה במכללה למנהל, פסק הדין מהווה "הזדמנות לרבבות זוגות ישראלים נוספים שאינם יכולים או אינם רוצים להינשא דרך הרבנות. מדובר בזוגות חד מיניים, פסולי חיתון וכאלה שאינם מעוניינים להינשא ברבנות. פסק הדין מגשר על הפער האדיר בין העובדה שבישראל יש נישואים דתיים בלבד, לבין העובדה שמרבית הציבור בישראל הוא חילוני. זהו צעד נוסף לעבר היעד הכה חשוב של יצירת אפשרות מקבילה ונוספת לנישואים אזרחיים בישראל".
עו"ד שגיא אגמון שייצג את חדו"ש בעתירה מסר: "הפסיקה האמיצה היום מבהירה שוב את חשיבותו העצומה של בית המשפט העליון לזכויות הפרט ולהגנה מול שרירות הרשויות, המוכנות פעם אחר פעם ללכת בניגוד לחוק רק כדי לשרת את עמדותיו הפוליטיות של השר המכהן. היא מלמדת שוב עד כמה מסוכנות היוזמות להחלשתו של בית המשפט העליון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.