היא התקבלה למועדון טריליון הדולר וחייבת את זה לילדים שלה: הכירו את האישה הבכירה בתעשיית ה־AI

כשקולט קרס מונתה לסמנכ"לית הכספים של אנבידיה, בשנת 2013, רק גיימרים הכירו את החברה שסיפקה כרטיסי אלקטרוניקה למשחקי מחשב. כמעט עשור אחרי, קרס היא סמנכ"לית הכספים של החברה שעשתה היסטוריה במאי האחרון, והגדילה את נתח השוק שלה ב־200 מיליארד דולר בתוך ערב אחד. זה קרה לאחר שענקית שבבי הבינה המלאכותית עדכנה את התחזיות החיוביות שלה. בסופו של דבר, המהלך הזה גם הפך את החברה למצטרפת החדשה של מועדון הטריליון דולר - כפול מהשווי שבו עמדה בתחילת השנה.

קרס, בת 56, חייבת הרבה לבנים שלה. לפני עשור הם אומנם היו רק בני שמונה ועשר, אך כבר אז הם "המליצו" לה לעבור לחברה שהייתה מקדש לגיימרים. כיום היא אחת הנשים המשפיעות בעמק הסיליקון והאישה הבכירה ביותר בעולם מאחורי טרנד הבינה המלאכותית הצומחת. הונה המוערך בכ־250 מיליון דולר במניות אנבידיה, הופך אותה גם לאחת מסמנכ"ליות הכספים המתוגמלות בעולם. "זו בסך הכל החברה הרביעית בה אני עובדת ב־35 שנות קריירה, אני עדיין לא מאמינה שחלף עשור", היא אומרת לגלובס בראיון ראשון לתקשורת הישראלית. זהו גם הראיון הראשון שהיא מעניקה לתקשורת העולמית לאחר הגעת החברה לשווי של טריליון דולר.

עברה את מטא והותירה את אינטל מאחור

לפני הגעתה לאנבידיה, שימשה קרס כסמנכ"לית הכספים בחטיבה של סיסקו. אלא שאז המנכ"ל והמייסד הכריזמתי של אנבידיה, ג'נסן הואנג, יצא מגדרו כדי להביא אותה לחברה שלו. על לוח מחיק הוא שרטט לה את החזון שלו: תאגיד על המספק את הדלק והמנוע גם יחד לחברות הענק שמובילות את מהפכת ה־AI. במידה רבה החזון הזה התגשם בשנה האחרונה וכיום אנבידיה משרתת את צרכי הבינה המלאכותית היוצרת של כל הענקיות - OpenAI, מיקרוסופט, גוגל, אמזון ואורקל.

כבר לפני עשור העריך הואנג שמעבדים גרפיים - המשמשים בדרך כלל לעיבוד מספר קטן של משימות כמו חישוב תנועה של דמות תלת מימדית במשחק וידיאו - יוכלו לשמש שרתי ענק למשימות מורכבות יותר, כמו אימון מחשבים לשוחח כמו בני אדם או ליצור תמונות בכל סגנון אמנותי שיתבקשו.

הרגע הראשון שפקח לחברה את העיניים, היא מספרת, אירע עוד לפני הצטרפותה, בשנת 2012, בטורונטו. שם, במקום בו הוכשרו רוב מדעני הבינה המלאכותית המשפיעים כיום, חוקרים השתמשו לראשונה במעבדים גרפיים עבור אימון רשתות נוירונים לקטלוג של כלבים. הרגע השני, היה כמובן ההצגה של ChatGPT - מנוע השיחה של OpenAI.

את הכניסה למועדון הטריליון דולר קרס משתדלת להדגיש כאירוע שולי. "ביום שזה קרה, כולנו אמרנו: 'זה כאן, אוקיי. אבל בואו נחזור לעבודה'. אחד מהדברים שאנחנו לא מתמקדים בהם הוא מחיר המניה. אנחנו מתמקדים במשקיעים שלנו ובאיך אנחנו רוצים להמשיך לחדש. אני חושבת שיותר משקיעים מבינים היום מי אנחנו באמת. אני קוראת לזה 'מבחן המכולת' - לפני שנים, אם היית הולך במכולת עם חולצת אנבידיה ירוקה, חלק מהאנשים לא היו מבינים מה זה. היום אני מאמינה שאנשים מכירים את החברה שלנו, ולומדים מה מעבדים גרפיים יכולים לעשות עבור בינה מלאכותית".

הגישה המאופקת והמדודה של קרס באה בניגוד גמור לגאות שאותה חווים המשקיעים, בעלי המניות והעובדים באנבידיה. מחודש אוקטובר האחרון ועד היום קפצה המניה ביותר מ־300%, ומאז תחילת השנה המניה נמצאת כמעט אך ורק במגמת עלייה. היא אף נסחרת לפי שווי של 1.16 טריליון דולר - חברת השבבים היחידה למעט אפל שנמצאת במועדון הטריליון, לא הרחק מאמזון ששוויה עומד על 1.39 טריליון או גוגל שנסחרת לפי שווי של 1.55 טריליון. היא כבר עברה את מטא (809 מיליארד דולר) והותירה את המתחרה אינטל הרחק מאחור (143 מיליארד דולר בלבד).

מונופול שחולש על השוק הצומח בעולם

חשיפת הביצועים הכספיים של אנבידיה בסוף חודש מאי הייתה גם לאירוע המכונן של ענף השבבים ושוק ההון ברבעון האחרון: לא רק שההכנסות עקפו את כל התחזיות - החברה סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם 7.2 מיליארד דולר, 700 מיליון מעל התחזית, והרווח למניה עלה ב־ 26% משנה לשנה - גם התחזיות לרבעון השני של השנה עודכנו על ידי קרס כלפי מעלה בלא פחות מ־53% ביחס לתחזית המקורית.

קרס והמנכ"ל הואנג אמרו למשקיעים כי הם מאמינים שהחברה תציג בחודש הבא הכנסות לרבעון השני שיגיעו לשיא של 11 מיליארד דולר - במקום 7.5 מיליארד כפי שסברו בהתחלה. שעות לאחר הצגת הנתונים הוסיפה אנבידיה לערכה כ־200 מיליארד דולר, כאשר היא מוכיחה לעיני כל שהביקוש למעבדים גרפיים - גם בעיצומו של משבר כלכלי - הוא התופעה הכלכלית החשובה ביותר של השנה.

 מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: Reuters, Rick Wilking

הסיבה המרכזית ל"פספוס" כלפי מעלה היא, איך לא, הרעב העולמי לבינה המלאכותית והבהלה של ענקיות הטכנולוגיה לרכישת מחשבי על, מעבדים גרפיים וכרטיסים גרפיים - הלחם והחמאה של אנבידיה. "הצמיחה המשמעותית הזו מונעת בעיקר מדאטה סנטרים״, מסבירה קרס את העדכון החד שביצעה כלפי מעלה. "והיא מייצגת עלייה חדה בביקוש למודלי שפה גדולים לבינה מלאכותית יוצרת".

הסיבה השנייה, החשובה לא פחות, לביצועים של אנבידיה, היא היותה השחקנית הכמעט יחידה בתחום, מה שהופך אותה למונופול שחולש על השוק הצומח ביותר בעולם. במידה רבה - מה שעשתה אינטל בתחום השבבים למחשבים אישיים במשך כעשרים שנה בסוף האלף הקודם, עושה אנבידיה היום. שפת הפיתוח שלה, קודה (Cuda), המאפשרת למפתחי תוכנות בינה מלאכותית לעבוד על השבבים שלה, הפכה למובילת שוק. גם המתחרות, דוגמת אינטל ו־AMD, השיקו מעבדי בינה מלאכותית משלהן, אך הצלחתן מוגבלת בהרבה.

נתח השוק של אנבידיה בתחום המעבדים הגרפיים, השבבים המניעים את מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת, עומד על 84% בשוק הגיימינג ובתחום הבינה המלאכותית הוא מוערך אף ביותר מ־90%. בהתאם לכך, המחירים באנבידיה גבוהים: בעוד שמעבד הליבה האחרון למחשבי על שהוציאה אינטל לשוק מתומחר בכ־17 אלף דולר, מחיר יד שנייה של מעבד דומה באנבידיה עשוי להגיע גם ל־40 אלף דולר. אלא שהאסטרטגיה של אנבידיה ולקוחותיה נוטה לטובתה של האחרונה: יותר ויותר ספקיות ענן מייעלות את פעילות חוות השרתים שלהן ומפחיתות כתוצאה מכך את השימוש במעבדי ליבה, כמו אלה של אינטל ו־AMD לטובת מעבדים גרפים - של אנבידיה כמובן.

אחת הסיבות לעלייה במחירים היא שאנבידיה עדיין שחקנית מאוד דומננטית בתחום שלה, יש כאלו שאפילו מכנים זאת מונפול.
"מנקודת מבט של תחרות בשוק, אין לנו בהכרח מתחרה מקביל. אנחנו לא מוכרים רק חומרה. פיתחנו את התוכנה למערכות, ליותר מ־300 ערכות וכלים למפתחים כדי לעזור להם להשתמש בחומרה. אז הערך הזה ושולי הרווח הללו כוללים את התוכנה שמהווה מנוע משמעותי. עדיין לא ראינו את המתחרה שהצליח לבסס כזו פלטפורמת פיתוח, אז כרגע אין כאן אפשרות להשוות בין תפוחים לתפוחים".

"היום שלי מתחיל בפגישות של ישראל"

מצד אחד, אינטל היא מתחרה שמנסה את מזלה בהשקת שבבי בינה מלאכותית. מצד שני, היא בונה את עצמה כמפעל ייצור עבור חברות כמו ארם וקוואלקום. עד כמה יהיה אטרקטיבי לייצר בחברה שגם מתחרה בכם?
"נשמח לצרף שותף ייצור בנוסף לסמסונג ו־TSMC עימם אנחנו עובדים כיום. אם אינטל תרצה לבסס את פעילותה כספקית שירות לייצור שבבים - נשמח לקחת בכך חלק.

האינטרקציה עם אינטל הגיעה לידי ביטוי גם במאבק הקשה שששתי החברות ניהלו על רכישת חברת הטכנולוגיה הישראלית מלאנוקס. בסופו של דבר, אנבידיה רכשה אותה ובכך היא יכולה גם למכור רכיבי תקשורת מהירים בתוך השרתים, ומרכזי נתונים שמאפשרים תקשורת מהירה בין השבבים השונים - תנאי חשוב מאוד לפעולתו של מחשב על או שרת בינה מלאכותית. תחום התקשורת בשרת, המכונה גם נטוורקינג, משחק תפקיד מרכזי גם בפוטנציאל השוק אותו רואים בחברה. פוטנציאל ההכנסות שמזהים עבור מלאנוקס בחברה עשוי להגיע לכ־60 מיליארד דולר, מתוך הזדמנות ההכנסות העתידית של כטריליון דולר בסך מוצרי החברה.

"היכולת שלנו להגיד שאנחנו יכולים לבנות בעצמנו כמעט דאטה סנטר שלם עבור הלקוחות מגיע בזכות השילוב בין מלאנוקס לאנבידיה. הרכישה של מלאנוקס היתה בין הרכישות הטובות ביותר ממה שאני ראיתי בתעשייה כולה".

בעקבות רכישה זו, 12% מעובדי אנבידיה - כ־3,200 איש - ממוקמים בישראל ופרוסים בין המרכזים ביוקנעם, תל אביב, רעננה, תל חי, קרית גת ובאר שבע. "היום שלי מתחיל בפגישות של ישראל ורק אז אני עוברת לפגישות עם קליפורניה".

"האפליקציות לא ממנפות את הבינה המלאכותית"

הזינוק החד במניות הבינה המלאכותית והעלייה המטאורית בשווי הסטארט־אפים בתחום מרכיבים תמונה שמראה שאנחנו נמצאים בבועת בינה מלאכותית. עם זאת, קרס רואה את הדברים אחרת.

"כשאנחנו חושבים על העתיד של החברה, אנחנו חושבים על שני דברים: מחשוב מואץ ובינה מלאכותית. אלו שני תחומים שונים, אך לעיתים מסתכלים עליהם יחד. שימוש במחשוב מואץ לעיבוד כמויות מידע עצומות מצד אחד, והיעילות האנרגטית הגבוהה שלו מן הצד השני, יהיו חלקים קריטיים בעתיד שלנו.

"זו לא בועה. חברות רבות יצטרכו להתמקד בשימוש במחשוב מואץ על מנת להפוך את העבודה שלהם לבת־קיימא. אם חברות ימשיכו לרכוש שרתים מבוסס מעבדי ליבה הן יבזבזו כסף ולא ישיגו שיפור משמעותי בביצועים. מחשוב מואץ יהיה מאוד חשוב בעתיד הזה".

לדברי קרס, "בינה מלאכותית היא תוצר של מחשוב מואץ, והיא תשמש את כל תעשיות המחשוב. אפשר לדמיין מה תביא איתה הבינה המלאכותית בעשורים הקרובים באמצעות שימוש במודלי שפה גדולים (LLM) ויישומי בינה מלאכותית יוצרת".

לטענה שהשוק צפוי להגיע למצב שכל חברה תרכוש רכיבי בינה מלאכותית ואז תהיה רוויה בשוק - מה שיכול להשפיע על ההייפ הכללי, קרס מציעה קו מחשבה אחר: "עם כל מהפכה טכנולוגית יש תמיד 'הייפ־צדדי' (Side־Hype), אבל לרוב הוא מתנדף מאוד מהר. אני חושבת ששמענו את צמד המילים 'בינה מלאכותית' מספר שנים ברצף כבר, ואולי כבר מושכים בכתפיים לנוכח הביטוי - אבל יש המון עבודה והתקדמות אמיתית שמתאפשרת נוכח הטכנולוגיה הזו.

"האם זאת רק תקופת זמן קצרה של התלהבות לפני שלכולם תהיה את הטכנולוגיה? לא, כי עדיין יש התקדמות טכנולוגית משמעותית, סוגים שונים של אפליקציות, פתרונות ועומסי עבודה - כל אלו עדיין דורשים עבודה רבה שיש לעשות בעשורים הקרובים. מרבית היישומים והאפליקציות כיום לא ממנפים את יכולות הבינה המלאכותית".

ממשל ביידן יחריף את המגבלות על סין?

משקולת אחת מרכזית מוטלת על צווארה של אנבידיה ומפריעה לה במגמת הצמיחה האינסופית: ממשל ביידן מחריף בחודשים האחרונים את המאבק שלו בהתעצמות של סין בתחומי הבינה המלאכותית והשבבים. מרוץ החימוש בתחום השבבים עלול להוביל את סין לפתח נשק טילים מונחה משלה ומערכת לפריצת הצפנות שעלולה לפצח מידע מודיעיני מסווג.

הנפגעות הישירות של העימות הזה הן חברות השבבים האמריקאיות כמו אינטל, שזקוקה לאישור של הרגולטור הסיני להשלמת רכישת טאוואר הישראלית, ואנבידיה, שלמרות שהשיקה שבב ייעודי בעל יכולות מוגבלת לשוק הסיני, ייתכן כי תיאלץ לייצא אותם תחת רישיון מיוחד שיגביל את מכירותיה, כך על פי הפרסומים בוול סטריט ג'ורנל.

קרס מגיבה על הפרסומים לראשונה וטוענת כי "ישנן שמועות על כך שהממשל בארה"ב עובד כדי להמשיך את הפעילות שלו בהגבלת הייצוא. אנחנו לא יודעים מה זה יכלול ובמה זה כרוך - אבל אנחנו מודעים לשמועות. אנחנו מאמינים שלעזור לממשל להבין את ההשפעה של הגבלות הייצוא על התעשייה האמריקאית או זו הגלובלית, הוא אחד הדברים הכי החשובים שעלינו לעשות. אלו לא החלטות שמשפיעות רק לגבינו, אלא על כל התעשייה כולה".

קרס מוסיפה כי השוק הסיני "הוא שוק חשוב במיוחד, וללא היכולת לשרת את השוק הזה, תהיה השפעה עלינו ועל התעשייה כולה בטווח הארוך. זה חלק נכבד מפעילות מרכזי הנתונים שלנו, ואם אתה לא מסוגל למכור לשוק הזה מוצרים, יהיו לכך השלכות".