מיומנו של חוקר מס: הסיפורים מאחורי הפרשות שהסעירו את המדינה

השנה הייתה 2010. הזמר קובי פרץ היה אז בשיא הצלחתו, עם מאות אלפי צפיות ביוטיוב, תקליטי זהב, אלבומי פלטינה, מופע היסטורי בהיכל התרבות, הופעה מתוקשרת בקיסריה ועוד אחת בהיכל נוקיה. הוא היה כוכב ענק, מגה־סטאר. דרור דניאל, אז רכז חוליית תיקים מהותיים במחלקת חקירות פקיד שומה ירושלים ברשות המסים, החליט לערוך בדיקת מס באולם אירועים בשם רויאל גארדן בפתח תקווה.

● סקס, סמים והון־שלטון: מה קורה בעיתון הגדול באירופה? 
● הצעדים הקטנים שחוסכים מיליוני שעות עבודה ומאות מיליוני דולרים 

"קיבלנו את הנהלת החשבונות שלהם ותוך כדי עיון אני רואה שיש שם טבלה שבה כתובים התאריכים של האירועים ונותני השירותים - מהתאורה, דרך הכיסויים לכיסאות ועד האמנים האורחים. אני רואה ברשימה שמות כמו קובי פרץ, משה פרץ, שרית חדד, סטלוס, אייל גולן, אז ביקשתי מאחת המפקחות שלי שתרכז את כל המידע על ההופעות שהיו שם, שהובילה לרשימה ארוכה מאוד. התמקדתי בשבעה זמרים, קובי פרץ היה מספר אחת שם מבחינת כמות ההופעות. התחלנו להצליב מידע בין ההכנסות המדווחות לבין מספר ההופעות שלו וקלטנו שהוא לא דיווח על עשרות הופעות".

 קובי פרץ / צילום: שלומי יוסף

​מכאן הדרך לפרץ הייתה קצרה. "נכנסנו אליו הביתה בשש בבוקר והוא התעצבן מאוד. אחרי שסיימנו את החיפוש ורצינו לקחת אותו לחקירה הוא ביקש להתפלל, אז חיכינו למטה ברכב עד שיסיים. בינתיים פתחתי את החומר שלקחנו מהבית וראיתי ניילונית עם מסמך מקופל, שהיה תעודת ביטוח לכספת בבנק בבעלות יעקב ושריתה פרץ, אמא שלו. זה מיד הדליק לי נורה אדומה כי כששאלנו אותו אם יש לו כספת הוא אמר 'אין לי כלום'".

כשהזמר סיים להתפלל שאל אותו דניאל איפה המפתח לכספת, אך פרץ הכחיש. לאחר שהראה לו את המסמך, אמר: "היא של אימא שלי". החוקרים לא ויתרו ונסעו באותו הרגע לסניף הבנק שבו הייתה הכספת. "שם אמרו לנו כי יש לזמר שתי כספות", מספר דניאל. משסירב פרץ לתת להם את המפתח הורו על פריצת הכספות. "כבר הוורידים יצאו לו מעצבים בשלב הזה. גילינו שם כמיליון וחצי שקל במזומן. הכספת הייתה מפוצצת בכסף ישראלי, יורו ודולר. אי אפשר היה להכניס עוד שטר אחד".

ואז, לדברי דניאל, פרץ איבד את העשתונות. "הוא היה בתוך חדר הכספות עם שני חוקרים שלנו שהוציאו את הכסף, ואני עמדתי מעבר לזכוכית. כשבאתי להיכנס הוא התחיל להשתולל, תפס את הכספת וזרק אותה לעברי. זה רגע שאני לא אשכח בחיים. הוא רץ לכיוון שלי בזעם, אז שאגתי עליו 'סתום את הפה, אתה לא בקיסריה. שב פה לפני שאני אוזק אותך'. הוא עשה לי תנועה של 'חכה חכה' ואיים עליי ברצח".

דניאל אסף את הכסף ויצא מהבנק לחקור את פרץ. "היום זה נראה לי מצחיק ולא הגיוני, אבל הוצאנו את הכסף מהבנק בשתי שקיות של קסטרו ונסענו להפקיד אותו".

הפרשה הסתיימה בהרשעתו של הזמר בעבירות מס ואיומים ובשליחתו ל־18 חודשי מאסר (מהם ריצה תשעה חודשים), והיא אחת מבין עשרות שהובאו לשולחנו של דניאל ב־30 שנותיו ברשות המסים, שבהן גם כיהן בתפקידו האחרון כמנהל מחלקת חקירות בפקיד שומה תל אביב. באפריל השנה הוא פרש, והצטרף למשרד עורכי הדין HD (שמתמחה בכל תחומי המס), וכעת מספק הצצה חריגה ומרתקת אל מאחורי הקלעים של חקירות המס המשמעותיות במדינה.

"קובי פרץ היה הספתח של האכיפה בזירת הזמר המזרחי. הוא היה הראשון והכי גדול. אייל גולן היה השני ומשה פרץ היה השלישי. אבל הם התנהלו בצורה יותר חכמה, משכו פחות אש, וביום הראשון לחקירה כבר ביקשו לסדר את העניינים ולשלם את מה שנדרש". שתי הפרשות הסתיימו בהסדרי טיעון וללא עונשי מאסר. "היו עוד זמרים שבדקנו אבל הייתה התאמה בין הדיווחים שלהם להופעות שמצאנו".

נאמר נגדכם אז שאתם רודפים את הזמרים המזרחים ולא חוקרים זמרים אחרים.

"חווה אלברשטיין ושלמה ארצי לא היו ברשימות של האולמות. אמרו לי כל הזמן: אתה מחפש רק את הזמר המזרחי, ועניתי: תגידו לי איפה חווה אלברשטיין מחלטרת ואני אלך גם לשם. לא היה כזה. גם בקרב הזמרים המזרחים שכן הופיעו ומופיעים בחתונות ואירועים היו עוד שמות שבדקנו ורבים מהם דיווחו כדין".

דניאל סבור שלגל החקירות הזה הייתה השפעה לטווח הרחוק. "המבצעים האלה יצרו את ההתרעה בשוק, כך שבהמשך התופעה של חלטורות בלי לשלם מס הצטמצמה. נעשות בדיקות והצלבות ברשות המסים כל הזמן, ואני יכול לומר שיש שיפור של 500% בתחום הזה. התיקים האלה יצרו הד מטורף בעיתונות ובטלוויזיה, במערכונים של 'ארץ נהדרת', והסלבס נכנסו לסטרס. אנשים הבינו שלא כדאי לרמות את המערכת. החינוך עבד. עד היום כולם נזהרים".

"מחפשים צדק ולא כותרות"

ב־2015 מונה דניאל למנהל מחלקת החקירות בתל אביב, "במשרד העסוק בארץ, עם החקירות הפליליות בעבירות המס הכי משמעותיות, מתוחכמות ומעניינות", הוא אומר. הוא הבין את זה כבר מהתיק הראשון שנדרש לעבוד עליו - תיק עבירות המס של הדוגמנית בר רפאלי.

 בר רפאלי - גזר דין על העלמות מס / צילום: כדיה לוי

"נכנסנו לבית שלה ושל אדון עזרא בשש בבוקר בלי למצמץ", מספר דניאל, "עשינו חיפושים ועצרנו אותה, ואז גם את אמא שלה, כמו שהיינו עושים לכל אזרח שנחקר בחשדות חמורים בחקירות מס. לא התרגשנו אף פעם מהסלבס שחושבים שהם מורמים מעם. אני תמיד אומר לילדים שלי: כולם הולכים לשירותים וכולם עם תחתונים נראים אותו הדבר. אז אף סלב לא מזיז לי".

בשלהי 2021 הן הורשעו, על פי הודאתן, בשורת עבירות מס במסגרת הסדר טיעון. ציפי רפאלי נשלחה ל־16 חודשי מאסר בפועל (מתוכן ריצתה שמונה חודשים) ושילמה קנס של 2.5 מיליון שקל, ועל בר הוטלו תשעה חודשי עבודות שירות וקנס של 2.5 מיליון שקל. בר גם שילמה את המס שנדרש ממנה בהיקף של מיליוני שקלים.

הייתה לא מעט ביקורת על העובדה שבר רפאלי לא ישבה בכלא. טענו שעשו לה הנחת סלב ושאימא שלה שכבה על הגדר בשבילה.
"אנחנו מחפשים צדק ולא כותרות, וגם בנושא של בר רפאלי, כמו הרבה ידוענים שחקרנו, לא עניין אותי מה יכתבו בעיתון, רק מה האמת. מעניין רק מה שאפשר להוכיח שהחשודים עשו. בר הייתה בעת ביצוע העבירות בגיל 23-22. קשה מאוד לייחס כוונה פלילית לילדת שמנת כזאת שמנוהלת בידי אמא שהיא פיבוט מרכזי ולביאה. היא לא קיבלה שום הנחת סלב ולא החמרת סלב. הסלביות שלה לא שינתה לטובה או לרעה".

"בר לא קיבלה שום הנחת סלב"

חקירת התיק המתוקשר זימנה לדניאל לא מעט רגעים שהוא לא ישכח. "אחד מהם היה ממש בתחילת החקירה, כשבר רפאלי אמרה לנו שהיא בהיריון. מיד נתנו קצת ברקס, התנהגנו קצת יותר בעדינות, כי יש רגישויות רבות בהיריון, של הורמונים, רגישות רפואית, ולא רצינו שיקרה לה משהו בחדר חקירות".

הרגע השני היה כשהחוקרים במחלקה שלו החליטו להצטלם עם אח של הדוגמנית. "ביום השני לפרשה הזמנו גם את און לחקירה, ובזמן שהייתי בחדר, חוקרים שלי עשו איתו סלפי. הדם הארגנטינאי השפריץ לי באותו רגע. לא הייתי מוכן לקבל כזה חוסר מקצועיות. שטפתי אותם".

"אבל הדבר שהכי זכור לי מהתיק הזה הוא הגרידיות של המשפחה הזאת. הפריעה לי כל ההתנהלות. היו להם מיליוני שקלים, אנשים שוחים בכסף, לבריאות, אבל תשלמו את המסים. מה זה כל ההתחכמות הזאת? החקירה נראתה לי כשחמט של התחכמויות, והיה צריך לפצח את זה".

מה שעמד ברקע לחקירה הוא העובדה שרפאלי היא דוגמנית ישראלית שטיפחה קריירה בחו"ל. סביב המסגרת הזאת החלה לצוף השאלה איזו מדינה זכאית לקבל את המס על הכנסותיה, שהיו אז עשרות מיליוני שקלים. רפאלי טענה שלא הייתה אז תושבת ישראל, ואילו רשות המסים טענה שכן.

"הסוגיה של התושבות קשה מאוד להוכחה, גם בפן האזרחי. אבל בחקירות תל אביב לקחנו את זה לפן הפלילי, כי הייתה כאן תרמית, ולא רק שאלה של פרשנות איפה היא גרה. מה שבר עשתה זה לא רילוקיישן, זה פבריקיישן. היא באה לתחמן את המערכת. זה היה התיק הראשון שבו נגענו בתושבות ברמה הפלילית, ובזכותו יצרנו הרתעה גם בנושא הזה".

נושא אחר שהתעורר בתיק רפאלי היה ההנחות וההטבות לסלבס. "היו שם שלל הנחות והטבות שבר קיבלה ולא שולם עליהן מס - רכב, עיצוב בדירה ועוד דברים שרק הראו עוד יותר את הגרידיות של המשפחה. היום כבר כל סלב יודע שהוא לא יכול לקבל טובות הנאה בלי לגלם את זה במס, שאם הוא קיבל שעון ב־10,000 שקל אז הוא צריך לדווח. אחרי התיק הזה ראינו שינוי משמעותי בדיווחים על מתנות כאלה, הנושא עלה על סדר היום. יש עדיין מי שמנסה לתחמן את המערכת ותמיד יהיו, אבל המודעות עלתה".

מעורכי הדין רותי ליטבק ומוטי לזר, שייצגו את בר רפאלי, לא נמסרה תגובה.

"כתב אישום שלא שכנע"

אבל לא רק דוגמניות וזמרים עברו בחדר החקירות של דניאל. עברו שם גם אנשי עסקים כמו דודי אפל, שנחשד בעבירות מס והפרקליטות צריכה להכריע אם להגיש נגדו כתב אישום, אנשי צבא כמו תת־אלוף במילואים ומפקד אוגדת הגליל לשעבר גל הירש, שהוגש נגדו כתב אישום, וכן פוליטיקאים, מועמדים למפכ"לות ואישי ציבור. בין אלה היה התיק של שר הפנים לשעבר אריה דרעי, שנחקר במשטרת ישראל ורשות המסים יחד, והסתיים בהודאה והרשעה בעבירות מס ובמאסר על תנאי וקנס של 180 אלף שקל.

לפי כתב האישום, ב־2003 קנה דרעי חלק ממגרש בגבעת שאול בירושלים במסגרת קבוצת רכישה במיליון דולר. הוא סיכם עם אחיו שלמה כי ימכור לו את השטח לפי שווי של 1.6 מיליון דולר, ששיקף את כלל העלויות שהוציא בגין הנכס. למרות זאת, חוזה המכירה לא שיקף את פרטי העסקה הנכונים, בין השאר משום שתמורת העסקה שצוינה הייתה 4.25 מיליון שקל. דרעי הואשם כי סייע לאחיו לערוך הצהרה שאינה נכונה, עבירה לפי חוק מיסוי מקרקעין. כמו כן, הוא הואשם כי לא דיווח על הכנסות מגרין אושן, שהייתה קרן פיננסית להשקעות בארה"ב.

 אריה דרעי בבית משפט השלום בירושלים בעת גזר דינו / צילום: אורן בן חקון

"אריה דרעי התנהג כמי שלא רואה בעיניים, הרושם שלי הוא שהוא הרשה לעצמו לעשות מה שהוא רוצה", אומר דניאל, "אבל לצערי כתב האישום שלו לא שיקף את העבירות שחשבנו שהוא צריך לעמוד לדין בגינן ושניתן היה להוכיח. אפשר לקחת את חומר החקירה ולראות במה הוא נחשד ועל מה בסו ף העמידו אותו לדין".

כל תיק חקירה מזוקק בידי הפרקליטות ונשארות בו רק העבירות שהיא מעריכה שהיא יכולה להוכיח.
"אני חוקר 30 שנה, אני יודע איך מוכיחים עבירות, ולא השתכנעתי כשיצא כתב האישום הרזה הזה. לא הייתי מרוצה. האיש ביצע פעם אחר פעם שלל עבירות. לא מעניין אותו כלום".

מטעמו של ח"כ אריה דרעי נמסר: "החקירה נגד יו"ר ש"ס נמשכה שש שנים, ולקראת סיומה אמר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר פרופ' אביחי מנדלבליט כי 'מהתיק הזה לא נשאר אפילו עכברון'. מנדבליט אמר לאחרונה כי 'נעשה עינוי דין לדרעי' וכי 'מערכת אכיפת החוק לא הצטיינה במקרה הזה'. צר לנו שלאחר שנים של חקירה קשה ומייסרת, בארץ ובחו"ל, יש מי שממשיכים לדוש, כנראה לשם פרסום עצמי, בנושאים שנבדקו מכל כיוון אפשרי מצד מערכת החוק ונמצאו כשרים לחלוטין".

תיק נוסף בפרופיל גבוה, שהגיע לשולחנו של דניאל רגע לפני פרישתו, הוא זה של האחים אמיר ויצחק דיין, שמחזיקים בשורה של עסקי נדל"ן, מלונאות, רכב ואנרגיה בארץ ובחו"ל, ששווי נכסיהם מוערך במיליארדי שקלים. החקירה הפלילית נסבה על חשד לביצוע עבירות של השמטת הכנסות והלבנת הון בהיקף של כ־670 מיליון שקל באמצעות נאמנות פיקטיבית לכאורה (האחים דיין לא הורשעו בעבירה ועומדת להם חזקת החפות).

"בעיניי זה עוד תיק יפה וייחודי שיטפל בבעיה שקיימת בתחום הנאמנויות, שהוא חור שחור. כמו שבתיק בר רפאלי תקפנו את נושא התושבות, אז כאן החלטנו להתלבש על נושא הנאמנויות הפיקטיביות, והתיק הזה הוא רק הספתח".

"הענישה לא מספיק טובה"

דניאל (52) נולד וגדל בירושלים "בבית מפורק", לדבריו. "אבי ז"ל היה קבלן בניין ואמי הייתה מנהלת חשבונות. הם היו גרושים וקצת נפלתי בין הכיסאות. נשלחתי לפנימייה ולא ממש למדתי, אז גם אין לי תעודת בגרות".

כילד אהב סדרות פשע ובילוש וחלם להיות כמו החוקרים שכיכבו בהן. כשהשתחרר מהצבא חיפש עבודה שתגשים לו את חלום הילדות, אבל לא הייתה לו תעודת בגרות או כסף לממן את הלימודים. אז הוא חיפש עבודה. "חיפשתי אקשן. רציתי לעבוד בגשר אלנבי, אבל בדיוק היו הסכמי אוסלו וכבר לא היה צורך, אז הציעו לי לעבוד בהוצאה לפועל של מס הכנסה". בהתחלה הוא עיקל רכוש של חייבי מס שלא שילמו את חובותיהם. "הגעתי ליום הראשון עם חולצת כפתורים, מגוהץ כולי, וצחקו עליי. אמרו לי: אדוני, אתה הולך להרים טלוויזיות ורהיטים, ואז עוד לא היה מסך שטוח. כל טלוויזיה הייתה בומבה מעץ שצריך להוריד חמש קומות. מה לא עברנו בשנים האלה? שיסו בנו כלבים, סכין, מכות, אקדח".

לאחר כמה שנים הוא התקבל לקורס מפקחי חקירות מס הכנסה. הוא הוצב במחלקת החקירות בפקיד שומה ירושלים והתקדם במהירות לרכז חוליית תיקים מהותיים ורכז מודיעין. בשנת 2013 דילג עוד מדרגה בקריירה כשמונה למנהל מטה החקירות של מס הכנסה תחת סמנכ"ל החקירות והמודיעין דאז אבי ארדיטי. "הייתי שם שנתיים וחצי ונחשפתי לכל הנושא של גילוי מרצון ועדות כופר, משרד המשפטים וכל המדיניות בנושא חקירות מס מלמעלה. אבל אני אוהב יותר את השטח".

אחרי כל כך הרבה שנים, מה אתה יכול להגיד על הציות לחוקי המס בארץ?
"לאורך כל השנים הזלתי דמעות על הקופה הציבורית שנשדדה ועדיין נשדדת. יש עלייה עם השנים בתחכום ובכמות המעלימים. הטכנולוגיה התקדמה, עם הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים, צורות חדשות של טשטוש נכסים, רישום נכסים על שם אחרים, יש לא מעט תחמוני מס מסוגים חדשים. האמירה 'הראש היהודי ממציא לנו פטנטים' נכונה גם בתחום עבריינות המס. אבל גם הרשות משכללת את דרכי האכיפה שלה. זה מאבק מתמיד. אנחנו לא במצב שמתקרב למגר את תופעת העלמות המס".

מה הבעיה המרכזית?
"בין היתר ההרתעה בארץ לא מספיק טובה משום שהענישה לא מספיק טובה ולא מתקרבת לשם. בארה"ב מי שמסתבך בעבירות מס ברמה הפדרלית נמצא בסרט אחר, העונשים חמורים מאוד. בארץ לא רק שרמת הענישה לא מרתיעה, היא גם מכשילה אותנו. העונש בעבירות מס לפי חוק הוא עד שבע שנות מאסר ובתיקים שמעורבת בהם הלבנת הון עד עשר שנים. ב־30 השנים שבהן אני ברשות אני יכול לספור על יד אחת תיקים שהטילו בהם עונש מאסר של כמה שנים. ברוב התיקים מקבלים חודשי מאסר מצומצמים".

"כולם צוחקים והקופה בוכה"

ויש עוד משהו שמחמיר לדעתו את המצב בתחום. "תמיד יהיו העלמות מס ומעלימי מס. כל עוד יש פרצה, יהיה גנב. השאלה באיזו עוצמה וכמה אנשים ירשו לעצמם להעלים. אין לי ספק שעל רקע יוקר המחיה, המחלוקות הפוליטיות והמחאות שיש היום סביב הרפורמה המשפטית אנחנו נראה עלייה גם בעבריינות המס. כל אלה נותנים לגיטימציה לכאורה. אף אחד לא אוהב לשלם כסף ולהיפרד מחלק מהשכר שלו, קל וחומר כשיש אירועים פוליטיים משמעותיים במדינה, והיום לא חסר לנו כאלה.

"אדם שקם בבוקר והוא נגד ההפיכה השלטונית ומרגיש שהמדינה שלו נחרבת - זה משפיע על רמת הציות שלו לחוק. חלק מהאנשים מרגישים שזה בסדר להעלים מס כי המדינה פוגעת בהם, לאחרים יש תחושה של סוף העולם קרב ואחרים דואגים ללחם לילדים שלהם ומרגישים שהכול יקר פה, אז הם מרשים לעצמם לעשות דברים שלא היו עושים בעבר, כמו להעלים מס".

מה דעתך על החקיקה שעברה בחוק ההסדרים האחרון למאבק בחשבוניות פיקטיביות, שלפיה כל חשבונית של יותר מ־25 אלף שקל בין עוסקים תידרש לדיווח בזמן ביצוע העסקה?
"קשה לי להאמין שהרשות תוכל להתמודד עם כל הדיווחים. המערכת גם ככה סתומה. המחשב יציף 10,000 מקרים בחודש, שמתריעים שלאדם יש חשבוניות שחשודות כפיקטיביות. בואי נראה את רשות המסים פותחת אחוז אחד מהמקרים האלה. זה בלתי אפשרי. יש את חקירות מע"מ וחקירות מס הכנסה וכולם עובדים מצוין, אבל הכמות שהם יכולים לטפל בה מוגבלת. אולי זה ייצור הרתעה, אבל לא יוכלו לבדוק את כל החשבוניות. החשבוניות הפיקטיביות זו מפלצת שמגלגלת עשרות מיליוני שקלים שנגזלו מהקופה הציבורית - סכום שיכול היה לבנות עיר. הלוואי שהמודל הזה יצמצם את התופעה, אבל אני לא רואה בזה פתרון קסם".

ובכלל, אומר דניאל, חוק ההסדרים שעבר לאחרונה, עם תקציב 2024-2023, לא תרם כלום למאבק בהון השחור, לאחר שמרבית יוזמות החקיקה שרשות המסים ניסתה לקדם לטובת המאבק פוצלו ממנו. בין השאר נפלה הדרישה של הרשות לקבל מידע על חשבונות בנק עסקיים ישירות מהבנקים, הדרישה לדיווח על החזקת יותר מ־100 אלף שקל בזומן בבית וכן דרישה לדיווח על החזקת מטבעות דיגיטליים. לדבריו, "העובדה שהפרק של המאבק בהון השחור מדולל פעם אחר פעם נותנת קרקע פורייה למעלימי הכנסות ולנישומים שלא מדווחים אמת להמשיך ולעשות את זה. אין שום סנקציה באופק.

"לרשות המסים אין מספיק כלים להתמודד עם זה, רק כלים חקירתיים, והתיקים שמגיעים לטיפול חקירתי עומדים על פחות מ־1%. יש אנשים סופר־מקצועיים ברשות שעושים עבודה טובה ומעלים רעיונות יצירתיים לחקיקה שתסייע במאבק בהון השחור, אבל כשזה עולה למעלה השיקולים המקצועיים מתערבבים בשיקולים פוליטיים ובסופו של דבר כולם צוחקים והקופה בוכה. כל הכלים שהרשות ביקשה מהדרג הפוליטי ולא קיבלה הן תעודת עניות שמי שיש לו ימשיך לגנוב בחסות הפוליטיקה".

חקיקה נוספת שדניאל חושב שצריך לקדם היא פרסום נוהל גילוי מרצון חדש, המעניק תקופת חסד לישראלים, שבמהלכה הם יכולים "להלבין" הון שחור שהסתירו מהמדינה מבלי להיות חשופים להליך פלילי נגדם. בעבר הכניסו מהלכי הגילוי מרצון מיליארדי שקלים לקופת המדינה. את האצבע המאשימה לחסימת החקיקה הוא מפנה למשרד המשפטים. "זה היה הליך מבורך. היום המשרד מתנגד לפרסם גילוי מרצון חדש, וזו טעות חמורה. רשות המסים לא עושה טובה לאף אחד שהיא עושה את ההליך הזה. זה צורך השעה".

בנוהל הקודם שפרסמתם, שפג בדצמבר 2019, נקבע שלא יהיו עוד נוהלי גילוי מרצון. המטרה הייתה לתת זמן קצוב. במשרד המשפטים טוענים שאין הצדקה לחרוג מההתחייבות.
"במשרד המשפטים חיים לפעמים בבועה ולא מכירים את השטח. הרבה פעם הסברתי להם על ההון השחור וראיתי שיש דברים בסיסיים שהם לא יודעים. אני לא מאשים אותם. הם לא חיים את השטח כמו שאנחנו חיים אותו. המערכת לא מסוגלת להתמודד עם הכמויות של המעלימים, כמה חוקרים שלא יהיו. יש המון מזומן שמסתובב בשוק, עשרות מיליארדי שקלים. אם אדם אגר כסף צריך לתת לו להכניס אותו למערכת ולהשתחרר מהעול. תוסיפו לזה את המצב הלא סימפטי כלכלית שהמדינה נמצאת בו, המדינה צמאה לכסף, אז הגילוי מרצון זה win-win".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "פנייתה מהימים האחרונים של רשות המסים לבחינה וקידום נוהל גילוי מרצון מצויה על שולחנם של הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים והיא תיבחן בצורה מעמיקה ומקצועית".

באפריל השנה פרש דניאל מרשות המסים והצטרף כמתמחה למשפטים במשרד עורכי הדין HD, בראשות עו"ד אבישי חכם ובהובלת רון חכם, לשעבר סמנכ"ל חקירות ברשות המסים ומי שהיה הבוס שלו בעבר. "השלמתי מעגל של 30 שנות עשייה מהנות ומרתקות. עשיתי שירות משמעותי ומטורף ברשות, הרגשתי שאנחנו מזיזים דברים, פתחנו מהדורות חדשות בעולם, אבל הגעתי למיצוי. הגעתי למסקנה שהגיע הזמן לצאת החוצה".

עכשיו אתה נלחם מולם.
"אני לא נלחם מול רשות המסים. אני רודף צדק, לא משנה באיזה צד. אני לטובת מס אמת".