איפה לשים את הכסף כשהמחלוקת על קידום הרפורמה מטלטלת את הבורסה

המתיחות הגוברת סביב חידוש החקיקה שוב משפיעה לרעה על שוק המניות בת"א, שמציג תשואה שלילית ב־2023 • אופנהיימר: "השקעה 'ציונית' אפשרית גם במניות כמו מיקרוסופט וגוגל, מהמעסיקים הגדולים בישראל" • וגם: מדד האג"ח שעלה ביותר מ-7% מתחילת השנה

איך להשקיע בתקופה של טלטלות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
איך להשקיע בתקופה של טלטלות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עוד שבוע סוער עתיד לעבור על תושבי ישראל בהיבט הפוליטי־חברתי, וכמובן שלסערה הזו ישנן השפעות מיידיות על הכלכלה המקומית. נראה כי הקואליציה מעלה הילוך בהעברת הרפורמה המשפטית, כתוצאה מכך המחאה גוברת, ובתווך הבורסה בת"א מגיבה בעוצמה לכל התפתחות, כאילו הייתה אופציה על אופן קידום הרפורמה ועל תוכנה.

המדריך לעילת הסבירות: עד כמה דרמטי המהלך, והאם הוא יאפשר לממשלה למנות כל אחד | המשרוקית של גלובס

התוצאה: מדד ת"א 35 חזר בימים האחרונים לתחום השלילי, כלומר מתחילת 2023 הוא מציג ירידה של יותר מ־2%. זאת בעוד שמדדים מובילים בעולם רושמים תשואות חיוביות נאות, ובין היתר ה־S&P 500 האמריקאי זינק ביותר מ־14% מתחילת 2023.

"בשוק המניות הפערים זועקים לשמיים, אבל גם מה שקורה ברחובות זועק לשמיים", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה בת"א. "החזרה לכאוס הפוליטי השתלטה על סדר היום, וקשה לשכנע את הציבור לקנות מניות בת"א, כשרמות הפוביה וחוסר הוודאות הפוליטי בשיאן. אמנם רואים גידול בהיקף הנכסים שמושקעים במדד ת"א 125, אבל זה מגיע בעיקר ממשקיעים מתוחכמים - למשל הגופים המוסדיים ולא הציבור הרחב".

פגוט מעריך כי "עד שהדברים (בקשר לרפורמה המשפטית) יסתדרו, אנחנו נראה את השוק הישראלי ממשיך להגיב באופן שלילי ומבצע פחות טוב משווקים אחרים. נוצרה פה 'ביצה ותרנגולת' - כשרואים את השוק מבצע פחות טוב מסיטים עוד כסף לחו"ל על חשבון השקעה מקומית, והגלגל הזה מזין את עצמו. כך שיש קשר ישיר בין מה שקורה בפוליטיקה וברחובות למה שקורה על מסכי הבורסה, ורואים את הפגיעה בנזילות בשווקים. הנכונות של הציבור להשקיע במניות ישראליות בעת הנוכחית קטנה".

עוד לדבריו, "ממה שאני שומע מגופי ברוקראז' שמנסים להביא שחקנים זרים לשוק המניות הישראלי, זה שהם עושים המון מאמץ ויש פוטנציאל עצום ואנשים מגלים עניין רב, אבל הם מבהירים שהם מחכים שיירגע כדי להגדיל פעילות. אז החזקות הזרים גדלות אבל הן לא מגרדות את הפוטנציאל הקיים בשוק המקומי, בתמחור המקומי ובחברות הישראליות, בגלל הסיטואציה הפוליטית".

"היחלשות השקל פוגעת בתשואות"

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, מסביר כי בהסתכלות על השנים האחרונות, כשהבורסה בת"א הציגה ביצועי חסר בתקופות מסוימות למול הבורסות האמריקאיות למשל, המשקיעים לא ראו זאת כי השקל התחזק ותרם לתשואות.

"עכשיו זה נגמר ורואים היחלשות די עקבית של השקל שפוגעת בתשואות, כשבחצי השנה האחרונה יש ממש היפרדות בביצועי הבורסות", אומר וסצ'ונוק.

אז מה בכל זאת יכולים המשקיעים הישראלים לעשות בתקופה הזו? "ארה"ב היא המקום המועדף להשקעות גלובליות, וגם להשקעות של ישראלים, כי בסופו של דבר צריך לפזר את התיק. כשאנחנו מסתכלים על העולם, יותר מ־50% משווי החברות הוא של האמריקאיות, ואפילו הולך לכיוון של 60%.

"למשקיע הקטן יש 'הטיה ביתית' כי הוא יותר מחובר לשוק המקומי שלו, אבל החברות האמריקאיות הן גלובליות וזה נותן להן יתרון ביחס לחברות אירופאיות, ישראליות וסיניות", מציין וסצ'ונוק. "בעיקר לאור המלחמה באוקראינה שפחות משפיעה עליהן מאשר על חברות אירופאיות".

על אילו סקטורים אתם ממליצים?
וסצ'ונוק: "אנחנו מאוד אוהבים את סקטור הטכנולוגיה. הוא ירד חזק מאוד בשנה שעברה וחוזר בגדול מתחילת 2023. חלק מהמניות הגדולות עלו בעשרות אחוזים ומדד הנאסד"ק עלה חזק.

"הבסיס לעליות הוא שהטכנולוגיה פותרת הרבה בעיות של העולם, למשל בכוח אדם לפתרון משברים דוגמת משברי אנרגיה, מזון או מים. גם הנושא של בינה מלאכותית (AI) זוכה לעדיפות ועוזר לשפר תהליכי עבודה. הטכנולוגיה שומרת על הובלה פיננסית, ביטחונית וגם בפיתוח תרופות. עיקר החדשנות בעולם מגיעה מארה"ב, אבל גם ישראל נהנית מזה כי יש לא מעט חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בבורסה האמריקאית, כך שזה שלא פוסל השקעה בחברות אלו.

"אם אתה משקיע ישראלי שרוצה להשקיע מטעמי ציונות, השקעה בחברות האמריקאיות הגדולות לא פוסלת זאת, כי חברות כמו מיקרוסופט וגוגל הן בין המעסיקים הגדולים בישראל והן חלק מעמוד השדרה של המשק המקומי. אז הכי ציוני זה להשקיע בחברות הגלובליות שמעסיקות ישראלים רבים. אגב, היחלשות השקל אמורה לסייע לחברות הללו, כי כוח האדם הישראלי אמור להיות זול יותר במונחים דולריים".

מה לגבי סקטורים נוספים?
וסצ'ונוק: "שאר הסקטורים יותר מורכבים. חברות צריכה לדוגמה מורכבות ומפוזרות; המותגים הגדולים כמו טסלה ברכב או וולמארט בקמעונות ומקדונלד'ס במזון, הן השקעות טובות. הצרכן האמריקאי חזק מאוד והצריכה הפרטית מתחזקת.

"אבל אלה חברות גלובליות שמאפשרות חשיפה לא רק לכלכלה האמריקאית אלא לכלכלה הגלובלית. כך גם בתחום האנרגיה או התרופות. גם הממשל התאגידי בארה"ב הוא מאוד מתקדם. אחד החששות בעקבות הרפורמה פה הוא פגיעה בממשל התאגידי, שזה ערך עליון עבור משקיעי המניות. זכויות בעלי מניות המיעוט, השקיפות של החברה והיעדר שחיתות - מאפיינים לטובה את החברות האמריקאיות".

האם מוטב להשקיע במניות ספציפיות או במדדים?
וסצ'ונוק: "תלוי ברמת התחכום של המשקיע. אם הוא פחות מבין או מתעניין בבורסה, עדיף להשקיע במדדים, למשל דרך תעודות סל. אם מסתכלים על חברות, עדיף להשקיע בחברות מובילות בתחומן. במהלך העליות האחרונות בארה"ב מי שהובילו היו חברות גדולות, בעיקר בתחום הטכנולוגי אבל לא רק. חברות כמו מיקרוסופט, אפל וגוגל".

"לא הייתי מגדיל רכיב החברות הבודדות באג"ח"

פגוט מסביר כי מקום טוב להתחיל בו בבורסה המקומית, למרות שכולם נוטים לדבר על שוק המניות, הוא שוק האג"ח, ובעיקר המדדים בו. "בחצי השנה הראשונה היו מדדים שעשו מתחת לרדאר תשואות יפות מאוד. אפילו מדדים ברמת סיכון גבוהה יחסית כמו תל בונד תשואות, הציגו בששת החודשים הראשונים השנה תשואה של 7.75%.

"כך שמי שהעביר את הכסף שלו לפיקדונות בנקאיים או לקרנות הנאמנות הכספיות, החמיץ ביצועים טובים. תל בונד 60 לדוגמה הציג תשואה של 3.3% בחצי שנה, לעומת פיקדון שנתן חצי מכך. כך ששוק האג"ח הוא בהחלט מקום שיחסית הפגין עוצמה ביחס לאירועים שמלווים אותנו בכל הקשור לרפורמה המשפטית".

פגוט מציין כי למרות זאת, לא המוסדיים ולא הציבור הרחב מגדיל חשיפה למדדים הללו. "זו החמצה. יש פה מכלול של פתרונות גם ברמות דירוג גבוהות שמתאימים יותר לתקופה הנוכחית, וגם במח"מים שהם יותר ארוכים מקרן כספית אבל לא ארוכים במיוחד, ויכולים לייצר אלטרנטיבה טובה לתיק ההשקעות, גם בתרחיש שהריבית תפסיק לעלות, או כשתתחיל אף לרדת.

"כשאתה משקיע בקרן כספית אתה לא מקבע תשואה, ואם יהיו ציפיות להורדת ריבית, לא תקבל בהן את התשואה המתאימה ותפספס את רווחי ההון או את הזחילה באפיקים הארוכים יותר".

האם יש אג"ח ספציפיות, או שעדיף להשקיע במדדים?
פגוט: "מדדים זה פתרון נהדר בתקופה הנוכחית. אנחנו בנקודה שהסיכון הכלכלי עלה לא רק בארץ אלא בעולם. מדדים מחלקים את הסיכון ברמה טובה, כך שגם אם מנפיק מסוים נופל, המשקיע לא יפסיד הרבה מאוד כסף. זהו פתרון שמתאים במיוחד לציבור הרחב שאין לו יכולות אנליטיות, בתקופה שבה לא יודעים מאיפה הסיכון יתממש.

"אפשר לפזר גם בין מדדים שונים, למשל דירוגים גבוהים ולצדם יותר נמוכים. אבל לא הייתי מגדיל את הרכיב של החברות הבודדות בתקופה הזו", מסייג פגוט.