ארבע החברות האלה איבדו עשרות אחוזים משוויין בשנה. מה משותף להן?

מעטים הם הענפים במשק הנהנים מרווחיות גבוהה כמו זו של ענף יבוא הרכב, שהעמיד שורה של מיליארדרים מקומיים הנהנים מנזילות עצומה. לראיה תוצאותיהן של שתיים מהיבואניות הגדולות בישראל - דלק רכב וקרסו מוטורס, המציגות רווח שנתי של מאות מיליוני שקלים כל אחת ונסחרות בשווי של 2.5 מיליארד שקל ו־1.5 מיליארד שקל בהתאמה.

● ליטר דלק בכ־8 שקלים או אובדן של מיליארדים: דילמה באוצר סביב סבסוד הבלו | ניתוח
● בפחות מ־200 אלף שקל: המכוניות החשמליות שנמצאות מעבר לפינה 

אלא שמשקיעים שביקשו ליהנות מהשגשוג בענף הרכב המקומי באמצעות השקעה במניותיהן של חברות שאינן נמנות עם היבואניות המסורתיות, ספגו הפסדים כבדים בתיקי ההשקעות. הכוונה היא לביצועים החלשים שהציגו יבואנית המצברים ואביזרי הרכב שנפ, יבואנית הרכב ביבוא מקביל הגדולה בישראל אוטומקס, חברת הקטנועים החשמליים בליץ וחברת הרכבים השיתופיים גוטו. בממוצע מציגות מניותיהן של החברות הללו ירידה שנתית של מעל ל־60%, תוך שהן מסבות הפסדים לדמויות מוכרות במגזר העסקי ובעולם הרכב.

אוטומקס: מתקשה להתחרות ביבואניות

חברת אוטומקס מוטורס פועלת ביבוא מקביל של כלי רכב מהמותגים המובילים בעולם באמצעות 12 סניפי מכירות. בין המותגים שמביאה החברה לארץ נמצאים רכבי הונדה, טויוטה, לצד מותגי יוקרה כמו מרצדס, ג'יפ, פורשה ואאודי. החברה הייתה אמורה לנגוס בהדרגה בנתח השוק של היבואניות המסורתיות, אך מתקשה בינתיים לספק את הסחורה.

את 2022 היא סיכמה עם יבוא ומכירה של 2,000 כלי רכב במחזור של מעל ל־450 מיליון שקל, עלייה של 10% בתוך שנה, ואף גייסה לראשונה איגרות חוב, תוך שהיא נכנסת גם לתחום יבוא האוטובוסים. אלא שהשורה התחתונה של אוטומקס נותרה שלילית אשתקד (הפסד של 1.2 מיליון שקל) כשברבעון הראשון של 2023 חלה הרעה ניכרת בתוצאותיה: ירידה של כ־10% בהכנסות שהוסברה בשינוי בהעדפות הצרכנים וירידה בצריכה הפרטית במשק. כמו כן, שחיקת שערי המטבע פגעה ברווח הגולמי, ולבסוף בשורה התחתונה נרשם הפסד של 6.8 מיליון שקל. רואי החשבון אף הפנו בדוח הכספי לעובדת אי העמידה של חברה שעמה התמזגה אוטומקס באמות מידה פיננסיות לתאגיד בנקאי.

 סניף אוטומקס / צילום: באדיבות החברה

בין בעלי המניות הבולטים באוטומקס נמנים עמנואל פז פוזיילוב המחזיק ב־16% ממניותיה; דני לוי (המנכ"ל) עם נתח דומה; גם ינון עמית, בעברו מנכ"ל חברת הליסינג אלבר, מחזיק בנתח נוסף של כ־16%; בעלת מניות נוספת היא אסתר זוכוביצקי, בתו של המיליארדר המנוח שאול אייזנברג, שלה נתח של 8.1% מהחברה. כל אלה סופרים נכון להיום הפסדים כבדים כאשר מאז מוזגה לשלד בורסאי באפריל 2021, צנחה המניה בכ־80%. שווי השוק הנוכחי של אוטומקס עומד על כ־40 מיליון שקל בלבד.

גוטו: מנסה לצמצם הפסדים

גם מצבה של חברת הרכב השיתופי גוטו (GoTo) רחוק מלהיות מזהיר. החברה, שמוזגה אשתקד לשלד בורסאי, נסחרת לפי שווי של 34 מיליון שקל לאחר שמנייתה צללה ב־56% בשנה החולפת, על אף שנתון זה כולל עלייה של המניה ב-23% מתחילת 2023. גוטו הייתה בעבר בשליטת קבוצת שירותי הדרך שגריר, שמכרה לאחרונה את רוב החזקותיה בהפסד ניכר. החברה מחזיקה בציי רכב שאותם היא משכירה לפרקי זמן קצרים לפי המודל השיתופי בישראל, ספרד וגרמניה.

החברה שהתנהלה בשנים האחרונות כחברת צמיחה, כלומר חתרה להשיג עוד ועוד נתחי שוק וגידול בהכנסות על חשבון הרווחיות, מנסה לשנות כיוון ולהתמקד בעתיד בניסיון לצמצם את ההפסדים הכבדים שרשמה. החברה סיכמה את 2022 עם הכנסות של 77 מיליון שקל, עלייה של 50% ביחס לשנה הקודמת, הודות לגידול בפעילותה בארץ ורכישה של פעילות בגרמניה, אך בשורה התחתונה רשמה הפסד כבר של 140 מיליון שקל, מחציתו בגין הפחתת מוניטין ענקית, וזאת לאחר הפסד של 47.2 מיליון שקל ב־2021.

גם בין בעלי המניות של גוטו ניתן למצוא כמה שמות נוצצים. לצד שגריר כאמור, אלו כוללים את היזם אדם נוימן, מי שהקים את חברת חללי העבודה המשותפים WeWork ונאלץ לעזוב אותה בהמשך (16.4%). קשה להתחמק מהשוואה בין שתי החברות שנקלעו למצוקה פיננסית לאחר שביססו את מודל הפעילות שלהן על הכלכלה השיתופית, וזאת אגב השקעות גדולות בהתרחבות שלא הצדיקו את עצמן.

מנכ"ל גוטו, גיל לייזר, המחזיק בקרוב ל־5% ממניות החברה, אומר לגלובס כי "החברה ממשיכה להאמין בריכוז כוחה בגרמניה, ורכשה את המתחרה שלה בתחום הקטנועים השיתופיים. מהלך זה הפך את החברה לשחקן הגדול והמוביל עם מעל 700 אלף משתמשים. במקביל, ובשונה מחברות הרכבים, החברה מחזיקה בנכס טכנולוגי בדמות מערכת לניהול והפעלת שירותי תחבורה דיגיטלית".

גורם בענף הרכב מסביר כי "גוטו פעלה בענף הרכב השיתופי שהתבסס על מרוץ אחר הצמיחה. חברות דומות בעולם עדיין מגרדות פלח מאוד קטן משוק התחבורה הכולל, והן ניסו להגדיל בכל מחיר את נתח השוק. בשנה האחרונה בחברה החליטו שהם צריכים לעצור את המרדף ולהתמקד בלהרוויח כסף. לכן הם סגרו 'עסקי חלום', קנו עוד חברה בגרמניה והגדילו את הפעילות בארץ".

שנפ: ההפסד של שגריר

מניית יבואנית המצברים הוותיקה שנפ נחתכה בחצי בשנה האחרונה, כאשר שווי החברה נאמד ב־128 מיליון שקל. שנפ נוסדה שלוש שנים לאחר קום המדינה ועסקה בייצור מצברים עד לסוף העשור הקודם. בהדרגה עברה החברה להתמקד ביבוא ולצד זאת הרחיב את עסקיה לתחומי הצמיגים והאביזרים לרכב.

מתוצאותיה של שנפ עולה כי רשמה עלייה של 8% בהכנסותיה ברבעון הראשון השנה ל־120 מיליון שקל, כאשר בין היתר נרשמה עלייה גם במגזר הדגל של יבוא המצברים. אך שחיקתו של השקל פגעה בשיעור הרווח הגולמי, והתוצאה בשורה התחתונה היא שהרווח הנקי צלל ב־49% ברבעון ל־4.4 מיליון שקל.

בהנהלת שנפ ציינו כי הגידול בהכנסות נבע בין היתר משינוי בתמהיל המצברים שמכרה. עוד ציינו שם כי השינויים במכירות המצברים מושפעים בין היתר גם משינויים קיצוניים במזג האוויר. בין הגורמים שפגעו ברווחיות התפעולית של החברה ברבעון הראשון הייתה עלייה בהוצאות המכירה והשיווק, על רקע התייקרות בשכר העבודה וגידול בהוצאות הפרסום.

נפגעת מרכזית מהירידה החדה במניית שנפ היא חברת שגריר, שבשליטת חברת ההשקעות הפרטית DBSI של ברק דותן ויוסי בן שלום. שגריר מחזיקה ב־29% ממניות שנפ אותן רכשה לפני כשנתיים מידי קרן הפרייבט אקוויטי סקיי תמורת כ־70 מיליון שקל, במחיר כפול משער המניה כיום. היא שולטת בחברה לצד משפחת המייסדים בראשות אורי רוזנשיין המחזיקה כ־36% מהמניות.

בליץ: הערת עסק חי בדוחות

שחקנית קטנה נוספת בענף הרכב בבורסה היא בליץ טכנולוגיות, הנשלטת בידי רפאל מוזינסקי, ועוסקת בפיתוח וייצור של קטנועים חשמליים. מצבה של חברה זו, הנסחרת בשווי של 36 מיליון שקל לאחר ירידה של 72% במניה בשנה האחרונה ושל 80% מאז מוזגה לשלד בורסאי לפני קצת יותר משנתיים, החמיר לאחרונה.

בעל השליטה מוזינסקי, המשמש גם כמנכ"ל, הודיע בסוף יולי כי יעמיד לה בטוחות אישיות לצורך השגת מימון, לאחר שהחברה נקלע הלקשיים כלכליים חמורים.

לאחרונה עזב יו"ר החברה, דוד מחלב, ובמקומו מונה לתפקיד זמני יו"ר חברת אי.בי.אי חיתום, רון ויסברג, עד למציאת מחליף קבוע.

רואי החשבון של בליץ הצמידו הערת "עסק חי" לדוחותיה השנתיים בשל מצבה הכספי והצורך שלה בהצגת מקורות מימון מגורמים חיצוניים. לכך הובילו היעדר תזרים מפעילות שוטפת ואי עמידה ביעדי מכירות ומסירות בהתאם לתוכניתה.

את 2022 סיכמה החברה עם הכנסות של 7.5 מיליון שקל, אומנם עלייה של 11% ביחס לשנה הקודמת, אך עם הפסד גולמי של 853 אלף שקל מול רווח גולמי של 2.6 מיליון שקל ב־2021. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד של 15.8 מיליון שקל, לאחר הפסד של כמעט 40 מיליון שקל שנה קודם לכן. ההון העצמי של החברה נחתך בחצי בסיכום 2022, ל־15.4 מיליון שקל.