המסעדן הירושלמי שמגיש אוכל אסלי בפוד טראק בעמק יזרעאל

עשו לכם יום בקיבוץ הזורע, עם מוזיאון מרשים, כרם פרחים שמרחיב את חדרי הלב, עגלות המגישות קפה וגם קובה ומרפסת סודית שהנוף שנשקף ממנה מלבב במיוחד. 

● בבית קטן ביישוב הצופה לים יש שף שמגדל, מלקט ומבשל ארוחות מופלאות 
● מזקקת ויסקי במרתף נסתר וגבינות שאין בשום מקום אחר: העיר הצפונית ששווה נסיעה מיוחדת
● חציל בסקורדליה וביצים עלומות טורקיות: ארוחת הבוקר הירושלמית המושלמת
● ביישוב דרוזי בכרמל מסתתרת אמנית שמעוררת עניין אצל סלבריטאי הוליווד

10:00 | עוגת שוקולד פרג בטעם של פעם

רבות נכתב על טרנד עגלות הקפה, אבל יענק'לה היא מהוותיקות והטובות שבהן: הקפה עשוי לעילא, הכריכים עשויים מלחמים טריים ומתפקעים מכל טוב, והעוגות מלאכת מחשבת בטעם של פעם, כאלה המזכירות את ארבע אחר הצהריים בקיבוץ הזורע, עת היו פוסעים הזאטוטים על כרי הדשא מבתי הילדים אל בתי הוריהם לעונג משפחתי קצר, בטרם ישובו אל המסגרות.

 עגלת הקפה יענק'לה / צילום: נעם רפאלי

שנים חלפו מאז הלינה המשותפת כאן, אבל ביונת אבריאל, בת הקיבוץ ובעלת יענק'לה, נותרה הנוסטלגיה של אותן שעות ערבות. את הזיכרונות המתוקים היא טומנת בעוגת שיש פשוטה המתפקעת מטעמים, בעוגת שוקולד פרג דחוסה ונפלאה ובכריכי פרעצל שכיף לנגוס בהם.

את העגלה היא קראה על שם אביה, יענקל'ה, שאילו היה חי, לבטח היה מצטרף לפרלמנט ותיקי הקיבוץ שהתגודדו לידנו, תחת העצים והבריזה המנשבת קרירה.

יענקל'ה - עגלת קפה

11:00 | אמנות ישראלית לצד אוסף נדיר מהמזרח

היקים שהקימו את קיבוץ הזורע בשנת 1936 היו ידועים בחיבתם לאמנות. טיול רגלי ברחבי הקיבוץ המוצל והירוק חושף פסלים הפזורים בין כרי הדשא, וסמוך לחדר האוכל, במבנה יפהפה ויוצא דופן, שוכן לו מוזיאון וילפריד, אחד מהמוזיאונים הוותיקים והמרשימים בארץ. הצמידות של שני המבנים מעידה על החשיבות שגילו בני הקיבוץ למוסד האמנותי: אוכל־עבודה־תרבות היה שילוש קדוש שבו אין אחד שמתקיים ללא אחר.

 מוזיאון וילפריד. תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית עכשווית / צילום: באדיבות מוזיאון וילפריד ישראל

וילפריד היה צעיר יהודי גרמני, אידיאליסט, הרפתקן ואמן בנפשו, שפעל להצלת ילדים יהודים בזמן הכיבוש הנאצי ונהרג בעת שהייתו על מטוס שהופל בידי מטוסי קרב גרמניים. בצוואתו הוא הוריד האוסף הפרטי שלו לקיבוץ. תצוגת הקבע במוזיאון חושפת יותר מ־2,000 יצירות מהמזרח הרחוק, שבתרבותו נשבה. שני החללים האחרים במקום מוקדשים לתערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית עכשווית. בימים אלה מוצגת שם התערוכה "קפיצת דרך".

מוזיאון וילפריד ישראל

12:00 | מרפסת לצפות ממנה על העמק

כל מבקר בקיבוץ זקוק למקומי שיחשוף בפניו את הצפונות הנסתרות בו. אנחנו פגשנו את ליעוז, שהוביל אותנו למקטע משביל מגידו החדש, שנחצב לאחרונה על רכס השופט, במעלה ההר, שם נחשפנו למראה פנורמי ממרפסת עץ מאולתרת, המשמשת כמעין חלון פתוח הקרוע אל הנוף. "לכאן ברחנו בילדותנו", הוא סיפר. מהמקום נפרס הודו של הזורע, על גגותיו האדומים ועציו הטמירים, וגם נופי נהלל וכפר יהושע, הר הקפיצה ויקנעם המושבה.

מרפסת שביל מגידו (להגיע לאורוות האוכף הכפול באמצעות ווייז וללכת ברגל בעקבות הסימון הסגול)

13:00 | לונה פארק לפרחים מרפאי גוף ונפש

שעת צהריים עצלה הביאה אותנו לבקר באחד מהמיזמים הריחניים שבקיבוץ. ב"פרחים בכרם" הדר פרייס-חנקין שוזרת פרחי שדה ונוי, מייבשת פרחים וזרים, מעצבת אירועים ומעבירה קורסים וסדנאות לכל מי שחפץ להכניס יופי טהור לחייו.

 פרחים בכרם / צילום: ארז חנקין

פרייס־חנקין היא בת הקיבוץ, שסבתה העבירה לה את אהבת השזירה בתורשה. היא עצמה מעולם לא חשבה שתעסוק בפרחים למחייתה, אלא שתקופת מנוחה שנכפתה עליה בעקבות מחלה גרמה לה להתחבר לטבע - ולהסיט את מסלול חייה לשם.

החנות מעוצבת כלונה פארק מלבב לחובבי צמחייה, ריחנית ותוססת.

פרחים בכרם

14:00 | להגיש את ירושלים בקיבוץ הזורע

מיני קובה שמנמנים, צ'יפס לוהט ודק, שניצל פריך בחלה מתוקה ומנה אלמותית של אורז בשעועית הם רק חלק מהמנות שרוקח ברק גורן, מסעדן ירושלמי ("בין עזה לברלין") הנשוי לבת הזורע, בקרון האוכל בארקה. הוא הקים אותו לפני כמה חודשים, עת זיהה צורך לאוכל מבושל טרי וחם בקרב נהגים הנאנקים תחת פקקי ארצנו. "גם ככה אני על הקו למסעדה בירושלים", הוא מספר, "אז התחלתי להביא את המנות משם ולהגיש אותן בקרון אוכל".

 שניצל בחלה / צילום: עוז חזן

בתפריט גם קובה חמוסטה חמצמצה ועוד אחת ארגמנית מסלק, קציצות שמנמנות ברוטב, מטבוחה מעולה ולקינוח מלבי מצוין. "במקור בכלל רציתי רק להגיש פלאפל בפיתה", הוא מגחך, אבל הקהל דרש את מזונו בצלחת, וכך התרחב לו התפריט לכדי מסעדה ביתית קטנה, שבשעת צהריים מאוחרת השתרך בה תור ארוך.

בארק'ה