אינטל | ניתוח

המהנדס ששינה את תעשיית השבבים הלך לעולמו. עד כמה מורשתו נשמרת?

בסוף השבוע חלוץ תעשיית ההייטק, גורדון מור, הלך לעולמו בגיל 94 • מור, שהיה בין מייסדי אינטל, חזה כי מספר הטרנזיסטורים בשבבים יכפיל את עצמו כל 20 חודשים, ללא גידול בעלויות • אך האם התיאוריה על שמו עדיין רלוונטית לימנו?

גורדון מור, שותף מייסד באינטל / צילום: Intel Corporation
גורדון מור, שותף מייסד באינטל / צילום: Intel Corporation

במהלך סוף השבוע נודע כי אחד ממייסדי ענקית השבבים אינטל, גורדון מור, הלך לעולמו בגיל 94. מור ועמיתו רוברט נויס הקימו את אינטל ביולי 1968. הוא כיהן בתחילה כסגן נשיא בכיר עד 1975, אז הפך לנשיא. ב־1979 מונה מור ליו"ר הדירקטוריון ולמנכ"ל, תפקידים שמילא עד 1987.

הורדת שכר של עשרות אחוזים וחודשים בלי עבודה: המציאות החדשה של המגייסים להייטק 
המרוץ לשעון הביולוגי שיספר לנו עד כמה מהר הגוף שלנו מזדקן
קפריסין, יוון או פורטוגל: כל מה שידוע על תוכנית "אקסודוס" של ההייטקיסטים לאירופה

מור צפה ב־1965 כי מספר הטרנזיסטורים הממוקמים על גבי מוליך למחצה, המגדירים את רמת הביצועים הכללית של השבב, יכפיל את עצמו מדי שנתיים. מאוחר יותר טבע מור את מה שהפך לימים לחוק על שמו ("חוק מור" ), וצפה כי עוצמת השבבים תכפיל את עצמה כל 20 חודשים. אותו גידול קשיח בעוצמה, שמראה בשנים האחרונות רק סימנים מעטים של האטה, הניע את ההתקדמות העצומה בכוח החישוב של מחשבים, במקביל לירידה הדרגתית במחירם של שבבים.

מה זה חוק מור?

תחזית המבטיחה הכפלה של ביצועי המעבדים מדי שנתיים ללא גידול בעלויות הייצור

החוק שטבע מור: כמה רלוונטי בימנו?

דדי פרלמוטר, יזם טכנולוגי וחברתי, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית, התחיל לעבוד באינטל כשמור שימש כמנכ"ל. בשיחה עם גלובס, הוא מספר על הדמות המיתולוגית ועל תרומתו של מור לתעשיית ההייטק של ימנו. "החוק של גורדון אינו חוק פיזיקלי, אלא חוק כלכלי או תחזית כלכלית", אומר פרלמוטר. "הוא בעצמו חשב שזה יהיה נכון ל־20 שנה ולא יותר מזה. הוא הופתע לגלות, שזו הייתה נבואה שהגשימה את עצמה. למעשה, זה הכתיב לתעשייה את הקצב - והיא שומרת עליו כבר 60 שנה. זה יצר משהו שמניע את עצמו. בגלל שהמטרונום מתקתק, כל אחד הניח שאם החברה שלו לא תתקדם, החברות המתחרות יעקפו אותו".

יש מי שטוען שבימנו החוק הזה כבר לא רלוונטי, אולם פרלמוטר מסרב לקבל את התזה הזו. "אני חושב שהתעשייה עדיין עובדת על להמשיך באותו הכיוון", הוא מתעקש. "זה הופך את התעשייה למורכבת יותר ויקרה יותר - כי גם העלויות לפתח טכנולוגיות חדשות גדלות בצורה אקספוננציאלית. אולם, באותה נשימה הוא מדגיש כי קשה לנבא את היצירתיות ואת ההמצאות העתידיות. האם עוד 20 שנה החוק עדיין יהיה רלוונטי, או האם יהיו פתרונות אחרים? סביר להניח שכן".

מהצד השני, חיים סדגר, ממקימי את S Capital וקרן סקויה בישראל, סבור כי כיום "חוק מור" אכן פחות רלוונטי לימנו. "יכול להיות שהחוק עצמו ימשיך לעבוד, ויכול להיות שנכפיל את כמו הטרנזיסטורים בשבבים, אבל זה לא יעשה את השינוי בעולם. עד שנות ה־90, הכול 'חי' על שבב סיליקון. הוא יצר את הכול, ולכן ככל שהיו מוסיפים עוד ומורידים מחירים, זה שינה הכול.

"אבל בעולם היום, זה פחות משמעותי. בעולם של היום, לא השבב עצמו שהוא משנה את העולם. הקשרים והמערכות הדיגיטליות שינו את הכול", ומצביע על מערכות הענן, תוכנות הבינה המלאכותית והאפליקציות. "זו אחת הסיבות למה אינטל כבר לא מכפילה את השווי שלה יותר כל שנה".

סדגר הוא לא היחיד שסבור כך. גורם בתעשייה מחזק את דבריו: "בעבר בנו שבבים כלליים שדרכם אפשר לפתור הרבה בעיות, ולפני כ־15 שנה, הטכנולוגיה של השבבים הגיעה לקצה. הגדלה של הטרנזיסטורים הייתה מזוהה יותר הספק וזה נהיה יותר יקר. ואם לפני 50 שנה, טרנזיסטור חדש היה עולה חצי מהמחיר - היום זה עולה יותר. החלק התחתון של המחשב הפסיק כבר לתת יותר משאבים. לכן, ראינו חברות שהתחילו לפתח מעבדים שמכוונים לפתור בעיה ספציפית, וכך פועלים יעיל יותר".

דוגמה לכך היא חברת אנבידיה שפיתחה את מעבדי ה־GPU. באחרונה השיקה אנבידיה מעבדים שיכולים לעבד חישובי בינה מלאכותית של ChatGPT - מדובר במעבד עם הספק דומה למעבדי אינטל, אבל הביצועים הרבה יותר משמעותיים.

"מהענקים של ימינו שפחות מוכרים"

כאמור, גורדון מור כיהן בשורה של תפקידים בתעשיית ההייטק ונחשב לאחד מחלוציה. "האיש היה מבוני התעשייה. הוא היה מהראשונים שהבינו באמת את ההמצאה של טרנזיסטור ועל היכולת ליצור מהפכה בעולם", אומר פרלמוטור. "האדם היה שקט וצנוע, הוא דיבר בשקט ומעולם לא צעק - וכולם הקשיבו לו. הוא מהענקים של ימנו שפחות מוכרים. חלק מהדברים שעשה שינו את כל החיים של כולנו, ורוב האנשים לא יודעים זאת".

"הוא בין אלו שהקימו את עולם ההייטק כמו שאנחנו מכירים אותו היום", מסכם סדגר מ־ S Capital. "מור הוא זה שזרע את הזרעים לעולם הסטארט־אפים שאנחנו מכירים היום. אינטל הייתה החברה הראשונה שהופיעה כאן בשנות ה־70. היא הייתה סמי סטארט־אפ בעצמה. אנחנו צריכים לזכור שתעשיית ההייטק שלנו המופלאה נגזרה מאינטל. לפני זה לא היה כלום. הם הביאו את כל זה לישראל, מי ידע לפני כאן לעשות את זה".

מור הוא בין מקימי ענקית השבבים אינטל. הוא כיהן כסגן נשיא בכיר בחברה עד 1975, ולאחר מכן כיהן כנשיא אינטל עד 1987. בהמשך, מונה ליו"ר. בשנת 1997 הפך מור ליו"ר אמריטוס, ופרש מתפקידו בשנת 2006.