איזה מהפך תיצור בינה מלאכותית בתהליך העבודה היצירתית?

לפי שעה, אלגוריתמים יודעים ליצור אינסוף דימויים וטקסטים ואפילו מוזיקה • עכבר המחשב החליף את המכחול, ונראה שהתקדמותם של יישומי ה־AI היוצר משפיעה באופן ייחודי על משרות בתחומי התוכן • כיצד ניתן לרתום את הבינה המלאכותית לארגז הכלים היצירתי?

איזה מהפך תיצור בינה מלאכותית בתהליך העבודה היצירתית? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
איזה מהפך תיצור בינה מלאכותית בתהליך העבודה היצירתית? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

אל מול השינוי הטכנולוגי, יצירתיות נתפסת לעיתים קרובות כאיכות אנושית ייחודית, פחות רגישה לכוחות השיבוש הטכנולוגי. אבל כיום, יישומי בינה מלאכותית גנרטיבית (יוצרת) כמו ChatGPT ו־Midjourney מאיימות לשנות את המעמד המיוחד הזה ולשנות משמעותית את העבודה היצירתית, העצמאית או בשכר. דגמי הבינה המלאכותית החדשים הללו לומדים ממערכות נתונים ענקיות ומשוב משתמשים, ויכולים לייצר תוכן חדש בצורה של טקסט, תמונות ואודיו - או שילוב של השלושה. ככאלה, נראה שמשרות המתמקדות באספקת תוכן - כתיבה, יצירת תמונות, קידוד ותפקידים אחרים שדרשו באופן היסטורי אינטנסיביות של ידע ומידע - מושפעות כעת באופן ייחודי מ־AI גנרטיבי.

אנו מציעים שלושה תרחישים אפשריים - שאינם סותרים זה את זה - לאופן שבו התפתחות זו עשויה להתגלגל, ומציעים המלצות לגבי מה שחברות צריכות לעשות כדי להתכונן לעולם החדש והאמיץ הזה.

פיצוץ של חדשנות בסיוע AI

לפני קצת פחות משנתיים, GitHub הציגה את GitHub Copilot, "מתכנת צמדים" מבוסס־AI שעוזר לאנשים לכתוב קוד. לאחרונה, מעצבים, יוצרי סרטים ומנהלי פרסום החלו להשתמש במחוללי תמונות כמו DALL-E 2. כלים אלו אינם דורשים מהמשתמשים ידע טכני, כמעט כל אחד יכול לעשות בהם שימוש.

בתרחיש זה, במקום לקחת ליוצרים רבים את עבודתם, AI יתמוך בבני אדם לבצע את העבודה שהם כבר מבצעים, ופשוט יאפשר להם לעשות זאת במהירות וביעילות רבה יותר. מצב זה יוביל לעלייה בפרודוקטיביות, שכן הסתמכות על כלי AI גנרטיביים המשתמשים בשפה טבעית מפחיתה את הזמן והמאמץ הנדרשים כדי להמציא רעיונות חדשים או קטעי טקסט. כמובן שבני אדם עדיין יצטרכו להקדיש זמן כדי לתקן ולערוך את המידע שנוצר, אבל בסך הכל, פרויקטים יצירתיים יתקדמו מהר יותר.

עם חסמי כניסה מצומצמים, אנו יכולים לצפות שיותר אנשים יעסקו בעבודה יצירתית. Copilot של Github אינו מחליף את קוד הכתיבה האנושי, אבל הוא מקל על הקידוד לטירונים. אם יותר אנשים ילמדו "הנדסה מהירה" - המיומנות לשאול את המכונה את השאלות הנכונות - בינה מלאכותית תוכל לייצר תוכן מאוד רלוונטי ומשמעותי שבני אדם יצטרכו רק לערוך לפני שיוכלו להשתמש בו.

מונופוליזציה על יצירתיות

תרחיש אפשרי שני הוא שתחרות אלגוריתמית לא הוגנת ובקרה לא מדויקת יובילו דיכוי של יצירתיות אנושית אותנטית. במצב זה, יוצרים אנושיים טובעים בצונאמי של תוכן שנוצר באופן אלגוריתמי. אם זה יקרה, שאלה חשובה שיש לשאול תהיה: איך ניצור רעיונות חדשים?

ייתכן שכבר מתרחשת גרסה בהתהוות של התרחיש הזה. לדוגמה, התביעות האחרונות נגד פלטפורמות בינה מלאכותיות טוענות להפרת זכויות יוצרים בקנה מידה עצום. מה שהופך את הנושא הזה לטעון עוד יותר הוא שחוקי הקניין הרוחני לא הדביקו את ההתקדמות הטכנולוגית שנעשתה בתחום חקר הבינה המלאכותית.

בתרחיש זה, AI גנרטיבי משנה באופן משמעותי את מבנה התמריצים ליוצרים, ומעלה סיכונים לעסקים ולחברה. אם בינה מלאכותית גנרטיבית מתוצרת זולה חותרת תחת תוכן אנושי אותנטי, קיים סיכון ממשי שהחדשנות תאט לאורך זמן ככל שבני אדם יוצרים פחות. יוצרים כבר מתמודדים עם תחרות עזה על טווחי הקשב האנושיים, ותחרות מסוג זה תגדל רק אם יהיה תוכן בלתי מוגבל לפי דרישה. ריבוי קיצוני של תוכן, הרבה מעבר למה שראינו עם כל שיבוש דיגיטלי עד היום, יציף אותנו ברעש. עם זאת, אפילו בדיסטופיה היחסית הזו, עדיין נצטרך בני אדם כדי לאצור את התוכן הקיים במערכת האקולוגית הזו.

ל'מעשה ידי אדם' מחיר גבוה יותר

התרחיש הפוטנציאלי השלישי שיכול להתפתח הוא כזה שבו ה"טקלאש" (הביקורת על הטכנולוגיה, ע"ט) תתחדש עם התמקדות נגד תוכן שנוצר בצורה אלגוריתמית. אחת ההשפעות הסבירות של ההצפה בתפוקות יצירתיות סינתטיות היא שאנשים יתחילו להעריך יותר יצירתיות אותנטית ואולי יהיו מוכנים לשלם על כך מחיר גבוה יותר. בעוד שמודלים גנרטיביים מפגינים יכולות יוצאות דופן, הם סובלים מבעיות דיוק, ומייצרים לעתים קרובות טקסט שנשמע לגיטימי אך רצוף שגיאות. מסיבות ברורות, בני אדם עשויים לדרוש דיוק רב יותר מספקי התוכן שלהם, ולכן עשויים להתחיל להסתמך יותר על מקורות אנושיים מהימנים ולא על מידע שנוצר על ידי מכונה.

בתרחיש זה, בני אדם שומרים על יתרון תחרותי מול מתחרה אלגוריתמי. הייחודיות של היצירתיות האנושית תהפוך ליתרון חשוב. תרבות משתנה הרבה יותר מהר ממה שניתן לאמן אלגוריתמים גנרטיביים, כך שבני האדם שומרים על דינמיות שאלגוריתמים לא יכולים להתחרות בה. למעשה, סביר להניח שבני אדם ישמרו על היכולת לבצע קפיצות משמעותיות של יצירתיות, גם אם היכולות האלגוריתמיות ישתפרו בהדרגה. בתרחיש זה, צרכי ניהול התוכן צפויים להרקיע לשחקים כאשר פלטפורמות המידע מוצפות בתוכן שקרי או מטעה, ולכן ידרשו התערבות אנושית ומסגרות מנהל מתוכננות בקפידה כדי להתמודד עם זה. 

© Harvard Business School Publishing Corp