ההשקעה במועדוני ספורט מניבה תשואה חלומית, תשאלו את מייקל ג'ורדן

ביום חמישי האחרון נפל דבר ב־NBA, ליגת הכדורסל הטובה בעולם. מייקל ג'ורדן, מי שנחשב בעיני רבים כשחקן הטוב בהיסטוריה, מכר את מניות השליטה בקבוצת הכדורסל שארלוט הורנטס לפי שווי של כ־3 מיליארד דולר (ונשאר עם מניות מיעוט בקבוצה), אחרי שרכש אותה בשנת 2010 בתמורה ל־275 מיליון דולר בלבד.

● 6 מיליארד שקל בשנה: על מה גבו הבנקים עמלות ב-2022
● "אני אישה רגילה": הישראלית שרצה 271 ק"מ וניצחה בתחרות בצ'כיה

כלומר, בתוך 13 שנים הוא רשם תשואה של קרוב לפי 10 על הסכום שהשקיע, למרות שמדובר באחת הקבוצות הכושלות ב־NBA בתקופה הזו, שהעפילה לפלייאוף רק פעמיים ולא ניצחה אף לא סדרה אחת. מדובר בסכום גדול יותר ממה שקיבל ג'ורדן מחברת נייקי, ב־40 שנות פעילות משותפת, למרות ששני הצדדים עומדים מאחורי מותג הנעליים החזק ביותר בתחום - אייר ג'ורדן.

הרווח העצום של ג'ורדן ממחיש עד כמה השקעות בקבוצות ספורט, במוצרי ספורט, בטכנולוגיות שמתמקדות בעולם הזה וכמובן בכל הקשור להימורים על ספורט תפסו תאוצה בשנים האחרונות.

הביצועים על המגרש לא תמיד משפיעים

גם ב־NBA הבינו את הפוטנציאל ובשנת 2019 החליטו לאפשר לקרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) לרכוש מניות בקבוצות הליגה. הראשונה שעשתה זאת הייתה Blue Owl Capital שהקימה קרן מיוחדת לשם כך בשם Dyal Homecourt, ורכשה תחילה מניות מיעוט בפניקס סאנס ולאחר מכן בשתי קבוצות NBA נוספות. ההשקעה בסאנס הסתיימה בהצלחה גדולה כשבתחילת השנה הנוכחית החברה מכרה את החזקותיה בתמורה ל־4 מיליארד דולר, תשואה של 158% על השקעה של 1.55 מיליארד דולר שביצעה שנה וחצי בלבד לפני כן.

על מנת להבין את הצמיחה הגדולה ואת התשואה שמניבות השקעות בספורט, ערכו בפורבס, שם מדרגים במשך שנים את הקבוצות הרווחיות במגוון ענפי ספורט, השוואה בתשואה שהשיגו חמש ליגות הספורט הגדולות לבין זו של מדד ה־S&P 500, שהפך בחודשים האחרונים ללהיט בקרב המשקיעים הישראלים. נציין כי כיוון שלא מדובר בליגות סחירות לחלוטין אשר לא כל הקבוצות בהן סחירות, הרי שהנתונים הם של חברות ציבוריות ועסקאות שנעשו בעולם הפרייבט אקוויטי או רכישות פרטיות.

עם זאת, הנתונים די ברורים. בעוד ה־S&P 500 רשם מאז שנת 2004 תשואה של 317%, השקעות בליגת ה־NBA הציגו תשואה של יותר מ־1,000%, ובעסקאות שנערכו בליגת הכדורגל האמריקאית הצומחת (MLS) נרשמה בתקופה זו תשואה אף גבוהה יותר של מעל ל־1,500%. נזכיר כי ל־MLS הצטרף הקיץ ליאו מסי שנחשב בעיני רבים לכדורגלן טוב בהיסטוריה, מהלך שצפוי להעלות עוד יותר את התשואה של הליגה, וכן של חברות שלהן שיתופי־פעולה עם הליגה. הכוכב הארגנטינאי כבר כבש כמה שערים במשחקיו עם אינטר מיאמי, שאת חלקם חגג תוך שהוא מחקה תנועות מתוך סרטי גיבורי העל של מארוול, שלה הסכם חסות עם ה־MLS.

דני צוקרמן, שותף־מנהל ב־iFunds, מנהלת השקעות אלטרנטיביות מבית אלטשולר שחם, מסביר כי עיקר הצמיחה מגיע בעשור האחרון, שם בעוד הנאסד"ק עלה (לקראת סוף 2021) בכ־14% בממוצע שנתי וקרנות הפרייבט אקוויטי השיגו 15%־16%, השקעות בספורט הניבו תשואה שנתית ממוצעת של 18%.

"אחד הדברים שמשך אותנו לתחום הוא העובדה שההכנסות מאוד קבועות וצפויות. אם אני אוהד של קבוצה מסוימת זה לא ישתנה בגלל שהיא עשתה ביצועים יותר טובים או פחות טובים. הנגזרת היא שקבוצה לאו דווקא חייבת להיות במקום הראשון, השני או השלישי, היא עדיין יכולה לרשום הכנסות.

"בנוסף, אם ניקח את זכויות השידור בליגות כמו ה־NBA לדוגמה, החלוקה של ההכנסות היא שווה בין כל הקבוצות, גם אם קבוצה לא הצליחה. בליגות כמו ה־NHL (ליגת ההוקי) וה־NFL (ליגת הפוטבול) יש הכנסה קבועה מזכויות שידור ומעבר להן הכנסה פר ביצועים, כך שגם בהן יש הגנה חלקית גם אם הביצועים לא בשמיים", מסביר צוקרמן, שפלטפורמת ההשקעות שהוא עומד בראשה (ונגישה גם ליועצי ההשקעות של לאומי), לא מציעה כיום קרן המתמחה בספורט, אף שעשתה זאת בעבר.

 דני צוקרמן, מנכ''ל iFunds / צילום: ארז שחם

"נדבך נוסף מעניין הוא שהתחום מאוד לא קורלטיבי לשוק המניות. אפשר לראות במשבר הכלכלי של 2008 שכאשר ה־S&P 500 התרסק ביותר מ־20% , תחום הספורט צמח ב־4%. זו אמנם צמיחה קטנה אבל היא התרחשה כשכל השוק הלך לכיוון השני. השוק הזה גם מאוד לא ממונף בניגוד לעולם הפרייבט אקוויט הסטנדרטי או לחברות במדדים כמו ה־S&P 500", הוא מציין.

וכאמור, גם שוקי ההימורים מזניקים את השווי של עולם הספורט. "בארה"ב היה בוסט גדול בנושא חוקיות ההימורים. כבר היום 54% מהמדינות בארה"ב מתירות הימורי ספורט, שתי מדינות נוספות בדרך לאשר זאת ועוד שלוש מתכננות לקדם חוקיות. אמנם שאר המדינות מתגדות לכך נחרצות, אך עדיין יהיה מדובר בקרוב במעל ל־65% מהמדינות בארה"ב". מסביר צוקרמן.

בבורסות המקומיות המניות לא מתרוממות

בספורט האמריקאי, כמו בתחומים רבים אחרים, הכל נראה נוצץ וגדול יותר, אבל הספורט הפופולארי באירופה, בעיקר הכדורגל, לא מפגר בהרבה אחרי הנעשה ב"יבשת החדשה" ומושך לא מעט קרנות השקעה. מורנינגסטאר, מחברות דירוג האשראי המובילות בעולם, חילקה את ההשקעות הללו לארבע אופיי פעילות.

סוג ההשקעה הראשון הוא רכישת מועדון שלם או הפיכה לבעלי שליטה, כפי שעשתה קרן RedBird Capital Partners כשרכשה 85% ממניות בקבוצת הכדורגל הצרפתית טולוז פ.צ. והשקעה של 1.2 מיליארד אירו במילאן האיטלקית. השני הוא החזקת מיעוט, דוגמת זו של קרן ההשקעות סילבר לייק שרכשה 18% מקבוצת האחזקות סיטי גרופ שהינה הבעלים של מנצ'סטר סיטי או ארקטוס (Arctos) שהשקיעה 36 מיליון דולר באטאלנטה האיטלקית.

אפשר להזכיר בהקשר זה גם את המיליארדר הישראלי עידן עופר, שרכש בעשור הקודם שליש ממניות מועדון הפאר הספרדי אתלטיקו מדריד בהשקעה של כ־100 מיליון אירו - השקעה שעל פי ההערכות הניבה לו תשואה תלת־ספרתית.

אפשרות שלישית היא השקעה בזכויות בליגה עצמה בה משחקות הקבוצות. כך למשל קרן CVC Capital השקיעה 2 מיליארד אירו ברכישת נתח של 8.25% מהחברה שמחזיקה בזכויות המדיה של "לה ליגה" הספרדית למשך 50 שנה והשקיעה במקביל 1.5 מיליארד אירו לרכוש 13% בחברה שהינה הבעלים של זכויות השידור בליגות הצרפתיות הראשונה והשנייה.

ואילו סוג ההשקעה האחרון הוא השקעה בפעילות התפעולית של מועדון כמו שעשתה Sixth street שרכשה 25% מהמניות של הכנסות הטלוויזיה והמדיה של קבוצת הכדורגל של ברצלונה. בנוסף חתמה על עסקה עם ריאל מדריד בסך 360 מיליון אירו בגין זכות להשתתף בהפעלה של חלק מהפעילות העסקית באצטדיון הסנטיאגו ברנבאו.

כמובן, לצד ההשקעה באמצעות קרנות השקעה שפתוחות בעיקר למשקיעים כשירים, יכול הציבור הרחב, כפי שעושים לא מעט אוהדי ספורט, להשקיע גם בקבוצה האהובה עליהם. לא מעט קבוצות כדורגל אירופיות נסחרות בבורסות בעולם, החל ממנצ'סטר יונייטד שנסחרת בניו יורק דרך קבוצות כמו דורטמונד הגרמנית, פנרבחצ'ה הטורקית ואייקס ההולדנית שנסחרות כל אחת בבורסה המקומית במדינה בה הן משחקות.

אלא שבניגוד לקרנות השקעה רבות (שאינן פתוחות לציבור) ורשמו הצלחות מרשימות, המניות של הקבוצות עצמן לא הניבו תשואה מרשימה, בלשון המעטה. זו של מנצ'סטר יונייטד למשל השיגה תשואה של פחות מ־4% על פני חמש השנים האחרונות. זו של אייאקס אף רשמה תשואה שלילית מינורית בפרק הזמן הזה.

הסיכונים: אגו וענקיות הטכנולוגיה

צוקרמן מסביר כי בהתייחס לנתוני הצמיחה ב־10 השנים האחרונות, שהיו כאמור טובים מאוד, שלוש שנים מתוכן היו שנות קורונה שנתנו בוסט מאוד גדול מאוד לתחום. "אמנם נמכרו אז פחות כרטיסים אבל הנושא של זכויות השידור והטכנולוגיה מסביב, שאפשרה לאוהדים להרגיש חלק מהספורט אבל לעשות זאת מהבית, הם סייג על הרווחיות.

"דבר שני הוא שהשוק הזה מונע הרבה פעמים מאגו. למשל, כוכב הקולנוע ראיין ריינולדס רכש חלק מקבוצת רנו מהפורמולה 1 בסכום גדול, כך שלפעמים יכול להיות ניתוק מההיגיון הכלכלי. דבר שלישי שאני רואה כסיכון הוא שעולם הספורט לא נעלם מעיני ענקיות הטכנולוגיה, שידן בדיגיטל מדיה, בברואדקסטינג ובסטרימינג, כך שהשאלה איך העצימות של הכניסה שלהן לתחום תשפיע עליו. יכול להיות בכך יתרון אבל גם סיכון כי יש להן תיאבון להיכנס ולבלוע את מי שכבר נמצא בפנים".