שיעור מפולין: מה עשתה רפורמה משפטית שנויה במחלוקת להייטק

בדצמבר 2017 הגיעה משטרת פולין אל ביתו של משקיע בכיר בשם פשימיסלב קזי'ץ' ועצרה אותו בביתו בוורשה. קז'יץ, מייסד קרן השקעות הנדל"ן גריפין, שניהלה אז 5.6 מיליארד יורו והייתה שותפתה של קרנות הענק האמריקאיות פימקו ואוקטרי קפיטל בפולין, חשב שמדובר באי הבנה - אולם זו הסתיימה במעצר של שישה חודשים. סיבת מעצרו מעולם לא פורסמה, אך לאחר שחרורו מכר את כל מניותיו בקרן גריפין והתפטר מכל תפקידיו.

● הישראלית שקיבלה אישור FDA והניסוי המסקרן: השבוע בביומד 
● פיטורים, חיתוך מחירים וחזרה לבסיס: אסטרטגיית מטא להתאוששות מהמשבר | ניתוח 

פיוטר (שם בדוי), משקיע סדרתי בסטארט־אפים מקומיים, נחרד מהמקרה, שגם כוסה בהרחבה בתקשורת הכלכלית הזרה ואף הביא את בלומברג לשאול "האם ממשלת פולין הפכה לאיום על עסקים?".

"הוא היה במעצר מנהלי כל כך הרבה זמן, בלי שאיש הבין למה ומה רוצים ממנו, למעט העובדה שייתכן שהערכים שהחזיק לא תאמו את ערכי המדינה", מספר פיוטר בראיון טלפוני לגלובס מביתו בארה"ב. "זה היה הרגע שבו אתה מרגיש שנחצו כל הקווים, שבו מה שמתרחש לנגד עיניך נעשה בניגוד לכל הערכים עליהם גדלת. הרגע שבו הגעת למקום שאין בו תהליך משפטי הוגן, שבו התלויים בבתי המשפט לא עוברים את כל תחנות הצדק. אי אפשר לעשות קיצורי דרך בעולם המשפט, כי בסוף האדם שבקצה, החף מפשע, הוא זה שסובל. דאגתי לחברות הפורטפוליו שלי, בעיקר הגדולות, זה הרי יכול להגיע גם אליהן".

זה לא התחיל ברגע אחד, מספר פיוטר, שגדל לסירוגין בפולין ובכמה מדינות דוברות אנגלית, וסירב להזדהות בשמו. עוד לפני עלייתה של מפלגת החוק והצדק לשלטון ב־2015, פיוטר שם לב לשינוי מגמה. "העשור הקודם בפולין נסך בכולם אווירה קוסמופוליטית ואופטימית. מעולם לא תיארתי לעצמי שקהילת הלהט"ב בפולין תתקל במכשולים. ואז תופעות משונות החלו לצוץ: מישהו שרף דגל במצעד הגאווה המקומי. התהלוכות של הלאומנים הפכו אגרסיביות, אם להיות עדין. לאחר מכן החליטה הממשלה להערים מכשולים בירוקרטים על הקמה של חברות מקומיות, ואז כבר החלטתי לעזוב".

פיוטר עדיין משקיע בסטארט־אפים פולניים בשלב הראשוני, אך הוא נוקט משנה זהירות: הוא כבר לא ישקיע בחברה שתגדל במדינה, אלא עוסק באיתור יזמים מבטיחים, פותח עבורם חברה בדלאוור בארה"ב, מאתר להם שותפים אמריקאים או זרים, ומסייע להם לפתוח מרכזים בברלין ובברצלונה - שאותן הוא מגדיר כערים האירופאיות הידידותיות ביותר כיום להקמת חברות צעירות. פולין עדיין יכולה לשמש עבורן כמרכז פיתוח ברמה כזו או אחרת, אך הקניין הרוחני בחברות תמיד יירשם מחוץ למדינה, וגם חשבונות הבנק ינוהלו בארה"ב.

פיוטר התראיין, אומנם בעילום שם, אך הוא היה היחיד מבין עשרות מנהלי הון סיכון ומשקיעי הייטק מפולין והונגריה שאליהם פנינו שהסכים לדבר איתנו תוך הבטחה שלא נזהה אותו. "תעשיית ההייטק בפולין היא רק בראשיתה וקרוב ל־90% מההון שזורם להייטק עדיין מגיע מהממשלה. למרבה הצער, אנשים בוחרים בכסף לפני המוסר, ולמרות שכולם חושבים שזה הולך לכיוון לא נכון הם לא ישושו לדבר. הזיכרון מהעידן הקומוניסטי עדיין טרי ואנשים זוכרים למה יכול להוביל שלטון סמכותני - אם הם ידברו נגד הממשלה, אולי יזכו לביקור של איש מס הכנסה במשרדם ביום שלמחרת", הוא אומר.

תלויים בקרנות מימון ממשלתיות

גם היום ענף ההייטק בפולין נשען על משקיעים מקומיים המגייסים את הונם מקרנות מימון ממשלתיות ואירופאיות. על פי רשות ההשקעות הפולנית, 407 עסקאות השקעה התבצעו ממשקיעים מקומיים, ו־52 בלבד ממשקיעים זרים. למעט שנת 2021, שהייתה שנת אנומליה בכל קנה מידה מחמת משקיעים עולמיים שחיפשו השקעות טכנולוגיה בכל מקום והיו מוכני לשלם על כך ביוקר, רוב ההון שהושקע בחברות פולניות הגיע מקרנות פולניות או כאלו המשתפות פעולה עם קרנות זרות, ובלאו הכי ניזונות מאותו המקור: חברת ההשקעות PFR Ventures, המחזיקה בשש קרנות שמשקיעות בקרנות פולניות, ולרשותה כמיליארד יורו בשנה מכספי ממשלת פולין וכספי האיחוד האירופי הזורמים אליה. בניגוד לכספי רשות החדשנות בישראל, למשל, הזרמת ההון לא תלויה בביצועים והיא איננה מחייבת את חברות הפורטפוליו בתשלום תמלוגים עם המעבר לרווח תפעולי, ולא מגבילה אותן לפעול גם ממחוץ למדינה, כל עוד נותר מרכז פיתוח במדינה.

הכסף הממשלתי, שחלקו בכלל מגיע מהאיחוד האירופי השומר ברובו על מסורת דמוקרטית, הביא לפולין גם משקיעים ישראלים רבים לאורך השנים. אחת מהן היא קרן גיזה פולין, שגייסה ב־2012 כ־30 מיליון דולר להשקעות משותפות יחד עם KFK, גוף השקעות ממשלתי פולני שכבר איננו קיים היום. גיזה גייסה צוות מקומי שכלל את ראש מחלקת המיזוגים והרכישות של פירמת רואי החשבון PwC במדינה, זיגמונד גרייקובסקי, ואת מארק בורזסטובסקי, מייסד אתר WP, שנחשב לפורטל האינטרנט הראשון בפולין, כאשר את הצד הישראלי ניהלו זאב הולצמן, מייסד גיזה, ושמוליק חפץ, כיום שותף בקרן טרגט גלובל.

הקרן השקיעה בכ־50 חברות, אך התפזרה בשנים האחרונות, לאחר שאת ההשקעה האחרונה ביצעה ב־2019, בצל התפרקות קרן האם גיזה. אך גם סיבות פוליטיות עמדו מאחורי המהלך - תחילה שינוי הלך הרוח במדינה ולאחר מכן הרפורמה המשפטית, כך מספרים לפחות שני אנשים שמכירים היטב את הקרן. אחד המשקיעים, בורזסטובסקי, עזב את פולין ועבר להשתקע במלגה שבספרד, שם הוא משקיע ביזמים מקומיים ופולנים.

גורלה של קרן פיטנגו במדינה היה שונה. היא החלה לפעול בפולין שנה לאחר עליית הממשלה הימנית של מפלגת החוק והצדק, תוך שיתוף פעולה עם TDJ, חברת השקעות פרטית המרכזת מספר משקיעים מתוחכמים, שבעבר השקיעה יחד עם הממשלה. אמנם חמי פרס נחשב לאחד ממובילי מחאת ההייטקיסטים נגד מהלכי הממשלה, ואף נכח בפגישה סגורה של אנשי עסקים עם בנימין נתניהו, אך לגלובס נודע כי הקרן בפולין דווקא מחזקת את אחיזתה בהשקעות בפולין, הונגריה ומדינות נוספות במזרח אירופה כמו צ'כיה, רומניה ואסטוניה עם קרן חדשה בסך 50 מיליון דולר. לאחרונה אף שינתה הקרן את שמה מפיטנגו פולין ל־Fullspeed Ventures, אותה מנהל הישראלי דניאל סטאר ומעורב בה באופן משמעותי גם רמי קליש, השותף המייסד בקרן פיטנגו.

 חמי פרס, שותף-מייסד ומנכ''ל בקרן הון סיכון ''פיטנגו'' / צילום: ענבל מרמרי

הקרן בונה על המשך הזרמות הון ממשלתיות, בסך מיליארד יורו שאושרו השנה ל־PFR, על עלויות ההקמה של חברות שהן זולות פי 2־3 מישראל, ועל כוח אדם טכנולוגי שממשיך לזרום לערי ההייטק של המדינה: וורשה, קרקוב וורוצלאב מכ־70 אוניברסיטאות בעלי פקולטות למדעים מדויקים.

אף שהקרן בוחרת לעבוד גם במדינות סמכותניות - היא לא לוקחת סיכונים. כיום רשומות רוב חברות הפורטפוליו במדינת דלאוור בארה"ב, בבריטניה או בסינגפור. הקניין הרוחני שלהן מוחזק לרוב בארה"ב, ומי שלא - מבצעת "היפוך שרוול", תהליך שבו החברה האם בפולין הופכת לחברה בת של חברה זרה. הקרן עצמה רשומה בלוקסמבורג, ולמעשה מחזיקה בפולין רק במשרד ותו לא. למעשה, רוב החברות בקרן נוקטות כיום מהלך היפוך שרוול ביוזמתן ולא ממתינות לבקשות של משקיעים זרים, שכבר מגיעות באופן מותנה עם דרישה דומה.

האינפלציה גבוהה, המטבע נחלש

הרפורמה המשפטית בפולין לא עברה בתוך מושב אחד של הפרלמנט, כפי שהדבר קורה כעת בישראל. למעשה, לקח למפלגת "החוק והצדק" השלטת ארבע שנים עד שזו העבירה את הרפורמה סופית בשנת 2019. בין החוקים שהועברו - החלת עונשים על שופטים שיבקרו החלטות פוליטיות ומתן האפשרות לאחד מבתי המחוקקים למנות את שופטי בית המשפט העליון. עד שנת 2020, 14 מתוך 15 שופטים נבחרו ישירות על־ידי הבית התחתון הנשלט עד לאחרונה בידי המפלגה. במקביל, אימצה הממשלה מהלכים אנטי ליברלים כמו קידום חוק המונע את רוב מקרי ההפלות, השתלטות על הטלוויזיה הציבורית, דחיקת עיתוונאים מבקרים, ומינוי אומרי הן. רפורמה מקיפה בקרנות הפנסיה הקטינה את החסכונות והורידה באופן משמעותי את האטרקטיביות של הבורסה המקומית בעיני המשקיעים הזרים. על פי ההערכה, היקף קרנות הפרייבט אקוויטי הזרות שמשקיעות בפולין ירד מ־100 ל־70 במהלך שלוש השנים האחרונות.

 אנדז'יי דודה, נשיא פולין / צילום: Associated Press, Michal Dyjuk

לא הכל שחור: מאז היבחרו של אנדז'יי דודה לנשיאות פולין, זינק התמ"ג של פולין מ־477 מיליארד יורו ל־680 מיליארד, פי שלושה מהנתון המקביל בצ'כיה או אוקראינה ושיעור האבטלה ירד לשיא נמוך של כל הזמנים.

אבל שיעור האינפלציה ב־2022 זינק גבוה יותר ביחס לממוצע באיחוד האירופי - 15.9% בפולין לעומת 10% בכלל האיחוד. פולין ניצבה לצידן מדינות הגוש הסובייטי לשעבר, כמו צ'כיה, אסטוניה, ולטביה שגבוהות ממנה בממוצע האינפלציה, אך נמוכה הרבה יותר מאשר בהונגריה, שבה עמד שיעור עליית המחירים על 26.2% במשך שנה אחת. גם המטבע המקומי נחלש במעל 9% ביחס לאירו.

הקטנת חשיפה לתעשייה המקומית

"פולין היא מדינה משגשגת כחלק מהכלכלה הגלובלית", מסביר פיוטר. "היא עדיין מקום זול ביחס לעולם, שבו חברות מחפשות להפעיל מרכזי אוף שור ומיקור חוץ - גם מי ששכרו שליש מהמשכורת שמקבל אמריקאי ממוצע חי חיים טובים במדינה. משקיעי ההון סיכון המקומיים ממשיכים להשקיע מכספי המדינה והאיחוד האירופי, אבל משקיעי הפרייבט אקוויטי כבר התחילו להחשיב את הסיכון הגיאופוליטי וכמה מהם החליטו שהוא גדול מדי עבורם. זה בא לידי ביטוי בחוסר היציבות של המטבע המקומי״.

גם פיוטר, כמו משקיעים רבים אחרים, מגן על השקעותיו בפולין באמצעות הקטנת החשיפה לתעשייה המקומית: הוא מתמחה באיתור יזמים פולנים מצטיינים, בהקמת צוותי מוצר מקומיים, ומסייע להם להקים חברה אמריקאית ולאחר מכן לאתר אנשי מכירות במדינות המערב. לעיתים הוא משדך יזמים פולנים לאמריקאים. "ארה״ב מלאה באקסלרטורים שהיזמים הפולנים יכולים להנות מהם, היא אמנם קשה כמוקד הגירה, אך לשם כך אני בדרך כלל ממליץ על ברצלונה, שהיא עיר זולה מאוד שמושכת צעירים או על ברלין, שהיא מוקד ליצירת חברות ענק אירופיות כמו אוטו־ווא ן והלו פרש. חוץ מהמבנה המשפטי, אין שום דבר שמחזיק אותך בפולין".

החשש: קונפליקט עם שותף מקומי

הישראלי בן פסטרנק, מנכ״ל קבוצת AMAN, לא משך ידיו מפולין ואפילו לא מהונגריה, למרות הרפורמות המשפטיות בשתי המדינות. בפולין הוא מפעיל את אינטגרל, חברת שירותי אינטגרציה ותוכנה עבור בנקים, חבורת ביטוח וטלקום שמעסיקה כ־300 עובדים בוורשה ובהונגריה הוא בעלי וריאסט, חברת שירותי פיתוח תוכנה באוף שור המעסיקה 100 איש בבודפשט.

 בן פסטרנק / צילום: ניר אלון

״אנחנו ממשיכים להפעיל את העסקים שלנו בפולין והונגריה״, הוא מספר לגלובס. ״אבל אם צריך להגיע לנקודה שבה אני תוהה האם אגדיל את ההשקעה שלי במקום הזה - התשובה שלילית. להערכתי זה גם מה שיקרה בישראל - האיום איננו הוצאה מאסיבית של השקעות, אלא משקיעים שיעמדו בנקודה שבה הם שוקלים להשקיע בישראל ויחליטו שלא לעשות זאת. החשש הוא מקונפליקט מקומי שבו הבירורים בפני הרשויות ייעשו שלא באופן ענייני, אלא על בסיס שיקולים שלא ניתן לאמוד אותם".

עו״ד יואב עציון מפירמת עמית־פולק־מטלון, מסביר שהחשש עבור המשקיעים במדינות סמכותניות איננו קשור דווקא למעורבות שרירותית של השלטון בעסקים, אלא יותר לפתרון סכסוכים מול שותפים מקומיים. "במשטרים סמכותניים אתה לא תמיד יכול לדעת אילו שיקולים פוליטיים עומדים מאחורי מערכת המשפט ומה הקשר של השותף העסקי המקומי שלך למערכת הזו", הוא אומר. "לכן לפני שאני מחליט לעשות עסקים במדינה כלשהי, אני רוצה לוודא קודם כל שהשותף יעמוד בה".

 עו''ד יואב עציון / צילום: אייל טואג

בינאום סכסוכים ומרכזי בוררות עצמאיים

את מה שקורה כיום בפולין ובהונגריה ראה עציון ברוסיה לפני יותר מעשור. "היא הייתה אז מדינה סמכותנית עם מערכת משפט לא אמינה שיכולת לחזות לאן זה יתקדם", הוא מספר. מנסיונו ברוסיה, הוא משתף בדרכים שמוצאים המשקיעים הזרים להמשיך ולהשקיע במדינה, תוך מזעור הסיכון, כמו למשל על ידי "בינאום סכסוכים", בהסכמה על כך שסכסוכים עסקיים יפתרו בבתי משפט בערי המערב, כמו בניו יורק או לונדון; העברת תביעות משפטיות נגד נכסי השותף הסורר בחו״ל; שעבוד נכסים; וערבויות בנקאיות מצד בנקים מערביים, אם כי אלה יקרים למדי ועשויים להפוך עסקאות ללא משתלמות.

אבל יש כמה מדינות סמכותניות, כמו סינגפור, וכעת גם איחוד האמירויות שמחקה אותה, שמאפשרות למשקיעים הזרים להפיג מעט את החשש על ידי הקמת מרכזי בוררות עסקית הפועלות באופן עצמאי מהמדינה. "אלה הם מוסדות בניהול מערבי בדרך כלל המספקים בוררים להשכרה - וכל עוד שני הצדדים מסכימים, ניתן לברר בהם סכסוכים עסקיים בין שותף מקומי לזר״, אומר עו"ד אלכסנדר קולמקוב, שותף בפירמת עורכי הדין DLA Piper בריטניה, המתמחה במיזוגים ורכישות, טכנולוגיה וייצוג משקיעים בעסקאות בינלאומיות. "אבל צריך תמיד לזכור שהמדינה היא זו שנותנת את המילה האחרונה ובמקרי קיצון היא עשויה להתערב, אם כי היא יודעת שהדבר עשוי להרתיע משקיעים ולכן אין לה אינטרס לעשות כן. אבל במדינות סמכותניות אם יש קונפליקט בין המדינה לעסקים - המדינה תמיד תנצח.

 הפגנה נגד רפורמות משפטיות בפולין, יולי 2017 / צילום: Reuters, Kacper Pempel

בכל מקרה, ממליץ קלומקוב לישראלים להימנע מהעברת הרפורמה המשפטית: "עבורנו עורכי הדין שחונכו בסביבה דמוקרטית, זה סימן ברור שהמדינה מאבדת את האיזונים והבלמים. במדינות דיקטטוריות אתה יכול לראות כיצד הצד השולט מכתיב את התנהלות בית המשפט והאמון בבתי המשפט קטן - וכשאין בית משפט שמגן על אזרחים ומשקיעים זה פשוט לא עובד".

"עליכם לעשות מה שאתם עושים היום", אומר פיוטר, המשקיע הפולני הגולה. "אזרחים רוצים להתעורר בבוקר לחברה שבה אם משהו רע קורה להם, יש להם דרך חזרה, יש להם דרך להגן על עצמם, ואני לא חושב שיש מישהו שרוצה לוותר על זה, כי כאשר מסירים את האיזונים והבלמים, קשה להחזיר אותם לאחר מכן".