מעצרים מינהליים מופנים רק נגד מתנחלים ולא נגד קבוצות אחרות?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: בצלאל סמוטריץ'

מפלגה: הציונות הדתית

פלטפורמה: טוויטר

ציטוט: "מעצרים מינהליים מופעלים רק נגד המתיישבים, ולא נגד קבוצות אחרות במדינת ישראל"

תאריך: 24.6.23

ציון: לא נכון

"28 הרוגים (בחצי שנה) זה יותר מכל שנה שלמה (שהייתה) בעשור וחצי האחרון"

בעקבות גל הטרור, נרשמו לאחרונה יותר ויותר התפרעויות אלימות בכפרים פלסטיניים. מה שהעלה על סדר היום אירוע נדיר יחסית: הוצאת צווים מנהליים כנגד אזרחים ישראלים. בשבועות האחרונים, בהמלצת שב"כ חתם שר הביטחון יואב גלנט על שמונה צווי מעצר מנהליים, שלפחות חלקם לקחו חלק בהתפרעויות האלימות, כאשר על שלושה מתוכם חתם השר השבוע. לפי ארגון חוננו, הנתון של שמונה יהודים המוחזקים במעצר מינהלי במקביל הוא הגבוה ביותר מאז ממשלת רבין ב-1994, אז אירע גל מעצרים בעקבות הטבח של ברוך גולדשטיין במערת המכפלה.

ימים ספורים בטרם חתם גלנט על גל המעצרים המנהליים, שר האוצר וחבר הכנסת ממפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ' הביע עמדה נחרצת על המהלך הצפוי: "הניסיון ליצור משוואה בין הטרור הערבי הרצחני לפעולות נגד אזרחיות, חמורות ככל שיהיו, הוא פסול מוסרית ומסוכן מעשית", צייץ בחשבון הטוויטר שלו בחודש שעבר, זמן קצר לאחר ההתפרעויות, והוסיף "מעצרים מנהליים כנגד מתיישבים הם צעד דרקוני ולא דמוקרטי, והעובדה שהם מופעלים רק כנגד המתיישבים ביהודה ושומרון ולא נגד קבוצות אלימות אחרות במדינת ישראל היא אפליה קשה".

האם הפרקטיקה של צווים מנהליים כנגד אזרחי המדינה אכן נעשית על דרך אכיפה בררנית? בדקנו.

מהו מעצר מנהלי

ראשית, יש להבין מהו מעצר מינהלי ומה כל כך חריג בו. בניגוד למעצר רגיל שנעשה בגלל חשד לעבירה, מעצר מנהלי מוגדר כצעד מניעתי, והוא מתקיים במקרים בהם ישנו חשש ביטחוני ממה שהעצור עלול לבצע. המעצר המנהלי מתנהל ללא הליך הוכחות בבית המשפט, ומבוסס על ראיות חסויות שאינן חשופות בפני עורכי הדין והעצירים, מלבד תקציר מתומצת המציג את החשדות.

בתוך הקו הירוק, הסמכות לבצע מעצר מנהלי מעוגנת בחוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), שנחקק ב-1979. סעיף 2 לחוק קובע שכדי לבצע מעצר מינהלי יש צורך ב"יסוד סביר להניח שטעמי ביטחון המדינה או ביטחון הציבור מחייבים שאדם פלוני יוחזק במעצר". עוד קובע הסעיף בחוק כי מי שרשאי לחתום על צו המעצר הוא שר הביטחון, וכי תוקף הצו יכול להיות עד חצי שנה, עם אפשרות להאריכו בכל פעם בחצי שנה נוספת.

מכיוון שביהודה ושומרון לא הוחל הדין הישראלי, המעצרים המינהליים מופעלים בשטחים הללו לפי צו בדבר הוראות ביטחון מס' 1651 (הסעיפים שנוגעים למעצרים מנהליים הם 284-294). בהתאם, הסמכות לחתום על הצווים נתונה בידי המפקד הצבאי באזור, כלומר אלוף פיקוד מרכז. בעוד בתחומי הקו הירוק צו מנהלי חייב לקבל את אישור בית משפט מחוזי תוך 48 שעות, בשטחי יהודה ושומרון, עומדים לרשות המערכת שמונה ימים להביא את הצו לביקורת שיפוטית בבית דין צבאי.

בשני המקרים, היכולת להאריך את הצווים מעת לעת מאפשרת להחזיק אנשים במעצר גם לאורך שנים מבלי שבית המשפט יפסוק בעניינם.

העצירים המנהליים

בחזרה לאמירה של סמוטריץ'. שר האוצר מלין על כך ש"מעצרים מנהליים נגד מתיישבים הם צעד דרכוני ולא דמוקרטי", מבלי להתייחס כלל לפלסטינים. אך לא ניתן להשאיר את האמירה בחלל ריק. בישראל נעשה שימוש במעצר מינהלי בעיקר בשטחים, כנגד פלסטינים, ואילו מעצרים מינהליים של אזרחים ישראלים הם החריג. לצורך הדגמה, על פי נתוני שב"ס, המתפרסמים מדי רבעון כמענה לבקשת חופש מידע של המוקד להגנת הפרט, במרץ 2023, הוחזקו במתקני שב"ס 1017 עצירים מנהליים, מתוכם 979 פלסטינים, 23 תושבים ממזרח ירושלים, 14 אזרחי המדינה, ועציר אחד תושב מדינות ערב.

אז מעצרים מנהליים לאזרחים ישראלים הם נדירים. אבל מה לגבי הטענה של סמוטריץ' שהם מופעלים "רק כנגד המתיישבים ביהודה ושומרון ולא נגד קבוצות אלימות אחרות במדינת ישראל"? האם גם כאשר הם כבר מפועלים כנגד אזרחי המדינה, מדובר בעיקר בפעילי ימין? מה לגבי פעילי טרור במגזר הערבי למשל?

כדי לבדוק את אמירתו של ח"כ סמוטריץ', ניסינו להתחקות אחר נתונים המפלחים כמה מתוך העצירים אזרחי המדינה הם יהודים לעומת ערבים. מכיוון שצווים מנהליים ניתנים בתוך הקו הירוק על ידי שר הביטחון בהמלצת שב"כ, פנינו למשרד הביטחון ולשב"כ בבקשה למידע על הצווים שנחתמו בשנים האחרונות, אך אלו השיבו לנו כי הם אינם מוסרים נתונים בנושא.

לעומתם, כאמור, שב"ס מפרסם מדי רבעון נתונים על עצירים המוחזקים במתקניו כמענה לבקשות חופש מידע של ארגון המוקד להגנת הפרט. יש לשים לב, שהנתונים המתפרסמים מעידים רק על מספר העצירים בחודש הנתון, אך לא על כמה צווים נחתמו לאורך השנה כולה. כלומר, מספר העצירים המדויק משתנה לפי תאריך הדגימה. כמו כן, שב"ס לא מפלח את העצירים האזרחים ליהודים וערבים, וסירב לעשות זאת גם במענה לפנייתנו, ולכן השלמנו את התמונה מדיווחים בתקשורת אותם הצלבנו עם מידע מארגון חוננו, המעניק סיוע משפטי לעצירים מנהליים יהודים.

הנתון האחרון שפורסם על ידי שב"ס היה כאמור במרץ האחרון, אז הוחזקו 14 אזרחי המדינה במעצר מנהלי. שב"ס אמנם לא פילח כמה מתוכם היו יהודים, אך לפי הדיווחים בתקשורת, בתחילת חודש מרץ חתם שר הביטחון גלנט על שני צווי מעצר מנהלי לארבעה חודשים נגד צעיר ונער שלפי החשד השתתפו בהתפרעויות בחווארה. מלבדם, בחודש מרץ היו שני צעירים יהודים נוספים שנעצרו מתוקף צו מנהלי: אל-חי כרמלי, ואברהם ירד, שנעצרו במהלך חודש נובמבר. אם כן, מתוך 14 האזרחים שהוחזקו במעצר מנהלי באותה תקופה, ארבעה בלבד היו יהודים. מאז ארבעת העצורים הללו כבר הספיקו להשתחרר, אך כאמור מאז יוני ניתנו חמישה צווים חדשים נגד פעילי ימין קיצוני.

על פניו, המספרים הגבוהים של הצווים המנהליים נגד יהודים השנה, מקרבים אותנו מעט יותר לעבר סמוטריץ'. אלא שכאמור מדובר בנתונים חריגים. לצורך השוואה, לפי נתוני שב"ס שנמסרו לכתבת הארץ הגר שיזף, אותם הצלבנו עם ארגון חוננו וכתבת השטחים של כאן 11 כרמל דנגור, בין השנים 2017 עד 2022 נעצרו בסך הכול ארבעה יהודים בצווים מנהליים.

כדי להבין את המגמה, הלכנו עוד אחורה. לפי נתוני שב"ס, באוגוסט 2022, היו 740 עצירים מנהליים, 7 מתוכם היו תושבי מזרח ירושלים, ו-11 אזרחי המדינה, כאשר באותה תקופה, לפי הארץ וארגון חוננו, לא היה אף עציר מנהלי יהודי.

כמה חודשים קודם לכן, באפריל 2022, החל גל מעצרים נרחב של ערבים אזרחי המדינה, על רקע גל הטרור שחל בתקופה המדוברת. לפי נתוני שב"ס, היו באותו חודש 604 עצירים מנהליים, מתוכם 14 אזרחים ישראלים. לפי ארגון חוננו, שניים בלבד מתוכם היה יהודים - אברהם ירד, ואריאל דהרי.

צווים מנהליים נגד בני המגזר הערבי ניתנו ביתר שאת לאחר המהומות בערים המעורבות בשומר החומות. כך למשל, ביוני 2021, חתם שר הביטחון דאז בני גנץ על צו מעצר מנהלי לתושב לוד שירה לעבר קבוצת צעירים יהודים בעיר. באותו חודש חתם גנץ גם על צו מעצר מנהלי נגד תושב אום אל-פחם שנעצר לאחר שלקח חלק בעימותים אלימים בכניסה לעיר. סיכום מסוים של שומר החומות, ניתן להסיק מנתוני יולי 2021 שפרסם שב"ס, לפיהם היו 7 אזרחים ישראלים ו-15 תושבי מזרח ירושלים מתוך 320 עצירים מנהליים. לפי ארגון חוננו וכתבת השטחים של הארץ כרמל דנגור, אף לא אחד מהם היה יהודי.

תמונה מלאה יותר עולה מנתוני שב"ס שנמסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפיהם בעשור שבין 2005-2015, היו בסך 56 מעצרים מנהליים של ערבים אזרחי ישראל, לעומת 35 יהודים (יש להדגיש כי מדובר על מספר מעצרים, ולא על עצירים, כך שייתכן שחלק מהעצירים נעצרו כמה פעמים). כלומר, פי 1.6 יותר מעצרים של בני המגזר הערבי. בסך הכול, היו בעשור המדובר 4,650 מעצרים מנהליים, רובם המוחלט כאמור של פלסטינים.

האם בקרוב נראה אפילו יותר מעצרים מנהליים בקרב ערבים אזרחי ישראל? ביוני האחרון הגיש חבר הכנסת צביקה פוגל, הצעת חוק שתעניק סמכות לשר לביטחון לאומי להטיל צווים מינהליים בתוך שטחי מדינת ישראל, בדומה לסמכותו של שר הביטחון. המטרה, כפי שנכתב בדברי ההסבר, היא להשתמש בצויים כנגד "הפשיעה החמורה והעלייה הדרסטית באירועי הרצח, במיוחד בחברה הערבית".

מטעם השר בצלאל סמוטריץ' נמסר כי "מעצרים מנהליים מופעלים נגד מתיישבים ולא נגד משפחות פשע במגזר הערבי שמפעילים טרור שכבר גבה את חייהם של 115 קרבנות במגזר הערבי מאז תחילת השנה ועוד אין ספור השחתות רכוש במסגרת גביית פרוטקשיין. מעצרים מנהליים מופעלים כרע הכרחי נגד מעורבים בטרור הערבי נגד אזרחי מדינת ישראל ואין לזה קשר למעצרים בגין פשיעה לסוגיה השונים".

לסיכום: מעצרים מנהליים כנגד אזרחים ישראלים הם צעד חריג, ובחינה מדגמית של נתוני שב"ס לאורך השנים האחרונות, מעידה כי בניגוד לדברי השר, הם מתבצעים לרב בעיקר נגד ערבים אזרחי המדינה. כך למשל במרץ האחרון היו עשרה אזרחים ערבים העצורים במעצר מנהלי, לעומת ארבעה יהודים. שנה קודם לכן, בעיצומו של גל הטרור, היו 12 עצורים ערבים בחודש אפריל 2022, לעומת שני יהודים. לכן דבריו של סמוטריץ', לא נכונים.