הכלכלה מאחורי כוח המורדים שאיים על השלטון של פוטין

בצל ההתרחשויות בסוף השבוע ברוסיה בהובלת כוח וגנר, נשאלת השאלה מהיכן גייסה קבוצת וגנר את כל ממונה הרב. בשורת ציוצים, אייל השקס, כלכלן ירושלמי, מומחה לגיאוכלכלה ומחבר הספר "גשרי הכלכלה", משיב על סוגיה זו.

● דרמה ברוסיה: מפקד כוח וגנר יבגני פריגוז'ין הורה לכוחותיו לסגת חזרה לבסיסים 
● כוח וגנר לא לבד: ברוסיה יש יותר מצבא פרטי אחד 
● פוטין מאשים "בוגדים וחתרנים", אבל הוא יצר אותם 

"וגנר מפעילה לפי הדיווחים חברות קש רבות שמאפשרות לה לממש פעילות כלכלית", כתב השקס. "אחד מסנוניות המודל הכלכלי של קבוצת וגנר הייתה קרובה אלינו לבית, בסוריה, שבה היא החלה בתפעול מודל עקבי של ניצול מעורבותה הצבאית לשם רווח כלכלי. במסגרת הסיוע הצבאי של הקבוצה למשטר אסד, חברות שהיו שייכות לפריגוז'ין (למשל EvroPolis) השתלטו, בליווי כוח צבאי כמובן, על אתרי הפקת גז ונפט. לאסד, שהיה תלוי בחסדי הסיוע הצבאי הרוסי, לא ממש הייתה זכות להתנגד לכך, וכך וגנר זכתה במקור הכנסות של מאות מיליוני דולרים לפי דיווחים שונים. המודל הזה שוכפל בהתאמות הנדרשות גם למקומות אחרים בעולם".

לדבריו, "כך לוגנר יש גם מעורבות באפריקה, שמסייעת לקבוצה להעצים את משאביה. למשל, וגנר לקחה צד במלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית, מה שסיפק לה הזדמנויות לנצל את המדינה. בתמורה למעורבותה, וגנר קיבלה גישה למשאבי טבע, והשתלטה על מכרה זהב במדינה, שמספק לבדו עד 100 מיליון דולר בשנה".

השקס מציין כי "תפעול המכרות וסחר בינלאומי במשאבים מתאפשר באמצעות רשת חברות הקש של וגנר ופריגוז'ין. ארצות הברית מטילה סנקציות על חלק מחברות הקבוצה, אבל כנראה קל מאוד לקבוצה לפתוח חברות חדשות ולעקוף את הסנקציות. וזה לא רק זהב, זה גם יהלומים, אבנים יקרות אחרות, נפט וגז ואפילו זכיונות לכריתת עצים".

הוא מסכם כי "וגנר עושה זאת גם במדינות אחרות באפריקה, כולל מאלי, סודאן ולוב. לפי סיכום הדיווחים, ניצול המדינות הללו מספק לה מקור של מיליארדי דולרים בסך הכל.
סכומים אלו מאפשרים לה לממן את המאמץ המלחמתי גם בלי תלות במשאבים של רוסיה, ולהתחרות לא רע בצבא הרוסי שמאחוריו עומד הכוח הכלכלי הרוסי".